בארי: הנוער מתגייס לדפוס

אם אין לימודים, הולכים לעבוד בדפוס. מאז פרצה מלחמת "שאגת הארי" בשעות הבוקר של שבת האחרונה, החליטו בני הנוער של קיבוץ בארי שבמקום להסתובב באפס מעשה ולהשתעמם, עדיף יהיה אם הם יתגייסו ויסייעו בפרנסת הקיבוץ.

"למוחרת השבת, ביום ראשון בבוקר", סיפרה ל"זמן קיבוץ" גפן גבריאלי, מנהלת הנעורים של קיבוץ בארי, "התייצבו כ-20 בני נוער, חלקם מתגוררים בקיבוץ, חלקם שוהים ב'שכונת בארי' בחצרים, לעבודה במפעל הדפוס שלנו בבארי על מנת לסייע בעבודת המפעל. זה עושה להם טוב. הנערים והנערות עובדים משעות הבוקר ועד שעות אחר הצוהריים במגוון עבודות בדפוס במסגרת המחויבות שלהם לעבוד בקיבוץ".

אנחנו מאוד מתגעגעים לקיבוץ לאחר שאנחנו כמעט שנתיים וחצי מתגוררים במגורים זמניים ועדיין לא חזרנו הביתה. אנחנו רוצים לשוב הביתה

"החבר'ה האלה שהתגייסו לעבודה בדפוס", מציינת רותי בר-סיני אלגרנטי, מנהלת משאבי אנוש של דפוס בארי, "כמו צעירים אחרים שהגיעו לקיבוץ בימים אלה, ממש עוזרים לנו. הצעירים שהגיעו לקיבוץ עובדים לא רק בדפוס, אלא גם עובדים בענפי המשק השונים. הם נותנים עבודה וזה מרגש. החבר'ה שעובדים בדפוס עובדים במגוון העבודות בדפוס ותורמים בפעילות הדפוס. חוץ מזה, זה מרגש לראות בקיבוץ את הדור הצעיר שמגיע לכאן, מחזה שזמן רב לא ראינו".

"הבנו שצריכים אותנו"

ומה אומרים בני הנוער על יוזמתם? "הגענו לבארי ממקום שהותנו הזמנית בחצרים, כי הרגשנו שכאן בבארי יותר בטוח בימים אלה", מציין שוהם כהן (16), "הבנו שצריכים אותנו בדפוס של הקיבוץ. לקחנו יוזמה והלכנו לעבוד שם. אנחנו עוזרים בכל מה שאפשר".

כמו, למשל?

"אנחנו משובצים במחלקות השונות בדפוס, החל מסידור מעטפות, טיפול בכרטיסים וכלה באריזת המוצרים השונים שמופקים כאן. אנחנו עושים כל דבר שמבקשים מאיתנו".

איך התחושה בעקבות היוזמה הזו?

"תחושה של נתינה. תחושה שאתה בעצם עוזר לקיבוץ שזה הבית שלך. בעיקר כשמדובר בימי חירום. אנחנו גם מאוד מתגעגעים לקיבוץ לאחר שאנחנו כמעט שנתיים וחצי מתגוררים במגורים זמניים ועדיין לא חזרנו הביתה. אנחנו רוצים לשוב הביתה".