דרמה תכנונית בנגב המערבי: התקבל הערר שהגישו מגן, ארז, ניר יצחק ועין השלושה
ועדת הערר במנהל התכנון הפכה את החלטת הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים וקיבלה את הערר שהגישו ארבעת הקיבוצים, שיוכלו להקים מתקנים סולאריים קרקעיים בשטחי קרקע חקלאית בהיקף של עד 400 דונם לכל קיבוץ. "לתת משקל מיוחד לנסיבות החריגות של חבל תקומה ולצורך הדחוף בשיקום כלכלי"
יעקב דרומי
ארבעת הקיבוצים, מגן, ארז, ניר יצחק ועין השלושה, שנפגעו במתקפת הטרור של 7 באוקטובר, ביקשו לקדם מתקנים סולאריים כחלק מתוכנית השיקום הכלכלית של חבל תקומה.
הקיבוצים ביקשו לאשר בוועדות התכנון תכנית להקמת מתקנים פוטו-וולטאים קרקעיים בשטחי הקרקע החקלאית שלהם, כתוספת או כהשלמה למתקנים קיימים שלהם עד לשטח של 400 דונם בכל אחד מהקיבוצים הללו.
הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (הולקחש"פ) שדנה בתוכניות אלה, טענה כי מדובר בשטחים חקלאיים מעובדים ובעלי חשיבות לביטחון המזון, ולכן אישרה רק חלק מהשטחים המבוקשים. בהחלטתה נכתב כי היא מבקשת "לאזן בין החלטת הממשלה מס' 1127 לשיקום ולפיתוח חבל תקומה לבין חשיבות השמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים". היא החליטה כי יש לשמור ולקיים בשטחים אלה את החקלאות, ולכן אישרה לכל קיבוץ להשלים את סך השטח המיועד למתקנים פוטו-וולטאיים קרקעיים ל-250 דונם בלבד, ולא ל-400 דונם כפי שביקשו בהתאם למלוא ההטבה שנקבעה בהחלטת רמ"י.
הקיבוצים: התעלמות כמעט מוחלטת מהצורך הקיומי והדחוף בשיקום כלכלי, חברתי וקהילתי של יישובים שחוו טראומה קשה
ארבעת הקיבוצים הגישו עררים על החלטה זו בפני "ועדת הערר על החלטות הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים". הקיבוצים הגישו את העררים יחד עם עם החברות היזמיות שאמורות להקים את המתקנים הסולאריים בשטחיהם: הקיבוצים ארז, ניר יצחק ועין השלושה יחד עם "משק אנרגיה", באמצעות עורכי הדין שרית דנה וטל צפריר, וקיבוץ מגן יחד עם "שיכון ובינוי אנרגיה", באמצעות עורכי הדין: קרן קמחי נדולני ויהונתן שמחי.
מתכונת שיתוף הפעולה בין ישובים החקלאים לחברות יזמיות מתבססת בדרך כלל על כך שהחברות היזמיות בונות את המתקנים הסולאריים הקרקעיים שנועדו למכירת החשמל שהם מייצרים על הקרקע שאושרה למטרה זו. מבנה העסקה יכול שיהיה בדרך של שיתוף בהשקעות ובהכנסות, תמלוגים או דמי שכירות או מודל עסקי אחר שהצדדים מסכימים לגביו.
הקיבוצים טענו כי החלטת הולקחש"פ מסכלת את מדיניות הממשלה ואת חוק שיקום חבל תקומה, ומפלה אותם ביחס לקיבוצים אחרים בעוטף שקיבלו גמישות רבה יותר
הקיבוצים-העוררים טענו בפני ועדת הערר כי החלטת הולקחש"פ מסכלת את מדיניות הממשלה ואת חוק שיקום חבל תקומה, וכי היא מפלה אותם ביחס לקיבוצים אחרים בעוטף שקיבלו גמישות רבה יותר. הם טענו כי "הולקחש"פ העניקה משקל יתר ובלתי מידתי לשיקולים של שמירה על קרקע חקלאית וביטחון המזון. זאת, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהצורך הקיומי והדחוף בשיקום כלכלי, חברתי וקהילתי של יישובים שחוו טראומה קשה ומתמודדים עם אתגרים חסרי תקדים". לדבריהם, המתקנים הסולאריים הם מרכיב קריטי ביכולת היישובים להשתקם כלכלית.
הולקחש"פ: קבלת הערר תהפוך את הקרקע מ"מצב של עיבוד למצב של איבוד"
הולקחש"פ באמצעות עו"ד מתן רוזנברגר השיבה כי "חובתה העיקרית על פי דין היא שמירה על קרקע חקלאית", וכי החלטות רמ"י או הממשלה אינן כובלות את שיקול דעתה התכנוני העצמאי. לעמדתה, קבלת הערר תהפוך קרקע זו מ"מצב של עיבוד למצב של איבוד", תוך פגיעה בביטחון המזון. עוד הם אמרו "כי העוררים לא הוכיחו מדוע אינם יכולים להשתמש בחלופת מתקן אגרו-וולטאי, אשר מאפשרת גם שימוש חקלאי וגם הפקת אנרגיה (דו-שימוש) ומהווה את המדיניות התכנונית המועדפת כיום".
ועדת הערר: המיזמים הסולאריים – עוגן כלכלי יציב ומניב
ועדת הערר תארה בהחלטתה כי "המדינה ביקשה להעניק ליישובי חבל תקומה 'חכה' כלכלית בדמות מיזמים סולאריים, אשר נועדו לשמש עוגן כלכלי יציב ומניב עבור יישוביי החבל", ועיגנה זאת בהחלטת ממשלה, כדי "לתת מענה לצרכים המיוחדים של התושבים והיישובים, שעברו טלטלה קשה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", הן בהיבטים התיישבותיים והן בהיבטים כלכליים ותעסוקתיים".
בהתאם, התקבלה גם החלטת מועצת מקרקעי ישראל שהתירה "הקצאת קרקע בשטח של עד 400 דונמים ליישוב חקלאי באזור עימות, כהרחבה להיקף המותר הקיים של 250 דונמים, לצורך מיזם פוטו-וולטאי קרקעי, כהוראת שעה ולמשך שלוש שנים".
חבל תקומה, על יישוביו, הינו חבל ייחודי ומובחן מיתר חבלי הארץ, אשר חווה את אחת המתקפות הקשות ביותר שידעה מדינת ישראל בתולדותיה
ועדת הערר קבעה כי אמנם "מדיניות התכנון המתעדפת מיתקנים אגרו וולטאיים על פני מיתקנים פוטו וולטאיים קרקעיים היא מדיניות ראויה וועדת הערר תומכת בה באופן מלא", אך יש לתת משקל מיוחד לנסיבות החריגות של חבל התקומה ולצורך הדחוף בשיקום כלכלי.
עוד ציינה בהחלטתה ועדת הערר כי "חבל תקומה, על יישוביו, הינו חבל ייחודי ומובחן מיתר חבלי הארץ. ביחס לחבל זה, אשר חווה את אחת המתקפות הקשות ביותר שידעה מדינת ישראל בתולדותיה, נחקק חוק שיקום חבל תקומה. חוק זה קובע כי חבל תקומה יהווה אזור מיקוד לאומי שהמדינה ומוסדותיה יתמקדו בשיקומו. החוק מטיל על הממשלה והמשרדים השונים לפעול לשיקומו הנרחב של חבל התקומה ולהביא לעידוד וצמיחה של חבל ארץ זה בדרך של מתן תמריצים, מתן הטבות, הקצאת משאבים ייעודיים ועוד".
לפעול לקידום כלכלי מואץ ולאפשר מתן תמריצים והטבות לטובת השגת שיקום החבל
ועדת הערר אמרה ש"יש לפעול לקידום כלכלי מואץ ולאפשר מתן תמריצים והטבות בחבל ארץ זה לטובת השגת שיקום החבל והחזרתו לצמיחה ככל הניתן באופן מהיר".
הוועדה הסבירה כי "לצד המדיניות הברורה להעדיף בשטחים חקלאיים מתקנים אגרו וולטאיים על פני מתקנים פוטו וולטאיים קרקעיים", "הוקמו בפועל רק מתקנים בודדים, כך שתחום האגרו וולטאי נמצא בראשית דרכו". "למתקן אגרו וולטאי, בהשוואה למתקן פוטו וולטאי קרקעי, עלויות הקמה ותפעול גבוהות יותר והיקף נמוך יותר של יצור אנרגיה".

"מתן אפשרות להקים מתקן פוטו וולטאי, משרת את מטרת החוק לאפשר צמיחה ופיתוח כלכלי מואצים בחבל התקומה לשם שיקומו והשבתו לצמיחה", סיכמה הוועדה.
ועדת הערר החליטה לאשר את התכניות וקבעה כי יש לאפשר "גמישות להקמת המתקן כמתקן פוטו-וולטאי או כמתקן אגרו-וולטאי או כמתקן משולב".
החלטת ועדת הערר ניתנה בדעת רוב של יו"ר הוועדה, הרב נתן אלנתן (נציג שר הפנים), אלעד פנחס (מ"מ שרת להגנת הסביבה) ופנינה פלאוט (מ"מ נציגת טכניון), כנגד דעתו החולקת של אלון אלרט (מ"מ שר החקלאות וביטחון המזון) שסבר כי יש לדחות את העררים בטענה ש"מתקנים קרקעיים גורמים לפגיעה נופית, מצמצמים שטחי עיבוד ופוגעים בביטחון המזון הלאומי".
ההחלטה מאזנת בין שמירה על שטחים פתוחים וחקלאיים לבין הצורך הדחוף לקדם אנרגיות מתחדשות
בתגובה להחלטת ועדת הערר אומר בני רגיל, מנהל תחום אנרגיה בתנועה הקיבוצית: "התנועה הקיבוצית מברכת על ההחלטה, שמאזנת בין שמירה על שטחים פתוחים וחקלאיים לבין הצורך הדחוף לקדם אנרגיות מתחדשות.

"ההחלטה עושה צדק בצורך לקדם את החוסן הכלכלי של יישובי העוטף שנפגעו קשה מכל ושהמדינה החליטה לתמוך בהם במסגרת מנהלת תקומה וההחלטות המיוחדות לחיזוקם. טוב עשתה הוועדה שלא החליטה על קריטריון תמוה שעלה במהלך הדיונים ולפיו רק ישובים שחדרו אליהם מחבלים ב-7.10 יוכלו להקים מתקן סולארי קרקעי.
"למדינת ישראל היסטוריה ארוכה של הצבת יעדים נמוכים ליצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ואז אי הגעה אליהם. זה קורה לרוב כשגוף ממשלתי אחד מפריע לשני, כמו במקרה הזה. בימים אלה אנו רואים אפשרות לפרוץ את התבנית הזו בעזרת הסולארי הקרקעי ובעיקר על ידי פרויקטים של אגרו-וולטאי. אנו פועלים רבות בכדי להסיר חסמים ולהביא לפריחת התחום".
