בין האזעקות: חמישה ספרים קיבוציים מומלצים

הבת האובדת, נילי לנדסמן (כנרת זמורה דביר)

בעקבות חלום על הגורו שלה, יולה – בת קיבוץ סוררת מהגליל העליון שלא חיה בארץ ובקיבוצה (נטול השם) כבר שנים, חוזרת הביתה ומגלה בהלם שהיא צריכה לריב עם גיסתה על נדל"ן כדי שיהיה לה איפה לגור. מומלץ במיוחד עכשיו בגלל שנילי לנדסמן קורעת מצחוק והתיאורים של הקיבוץ בזמן ההווה, כולל ההרחבה, הקלנועיות והבריכה, מדויקים להפליא ומוגשים בתערובת של אהבה וציניות ושוב – הרבה הומור.

המתנדבת, נטעלי גבירץ (כתר)

אל הקיבוץ הפיקטיבי "שדות" מגיעה בלונדינית שוודית ולא צעירה, בסטטוס שומט לסת מן העבר: מתנדבת. מירה, בת 42, זרה ואטרקטיבית, עם מניעים לא ברורים לאנשי המשק המפוהק, באה לתבוע תשובות, אולי גם לנקום, במקום אליו הגיעה אימה בזמנו כמתנדבת ובו נוצלה מינית באכזריות ובלי שאיש נתן את הדין. "המתנדבת" נקרא כמו ספר מתח משובח, עם רכזת התרבות הסנובית המבוגרת, רופאת המשפחה ששבה מגלות באנגליה ושאר טיפוסי השוליים המקומיים, בעת הנוכחית. אתם תצללו לתוכו, בוודאות.

ארול אחד, נסים קלדרון (כנרת זמורה-ביתן)

הביוגרפיה של מאיר אריאל, שיצאה ב-2016 אחרי שנות מחקר רציני ויסודי מאוד של פרופסור נסים קלדרון בשיתוף עם המלחין עודד זהבי, אומנם לא מתרחשת רק בקיבוץ משמרות, בו נולד כידוע, אבל שם היא מתחילה ושם השורשים החזקים של הילד שמצד אחד הוגדר שם כנסיך, אבל לא התאים וסבל בשל נוקשות המערכת ו"הוחזק קצר" גם בבית ההורים. "בשירים מוקדמים הוא כותב לחברי משמרות, 'אתם שרים שירה בציבור, מרוב שאתם מפחדים מהשקט'. אבל הוא זה שכותב את השירה בציבור!", הזכיר קלדרון בריאיון ל-Ynet. זאת ביוגרפיה ארוכה ותובענית לעיתים לקריאה, אבל היא מרתקת ועוסקת כמובן באדם מרתק.

חג המשק, שני הדר (כנרת זמורה דביר)

פרוזה על הקיבוץ נוטה להיות כבדה, מדכדכת ושיפוטית כלפי הסיסטם. ולהסתכל אחורה. שזה לגיטימי, אבל הינה באה בדילוגים שני הדר וכתבה קומדיה רומנטית, שיר אהבה לקיבוץ עין הנוטר, שרק השם שלו מומצא, עם המון הומור, קלילות, קצב והתמקדות במה שמיוחד, פסיכי לחיוב וכיפי, וככה זה גם נקרא. הגיבורה שלה לא רק שלא רוצה לברוח מעין הנוטר או חשה מצולקת, היא נאחזת בו בכל כוחה. וכמו "הבת האובדת", הוא מטפל בהווה וזה חלק מכוחו. כולל אפיון דמויות פנטסטי. הדמות של גבע, מנהל הקהילה החדש שסביו הם ממקימי הקיבוץ, פשוט אדירה.

ואחד לילדים, שההורים/הסבים שיקריאו להם אותו יתמוגגו מכל עמוד: "כל מה שהיה (אולי) וכל מה שקרה (כמעט) לקרשינדו ולי – דבורה עומר (י. שרברק)

קלאסיקת ילדים כיפית שאין שנייה לה, על המסע של חנה'לה מקיבוץ מעין אל כוכב החלומות, בליווי הגמד קרשינדו. רוב הספר מתרחש בין כוכבים משונים, אבל הוא מתחיל ונגמר בקיבוץ, ולא נעדר ביקורת (למבוגרים) כלפי המטפלת הקשוחה, היחס לילדה בודדה (שאבא שלה במילואים מתמשכים – סופר אקטואלי) והלינה המשותפת. ספויילר בהקשר הזה: כשהיא מבקשת לבסוף ממלכת החלומות לחזור הביתה, חנה'לה מוצאת את עצמה במיטתה בבית הילדים ולא בחדר ההורים. כשהיא לא מבינה, לרגע, היא נענית בערך כך: אמרת הביתה. החדר של ההורים הוא לא הבית, חמודה. כנראה התבלבלת.