"כל מי שיושב כאן חווה המון כאב בשנתיים האחרונות"

סביב שנתיים מאתגרות, קיבוצים שעדיין נאבקים בשכול ובשיקום וקהילות המחפשות את הדרך להתאחד שוב, אירוע מרגש נערך אתמול למובילי הקהילות בנגב המערבי, שער הנגב ואשכול.

"אני יודעת מה אתם נושאים על כתפיכם", אמרה למשתתפים אורלי רם, רכזת אזור נגב מערבי בתנועה הקיבוצית. "אני יודעת כמה כאב יש כאן בקהל, וכמה לא פשוט היה לצאת ולפגוש עוד אנשים. בדיוק בגלל זה אני שמחה שאנחנו כאן יחד".

"כל מי שיושב כאן חווה המון כאב בשנתיים האחרונות", אמר עופר גיטאי, המנהל החברתי של קיבוץ בארי, שאירח את המפגש בפאב שלו. "ההתכנסות שלנו כאן היא מבחינתי חלק מהשיקום של קיבוץ בארי. אני יודע שכל אחד ואחת פה מרגישים בודדים לפעמים בתפקיד הזה. לכן אני שמח מאוד על ההזדמנות הזו להתכנס ולהיות יחד".

מירב גורדון, מנהלת הקהילה בקיבוץ רוחמה, סיפרה שרוחמה לקחה על עצמה לבנות ישוב זמני למפוני כפר עזה, שקלט עד כה 180 משפחות. "הדבר הזה פתח הרבה מאוד שאלות בתוך רוח מה. מי אנחנו? מה חשוב לנו? לאן אנחנו הולכים?
לכן התחלנו מהלך שנקרא עתיד רוחמה, בו אנחנו מבררין מהן אבני הדרך המשמעותיות בעתיד הקרוב, ומצד שני איך אנחנו עוגן גם עבור חברנו מכפר עזה, קולטים את מי שירצה להישאר".

"אנחנו כל יום קמים לאתגר חדש. אתגרים קטנים וגדולים", סיפרה מאיה ליברמן, מנהלת הקהילה בקיבוץ נירים. "המעבר מנירים לבאר שבע, והמעבר חזרה הביתה, ואלה שעוד יחזרו ואלה שלא. מאוד חשוב בזמנים האלה לנשום. להיאחז אחד בשני, ביחד. לדעת שאתם לא לבד. אני חושבת שבמובן הזה כקהילות הצלחנו בגדול".

נחום לנדאו, מנהל הקהילה בקיבוץ כרם שלום, סיפר על הקושי של הקיבוץ לקום על הרגליים, אך גם על התקווה בה הוא אוחז. "אתמול הייתי פה בבארי בסיור עם הבן שלי שהוביל את בלחימה כאן כסמג''ד. מתוך כל הדבר שקרה כאן ראינו פה כל כך הרבה תקווה. כל כך הרבה צמיחה מהשבר. חשבנו, דמיינו, שאחרי 7.10 חצי מדינת ישראל תרצה לבוא. מסתבר שהם עוד מתלבטים. 
אנחנו קיבוץ קטן, 50 משפחות, ואנחנו עסוקים המון בחיים לצד השכול. חיים בתוך ''אתר הנצחה'', גם בישוב עצמו וגם במרחב המועצתי. זה אתגר גדול שצריך ללמוד אותו".

אחרי פיצה טעימה, בירה וקצת החלפת חוויות על התקופה האחרונה, התכנסו כולם לצפות במופע של מקהלת 'נונה' מחוף כרמל, עם ביצועים מרגשים לשירים היפים שנולדו בקיבוצים.