תל קציר: חבר נדרש להרוס מסלעה שבנה ליד הבית

חבר תל קציר בנה מסלעה ליד ביתו כדי למנוע סחיפת עפר מהמגרש שלו אל הכביש, אך מהנדסת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה במועצה אזורית עמק הירדן, הוציאה צו הריסה מינהלי בנימוק שמדובר ב"בניית מסלעה כולל מילוי אדמה מחוץ לגבולות מגרש בסטייה מהיתר וללא יכולת הסדרה". החבר פנה בבקשה לבית משפט השלום בבית שאן בבקשה לביטול הצו.

השופטת: "העבודה בוצעה ללא היתר בשצ"פ, ולכן אין כל היתכנות להסדרה (כלומר, לקבל היתר בנייה) ואין כל משמעות לכך שהחבר קיבל הרשאה מהקיבוץ"

השופטת עינת בלוקא מצאה כי הבקשה לביטול הצו הוגשה באיחור, ולא במועדים הקבועים בחוק. היא אמרה שתקנות התכנון והבנייה מחייבות "עמידה דווקנית על הוראות התקנות לרבות בעניין המועדים", ודי בעובדה זו לדחות על הסף את הבקשה לביטול הצו. עוד מצאה השופטת כי לצו ההריסה קדם צו הפסקת עבודה שאף אותו החבר לא קיים.

החבר הסביר כי העבודה נדרשה למניעת הידרדרות וסחף של האדמה אל הכביש. השופטת לא קיבלה את הטענה הזו, ואמרה "כי גם עבודה לצורך חיזוק פני השטח ומניעת סכנה טעונה היתר ולא ניתן לבצעה באופן פרטי ובלתי מפוקח", וגם מטעם זה היא דחתה את בקשתו לביטול צו ההריסה.

אישור מהקיבוץ אינו היתר בנייה

מעניינת התייחסות השופטת לטענת החבר כי "הקיבוץ אישר לו בעבר שימוש בשטח הציבורי בהתאם להסכם שימוש בשצ"פ (שטח ציבורי פתוח) לחבר הקיבוץ", בדומה לנוהג אשר קיים בקיבוץ לביצוע פיתוח של שטחים ציבוריים על ידי החברים.

השופטת העירה "כי רשות התכנון היא הגוף הרלוונטי למתן היתרי בנייה. היא הסבירה כי "העבודה בוצעה ללא היתר בשצ"פ, ולכן אין כל היתכנות להסדרה" (כלומר, לקבל היתר בנייה) ואין כל משמעות, ציינה השופטת, לכך שהחבר קיבל הרשאה מהקיבוץ. במילים אחרות, הקיבוץ אינו מוסמך, להעניק זכויות בנייה (כמו בניית מסלעה), בשטח המסומן בתוכנית המתאר כשטח ציבורי פתוח.

עו"ד אורי בר קמה (נשיץ ושות'), המתמחה בענייני מקרקעין ותכנון ובנייה, אומר כי הגם שקיבוצים נוהגים להתיר לחברי קיבוץ לעשות שימוש (בעיקר לצרכי גינון או נטיעת עצים) בשטחים ציבוריים, מהטעם שהקיבוץ מתקשה לתחזק שטחים אלה, עדיין ראוי שהחברים ישימו לכך שאין בהרשאה זו משום היתר לעבור עבירות על חוק התכנון והבנייה. אישור מהקיבוץ בוודאי שאינו היתר בנייה, שהוא בסמכות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בלבד.