האדריכל הקיבוצי ויטוריו קורילנדי מברור חיל הלך לעולמו

ויטוריו קורינלדי נולד בשנת 1931 במילאנו, איטליה. עם החמרת המגבלות שמטיל השלטון הפשיסטי, היגרה המשפחה לסאו פאולו, ברזיל. בברזיל למד ויטוריו אדריכלות ובמקביל הצטרף לתנועת "דרור" הציונית. בשנת 1955 עלה ארצה עם אשתו יפה, ושניהם הצטרפו לקיבוץ ברור חיל. בשנת 1995 עזבה משפחת קורינלדי את ברור חיל בעקבות תהליכי ההפרטה שהתרחשו בקיבוץ.

בספר "אדריכל בקיבוץ" (הוצאת "אסיה") מספר המחבר מיכאל יעקובסון שויטוריו לא תיעד את פעילותו האדריכלית רבת השנים, מציאות שחייבה אותו לערוך מסע אישי בארכיוני קיבוצים כדי לאסוף את מה שנשמר מתכנוניו.

שיחה בין המחבר לאדריכל מלווה את פרקי הספר לכל אורכו ומוסיפה תובנות רבות של איש תכנון ומחשבה, חדור מוטיבציה אידיאולוגית קיבוצית הנפגשת עם מציאות קיבוצית בהשתנותה.

"על האדריכלים בקיבוץ מוטלת אחריות כבדה וכל הימנעות מקביעת עמדה ביחס לתופעות אדריכליות שאינן תואמות את הרעיון השיתופי, כמוה כהחמצה היסטורית של רעיון חברתי מיוחד במינו"

ויטוריו היה אדריכל הבית והתכנון של ברור חיל. חבר קיבוץ המתכנן את ביתו השיתופי הרחב על מוסדות הציבור שבו, חדרי החברים ובתי ילדים עבור הדורות הבאים ובנה גם בקיבוצי הנגב המערבי: את חדרי האוכל של כפר עזה, ארז, עין השלושה, נחל עוז, בית הספר האזורי שער הנגב ובמכללת ספיר. הוא הרחיק במסגרת תכנוניו גם לצפון: למנרה, הגושרים, תל חי ועוד. בכולם תכנן ובנה גם וגם. לא רק מבני ציבור אלא גם שיכוני חברים, מרכז ספורט ועוד.

״על האדריכלים בקיבוץ מוטלת אחריות כבדה”

ויטוריו היה אדריכל ואידיאולוג קיבוצי. טעם עלייתו ארצה היה הקיבוץ כמו שהאדריכלות שלו הייתה משולבת ברעיון הקיבוצי. "המקצוע שלנו לא יכול להתממש לאורך זמן ללא מעורבות רעיונית, או ללא השקפה רעיונית-חברתית של התכנון". קל וחומר לגבי המתכנן הקיבוצי. "במילים קשות הוא הזהיר, כנביא העומד בשער: על האדריכלים בקיבוץ מוטלת אחריות כבדה וכל הימנעות מקביעת עמדה ביחס לתופעות אדריכליות שאינן תואמות את הרעיון השיתופי, כמוה כ'החמצה היסטורית של רעיון חברתי מיוחד בינו'" (הקדמה, עמ' 23).

מיכאל יעקובסון כותב בהקדמה לספר שויטוריו האמין גם בתקופות הקשות ביותר של התנועה הקיבוצית "כי השקיעה אינה הכרחית ולקיבוץ עדיין ישנו תפקיד חשוב ומשמעותי בהקרנה על כלל החברה הישראלית, ובכלל זה גם לאדריכלות התנועה" (עמ' 24). עדיין האמין ויטוריו קורינלדי כי "יש לנו מה לומר כמתכננים וכאנשי קיבוץ". בהמשך, עם בוא ההפרטה הגורפת, נשבר גם עולמו הרעיוני בו האמין. בשנת 1995 עזבו יפה וויטוריו קורילנדי את הקיבוץ.
״גישתו התכנונית-עיצובית של האדריכל ששורשיה באדריכלות הברזילאית, הקנתה לו מעמד ייחודי בין עמיתיו הישראלים שעל פי רוב התחנכו בטכניון בחיפה, או במוסדות אירופאיים. בבחירתו לעזוב את ברזיל, להגר לישראל ולהצטרף לקיבוץ ברור חיל, קבע לא רק את מסלול חייו האישי אלא גם את זה המקצועי. […].