הזיכרון הראשון ממתי כספי: נסענו בטרמפים ממשמר העמק להזורע והגענו לאולם. מתחננים להיכנס

הזיכרון האמיתי הראשון שלי ממתי כספי שהלך לעולמו, הוא (למיטב זיכרוני) משנת 1978. הייתה אז הופעה של מתי באולם בהזורע, הקיבוץ שלי. זה היה יום שישי בערב ומכל האזור נהרו מעריצים לשמוע את מתי שהיה בשיא הצלחתו. היינו אז בסך הכול ילדים בכיתה ז' במוסד החינוכי "שומריה" במשמר העמק, אבל החלטנו, על אף שההופעה הייתה מיועדת רק לגדולים, שלא נוותר וניכנס אליה ויהי מה.

הלם כשאלוהים אמר

וכך היה. נסענו בטרמפים ממשמר העמק להזורע ופשוט הגענו לכניסות של האולם, מתחננים להיכנס. עמדו שם כל מיני "סדרנים" מהקיבוץ שעשו לנו מיד "לא, לא, לא" עם הראש, "ההופעה הזאת לא בשבילכם", אבל מהר מאד מצאנו את עצמנו בפנים, יושבים על מחצלות לרגלי הבמה עם כל מיני חבר'ה גדולים שידעו את כל השירים בעל פה. ההופעה התחילה עם השיר "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה", ונכנסתי להלם, שנמשך כשעתיים. כאילו ראיתי את האור. השירים המדהימים (שכבר הכרנו את רובם), הביצועים המושלמים, המקצועיות המוזיקלית, הסאונד, התאורה, הכול היה כל כך חזק, עוצמתי ומקצועי, שיצאנו משם שיכורים מהתלהבות ובעיקר מעריצים גדולים של מתי, הגאון המוזיקלי. השנים הבאות, שנות ההתבגרות שלנו, היו כבר מלאות במתי כספי שהיה אז כאמור גם בשיא תהילתו. גם המקור הקיבוצי שלו, "מתי כספי מחניתה", הוסיף כמובן לפופולריות שלו.

השירים המדהימים, הביצועים המושלמים, המקצועיות המוזיקלית, הסאונד, התאורה, הכול היה כל כך חזק, עוצמתי ומקצועי, שיצאנו משם שיכורים מהתלהבות ובעיקר מעריצים

מתישהו יצא אז ספר השירים הראשון שלו, עם תווים ומילות השירים, והספר הזה, שיצא בהדפסה מהודרת, ניצב על רבות מהארוניות של החבר'ה ליד המיטה במוסד, כמין סמל סטטוס. רבים ורבות קנו אותו פשוט מתוך הערצה למתי ושיריו, לאו דווקא כאלה שבאמת ניגנו מתוכו את השירים. מי שכן ניגן, כמוני למשל, ניסה לפענח ולהתמודד עם האקורדים הכה מסובכים שמרכיבים את השירים הגאוניים שלו. השיר האהוב עלינו ביותר, ללא ספק, היה "לא ידעתי שתלכי ממני". שיר וביצוע פשוט מושלמים לדעתי (ולדעת רבים), אבל יחד איתו אהבנו עוד שירים רבים של מתי, ידענו אותם בעל פה והיו לנו את כל התקליטים שלו.

מתי כספי היה גאון מוזיקלי חד-פעמי. אין ספק בזה בכלל. מאז ההופעה ההיא בהזורע הלכתי לעוד עשרות הופעות שלו במהלך השנים, בשלל הרכבים מוזיקליים ועם אומנים נוספים, אבל השירים, השירים, אין עליהם. פשוט אין. ביום שישי האחרון, בצרוף מקרים מצמרר, התקיים בעין השופט מופע נפלא של שירי מתי כספי בהובלת דודו זכאי. כמובן שהיינו שם, לעוד ערב של התרוממות רוח עם השירים הנפלאים האלה. כיממה לאחר מכן מתי הגדול נפטר ונגאל מייסוריו. עכשיו הרדיו משמיע שירים שלו ברצף, ושוב אפשר לשמוע עד כמה היוצר הזה היה ענק מוזיקלי וכמה ורסטילי הוא היה, להיזכר בנעורינו ולחשוב איזה מזל היה לנו לגדול עם שירים כאלה, וכמה טוב שלפחות הם יישארו כאן לעד. כי באמת, באמת, אין על המוזיקה של מתי כספי. יהי זיכרו ברוך.