זמן קיבוץ
לחוויית קריאה טובה יותר הורד את האפליקציה שלנו
מעבר לאפליקציה
x
32°
Weather תל אביב
תל אביב
חיפה
ירושלים
באר שבע
אילת
קצרין
קיבוץ בארי
מדורים
דעות מגזין
עוד
נחל עוז: שנתיים של קבלות שבת בכיכר החטופים

נחל עוז: שנתיים של קבלות שבת בכיכר החטופים

אחרי למעלה ממאה קבלות שבת בכיכר החטופים, קיבוץ נחל עוז מעביר הלאה את השרביט

שישי האחרון של אוקטובר 2023, פחות משלושה שבועות למתקפת הטרור האכזרית, התכנסו אנשי נחל עוז בכיכר שמהר מאוד הפכה ל"כיכר החטופים" לציין יחד קבלת שבת. שמונה חטופים בעזה היו לקיבוץ הקטן שספג פגיעה אנושה ב-7 באוקטובר.

שנתיים אחרי, שישי אחרון של סוף אוקטובר 2025, כמאה "קבלות שבת" בכיכר, מעבירים אנשי הקיבוץ הלאה את השרביט.

חיבוק, חיזוק, יחד
יעל רז לחייני מנחל עוז, מלווה מטעם הקיבוץ את משפחות החטופים בנחל עוז וחלק מצוות "קבלות שבת" מספרת שכחלק מהמאבק הציבורי להחזרת החטופים החלה "מסורת" קבלת השבת בכיכר: "נציג מכל משפחה שמי מבני משפחתה היה חטוף, עלה ודיבר על הבמה, שבתחילה הייתה קטנה יותר, כמו גם נציגים מהקיבוץ. ביקשנו מזמרים שיצטרפו וכבר בקבלת השבת השנייה הגיעו ירדנה ארזי ולהקת הגבעטרון לשיר את השיר 'הביתה'".

כך מידי שישי בצהריים, נציגי משפחות החטופים, נציגי קיבוץ וזמרים וזמרות ישראליים, עטופים באנשי נחל עוז וקהל שהגיע להביע תמיכתו, נפגשו לקבל את יחד את השבת ולהמשיך ולעורר את הציבור הישראלי למאבק למען החזרת החטופים. "זו הייתה תקופה של מלחמה סוערת ועצימה, לוויות ושבעות של חברים שלנו בקיבוץ, בנגב המערבי ושל חיילים שנפלו".

קוראים לקחת חלק
מידי שישי, פרט לשבועות בודדים (תקופת המלחמה עם אירן), נאספו אנשי נחל עוז לדורותיהם ובהם גם בני ובנות משק ובני גרעינים שאינם גרים בקיבוץ, להדליק יחד נרות ולברך, לקרוא את פרשת השבוע ולשמר בתודעה שעדיין יש לנו חטופים בעזה.

"בחודשים האחרונים יצאנו בקריאה לקיבוצים נוספים לקחת חלק" אומרת יעל רז לחייני. "יש קיבוצים שנענו לקריאה ובכל פעם הצטרף אלינו קיבוץ אחר. זה נותן תחושה של חיבוק, של חיזוק, של יחד, למשפחות החטופים ולכולנו. לאחר שנתיים נחל עוז לא יובילו יותר את קבלות השבת וימשיכו להוביל בדרכים אחרות- 13 חטופים עדיין בעזה. המאבק להשבת כולם נמשך".

תהליך עיכול איטי ומורכב
יעל עצמה חזרה לפני חודשיים לנחל עוז. "קשוח" היא אומרת. חזרנו כשהלחימה עוד נמשכת ועמרי מירן שנחטף מהקיבוץ עוד היה בשבי. הקיבוץ נראה כמו אחרי מלחמה. לשקם את עצמי, את משפחתי, את הקהילה והקיבוץ - זו משימה מורכבת וארוכה.

יש תחושות של שכול, אובדן והעצב. אנחנו תחילים בתהליך עיכול איטי ומורכב, כמו שנה ראשונה של אבל ולחוות שוב המון אובדנים מחדש.

זה להיות בקיבוץ שחלק מהחברים שלו לא יחזרו אליו ולא נראה אותם איפה שהיינו רגילים לראות".

תגיות רלוונטיות