דעה // האומנם ילדים מעיראק נשלחו לעבוד בשדות כשהרומנים למדו עם ילדי הקיבוץ?

במוסף "הארץ" מ-30 בינואר, התפרסם ריאיון עם ההיסטוריונית החברתית ד"ר הילה שלם בהרד, שעניינו מחקר שערכה על תקופת המעברות בשנות ה-50, המעיד על קיפוחם המכוון של העולים יוצאי עדות המזרח, לעומת ההעדפה שניתנה לעולים אשכנזים. הכותרת מלמדת על התוכן: "יום אחד המדינה פשוט שלחה את ידה לתוך המעברות ושלפה החוצה את האשכנזים".

קיבוץ שבשנות ה-50 קלט ילדים מרומניה ומעיראק. הילדים הרומנים שולבו בלימודים יחד עם ילדי הקיבוץ והילדים מעיראק נשלחו לעבוד בשדות ולמדו רק שלוש שעות ביום? שנים רבות אני מתחכך בהיסטוריה הקיבוצית וסיפור כזה אינו מוכר לי

המחקר מתבסס על ראיונות עם יוצאי המעברות, אין בו אפילו מסמך אחד שמאשר את הקביעה שהמדינה יזמה מהלך להוצאה מרוכזת של האשכנזים ממעברה, וכשהמראיינת, איילת שני, אמרת לד"ר שלם בהרד שצריך לספק הוכחות לטענה הזו, שלם בהרד עונה: "איזה הוכחות? לא מספיק שאנשים מספרים שבין לילה נשארו רק מזרחים במעברה?"
בשלב מסוים של הריאיון אומרת המראיינת איילת שני: "לשמוע את הסיפור על ילדי המעברות שנשלחו לקיבוץ – הילדים הרומנים למדו עם ילדי הקיבוץ והילדים מעיראק עבדו בשדות ולמדו שלוש שעות ביום". "כן, זה נורא" מגיבה ד"ר שלם בהרד.

קיבוץ שבשנות ה-50 קלט ילדים מרומניה ומעיראק. הילדים הרומנים שולבו בלימודים יחד עם ילדי הקיבוץ והילדים מעיראק נשלחו לעבוד בשדות ולמדו רק שלוש שעות ביום? שנים רבות אני מתחכך בהיסטוריה הקיבוצית וסיפור כזה אינו מוכר לי. ניסיתי לברר אצל מקורבים האם הוא מוכר להם, הוא לא.

אחד מהנשאלים ענה לי: "ממש לא מוכר. זה סוג הקשקושים הסטראוטיפים של מקופחים מקצועיים". האם מישהו מקוראינו הנאמנים יודע להגיד שאכן היה קיבוץ שכך נהג? שזה לא משהו שהמראיינת שמעה ממישהו או קראה איפה שהוא ומיהרה לאמץ מבלי לבדוק, היה או לא היה? אשמח לשמוע.

לריאיון הזה התפרסמו 523 תגובות באתר "הארץ", בחלקן הגדול ביקורתיות עד קטלניות. אפשר למצוא בגוגל).

תגובה 523 נפתחת במשפט: "כזה גיבוב של שטויות באיצטלה פסאודו-אקדמית לא קראתי מימיי". "כתבה מגמתית מאוד שלא מגובה בהוכחות מדעיות" כתב בני. ישנן כמובן תגובות אוהדות, כמו זו של אלון: "תודה רבה על המחקר החשוב והריאיון המעניין."

אם יש מישהו מבין קוראי העיתון, שהריאיון עורר בו צורך להגיב והוא שלח מכתב ל"הארץ" שלא פורסם, אשמח לתת לו מקום כאן

בתגובות מופיעות גם התייחסויות לנושא הקיבוצי. על הטענה לגבי ההפרדה שעשה קיבוץ בין ילדים מרומניה מול ילדים מעיראק כתבה רויטל: "המשפט המצוטט אינו מדויק בעליל!!! והוא פרי שמועות ובורות בעובדות ההיסטוריות. אשמח לפרט ולהביא את פירות המחקר בנדון".

מאיר: "הסיפור על הקיבוצים הוא פשוט עלילת דם. לצערנו ה-7.10 הוכיח לנו עד כמה הקיבוצים מגוונים עדתית: אלי שרעבי (שגם היה מנהל המפעל), יוסי שרעבי, סעיד משה, שלמה מנצור, אמילי דמארי, עופר קלדרון, משפחת ביבס, עמרי מירן, משפחת אשר, צחי עידן ולצערנו עוד ועוד ועוד – זה רק מהזיכרון. כל מי שמכיר את הקיבוצים יודע עד כמה הם מעורבים עדתית".

לתומי סברתי, שבמדור המכתבים במוסף "הארץ" השבוע (06.02) יופיעו מכתבים שמתייחסים לריאיון הנ"ל. טעיתי, מופיע מכתב אחד קצר, שאולי לא במפתיע דווקא מפרגן ל"ריאיון המרתק". שתי אפשרויות: או שלא הגיעו מכתבים כאלה (אני מתקשה להאמין לנוכח כמות התגובות המאוד גדולה באתר העיתון), או שהגיעו ועורך המוסף החליט שיש לו מכתבים יותר חשובים לשבץ.

האם אכן היה קיבוץ, שבשנות ה-50 קלט ילדים מרומניה ומעיראק ויצר עבורם שתי מסגרות חינוכיות נפרדות, אחת לילדים האשכנזים ואחת לילדים הספרדים? היה, או שמדובר בעוד עלילה נגד הקיבוצים?

אי לכך, אם יש מישהו מבין הקוראים, שהריאיון עורר בו צורך להגיב והוא שלח מכתב ל"הארץ" שלא פורסם, אשמח לתת לו מקום כאן. והשאלה המרכזית: האם אכן היה קיבוץ, שבשנות ה-50 קלט ילדים מרומניה ומעיראק ויצר עבורם שתי מסגרות חינוכיות נפרדות, אחת לילדים האשכנזים ואחת לילדים הספרדים? היה, או שמדובר בעוד עלילה נגד הקיבוצים?