ניר עוז: בהשקעה של 400 מיליון שקלים יוקם מפעל חדשני לצבעים

מפעל צבעים חדשני של "נירלט" יוקם בקיבוץ ניר עוז בהשקעה של כ- 400 מיליון שקל, כך הודיעה חברת "אינרום תעשיות בנייה" ש"נירלט" היא חברת הבת שלה. המפעל המרכזי של "נירלט" נפגע באופן קשה בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" והמהלך הזה הוא חלק מתהליך השיקום והרחבת פעילות החברה.

דירקטוריון חברת "אינרום תעשיות בנייה" אישר את הפרויקט, אשר השקעתו נאמדת בכ-400 מיליון שקל. במסגרת המהלך נחתמו תוספות להסכם חכירת המשנה עם קיבוץ ניר עוז לתקופה של כ-25 שנים בתנאים דומים להסכם המקורי. הקמת המפעל החדש צפויה להימשך כשלוש שנים.

הקמת המפעל החדש בניר עוז היא מהלך אסטרטגי חשוב המבטא את המחויבות שלנו לשיקום, צמיחה וחיזוק הפעילות התעשייתית בדרום הארץ

המפעל החדש, כך נמסר, צפוי להיות מהמתקדמים בעולם עם מערכות ייצור אוטומטיות וטכנולוגיות מתקדמות והוא יכלול גם מרכז לוגיסטי אוטומטי, תשתיות חדשות ושטחי אחסון ותפעול. החברה נמצאת כבר כיום במשא ומתן מתקדם עם ספקי ציוד מרכזיים לפרויקט.

בחברת "אינרום תעשיות בנייה" מדגישים כי הפרויקט יאפשר לחברה למנף את ניסיונה הרב בתחום מוצרי הצבע לשוקי הבנייה, התשתיות והתעשייה ולחזק את מעמדה כאחת מקבוצות התעשייה המובילות בישראל, תוך שיפור הצעת הערך ללקוחותיה.

אני לא יכול להסביר את זה, אבל החלטנו מיד שאנחנו נשקם את המפעל ונקים אותו מחדש בניר עוז. החזון היה להקים את המפעל מבלי שהיו לנו אז תוכניות. זה סוג של החלטה שאנחנו חוזרים לניר עוז

לדברי מנכ"ל "אינרום", אהוד דנוך, "הקמת המפעל החדש בניר עוז היא מהלך אסטרטגי חשוב עבור 'אינרום' ו'נירלט', המבטא את המחויבות שלנו לשיקום, צמיחה וחיזוק הפעילות התעשייתית בדרום הארץ. לצד שיקום יכולות הייצור שנפגעו, אנו מקימים מפעל אוטומטי שיאפשר לנו להמשיך ולהוביל את שוק מוצרי הצבע באיכות, בטכנולוגיה ובשירות ללקוחותינו. אנו רואים בפרויקט זה גם אמירה ערכית של חיזוק אזור הנגב המערבי והשקעה בקהילה המקומית".

מפעל "נירלט" בקיבוץ ניר עוז שבנגב המערבי נפגע קשות במהלך מתקפת הטרור של מחבלי החמאס ב-7 באוקטובר. באותה שבת שחורה נשרף חלק מהמפעל ומרבית מלאי המוצרים וחומרי הגלם עלו באש.
במשך תקופה ארוכה היה מתחם המפעל, כמו שטח הקיבוץ כולו, בבחינת שטח צבאי סגור ולא ניתן היה לפעול בו. חודשים אחדים לאחר מתקפת הטרור על הקיבוץ הוקם אתר ייצור חלופי של "נירלט" בבאר-שבע, במקביל המשיכה החברה לייצר צבעים בחלק של המפעל בניר עוז שלא נפגע במתקפת הטרור.

"חלק מהותי וחשוב בבינוי מחדש של הקיבוץ"

"קיבוץ ניר עוז", אמר ל"זמן קיבוץ" רז דיאור, מנהל העסקים של הקיבוץ, "מברך את חברת 'נירלט' בדבר ההחלטה וההסכם שנחתם בעקבותיה להקים בניר עוז את מפעל הייצור המרכזי למוצרי הצבע לבנייה, שנשרף וספג פגיעה אנושה, מהותית ונרחבת באסון 7 באוקטובר. היקף ההשקעה בהקמת המפעל נאמד נכון למועד הדו"ח בסך של כ- 400 מיליון שקל. בהקמת המפעל המתוכנן, שצפוי להיות מפעל טכנולוגי חדשני, אוטומטי ומתקדם, ייבנו גם מרכז לוגיסטי אוטומטי, תשתיות חדשות, שטחי אחסנה ותפעול".

רז דיאור הוסיף וציין, כי "כחלק מהקמת המפעל מתעתדים הקיבוץ והחברה למנף את הניסיון רב השנים שצברה בתחום ייצור מוצרי צבע לשווקי הבנייה, התשתיות, השיפוצים והתעשייה ואת היכולות והידע הרב שלה כקבוצת התעשייה מהגדולות והמובילות בארץ בתחומה, לרבות בעולמות התפעול, מיכון, אוטומציה, בקרת איכות, לוגיסטיקה ושיווק.

"אתה פתאום מרגיש מין ציונות יותר גדולה, ישראליות יותר גדולה, חיבור לנגב המערבי, חיבור לקיבוץ ולמפעל שלנו. לכן, החלטנו לבנות את המפעל מחדש בניר עוז"

"קיבוץ ניר עוז רואה בבנייה מחדש של 'נירלט' בקיבוץ חלק מהותי וחשוב בבינוי מחדש של הקיבוץ ועסקיו ומאחל להנהלת 'נירלט' להצליח להקים את המפעל במהירות האפשרית תוך העמדת יכולות תפעוליות ושיווקיות מצטיינות. אנו, שמכירים את 'נירלט' מבית, יודעים ש'נירלט' הינה חברת הצבעים הטובה ביותר בארץ. לאחר בנייתה מחדש היא תהיה חברת הצבעים הטובה ביותר בעולם".

לוודא שלא קופץ מחבל מאיזו פינה

"אנחנו מכירים כבר מלחמות ומבצעים בעבר", מספר ל"זמן קיבוץ" מנכ"ל "נירלט", עמרי לוטן, "ונפגענו בעבר. כמובן, ש-7 באוקטובר זו הייתה מהלומה מאוד מאוד גדולה. אחת הסיבות שהמפעל נפגע כל כך, הייתה העובדה שאי אפשר היה אז לגשת למפעל לפחות כשבועיים מתחילת המלחמה. המפעל הוגדר אז כשטח צבאי סגור והאזור של ניר עוז, כמו כל הנגב המערבי, היה סגור. בפעם הראשונה שנכנסנו למפעל היינו חייבים להיות מלווים על ידי כוח של צה"ל כדי לוודא שלא יקפוץ לנו איזה מחבל מאיזו פינה. הבנו די מהר, שמפעל אין לנו יותר".

מה התחושות באותה מציאות שניחתה עליכם בהקשר למפעל?

"אני לא יכול להסביר את זה, אבל החלטנו מיד שאנחנו נשקם את המפעל ונקים אותו מחדש בניר עוז. החזון היה להקים את המפעל מבלי שהיו לנו אז תוכניות. זה סוג של החלטה שאנחנו חוזרים לניר עוז".

מה עמד מאחורי אותה החלטה?

"החשיבה שלנו הייתה, שבסוף מנסים לדחוף אותנו מניר עוז ואם, למשל נבנה את המפעל בקריית גת, אז נעביר גם את הגבול לקריית גת. הגבול הולך איתנו ואנחנו מסמנים משהו. זה בנוסף לעובדה, שהמהות של טרור זה להפחיד. רוצים להפחיד אותנו ואם אנחנו לא נבנה שם אז הם ניצחו. זה ממש לא אופייני לי מה שאני אומר עכשיו".

זה חייב הסבר.

"אתה פתאום מרגיש מין ציונות יותר גדולה, ישראליות יותר גדולה, חיבור לנגב המערבי, חיבור לקיבוץ ולמפעל שלנו. לכן, החלטנו לבנות את המפעל מחדש בניר עוז".

"ההחלטה על הקמת המפעל מחדש", מציין עמרי לוטן, "הובלה על ידינו. לא הנחיתו עלינו את ההחלטה הזו. בשנתיים האחרונות ישבנו בהנהלה של 'נירלט' ואמרנו שאנחנו חייבים לחזור לשוק וכמה שיותר מהר ולא לתת לשוק לברוח לנו. בסופו של דבר אין ואקום. אם אתה לא נמצא בשוק, אז אתה לא קיים. תפרנו לעצמנו כל מיני פתרונות חלופיים ומאולתרים. חיכינו להזדמנות, שלא קורית בדרך כלל, להקים מפעל ענק במונחים ישראליים והתחלנו לחשוב כיצד לנצל את ההזדמנות הזו למפעל החדש שיהיה יותר מתוחכם ויותר טוב מבלי שיש לך אילוצים של שטח. הלכנו ובדקנו ומצאנו את הטכנולוגיות הכי מתקדמות בתחום ייצור הצבעים ואז בנינו תוכניות, אותן הגשנו לדירקטוריון שאושרו על ידו. אני רואה את העתיד שלנו כמפעל שהוא שיא הטכנולוגיה בעולם. מפעל שמייצר בצורה הכי יעילה, הכי איכותית והכי חכמה. תמיד קראנו לצבע שאנחנו מייצרים 'ההייטק של הצבע', כי הצבע עצמו מאוד חכם ומתוחכם. עכשיו נהיה עם צבע שהוא לא רק הייטק, אלא עם מפעל שהוא הייטק".