כמה שווה בית בקיבוץ, בהליך פשיטת רגל?

אדם שאינו מסוגל לפרוע את חובותיו במועד או כאשר סכום חובותיו גבוה משווי הנכסים שלו, עלול למצוא את עצמו במצב כלכלי-משפטי הנקרא "חדלות פירעון" (פשיטת רגל). חוק "חדלות פירעון ושיקום כלכלי" מאפשר לאותו אדם, במקרה כזה, להגיש בקשה ל"פשיטת רגל" (ובלשון המשפטית: פתיחת הליך חדלות פירעון).

במסגרת ההליכים ניתן צו שמקפיא ועוצר הליכים משפטיים כנגד החייב. לחייב מתמנה "נאמן" שתפקידו לברר את חובות החייב והיקף נכסיו. הנאמן מברר אם יש ברשות החייב נכסים שניתנים למימוש כדי להחזיר את חובותיו ולפי העניין ויכולת החייב, הוא קובע לו "תוכנית פירעון", לפיה משלם החייב תשלומים חודשיים לפירעון חובו. בין השאר, הנאמן בודק את "תביעת החוב" של כל אחד מהנושים, בו מפרט הנושה מהו סכום החוב שהוא טוען שמגיע לו מהחייב. נכסים שניתנים למימוש ותשלומים שמשלם החייב לפירעון חובותיו מהווים את "קופת הנשייה" והסכומים שמצטברים בה משמשים לחלוקה לנושים שתביעות החוב שלהם אושרו. על הנאמן להבטיח חלוקה הוגנת ומרבית לנושים תוך שמירה על אינטרס השיקום של החייב.

העסק של בן הזוג קרס, בת הזוג חברת הקיבוץ ערבה

בני זוג מקיבוץ במרכז, נקלעו להליכי חדלות פירעון. לגבי בת הזוג נקבע שהיא חייבת כדי 900 אלף שקלים ולגבי בן הזוג נמצא שחובו הוא כדי שני מיליון שקלים. חלק ניכר מהחובות חופף (כלומר, הם חייבים ביחד אותם כספים לאותו נושה). לכל אחד מבני הזוג, מונה כאמור נאמן.

השופטת דר להב, מבית משפט השלום בראשון לציון, מתארת כי "נסיבות ההסתבכות נעוצות בקריסת עסקו של בן הזוג, שעה שהשניים היו ערבים לחלק מחובות העסק. בת הזוג היא חברת קיבוץ, ומכוח חברותה, קיבלו בני הזוג מגרש בקיבוץ שעליו בנו והקימו בית מגורים".

בני הזוג הציעו הצעות כספיות שנועדו להסדיר את חובם, אך הנאמנים דחו הצעות אלה משום שסברו שאינן משקפות את שווי נכסי בני הזוג הניתנים למימוש, דהיינו: בית המגורים של בני הזוג.

המחלוקת נגעה "לאפשרות מימוש זכותה של בת הזוג בבית, שעה שהמגרש אינו רשום על שמה, אלא בבעלות הקיבוץ, ונוכח סברת הנאמנים כי הליך השיוך של המגרשים בקיבוץ צפוי להתקדם ולהסתיים בעתיד הנראה לעין ויאפשר את רישום הבית על שם בת הזוג", וכפועל יוצא מכך את מימושו, אך דבר זה, אמרה השופטת "התברר כרחוק מלהיות נכון".

השופטת: כדי לממש את השיוך של המגרש הספציפי של בת הזוג יש להוסיף ולשלם כספים לרמ"י ולרשויות. גם אם היה הבית נמכר, היה צריך להפחית מתמורת המכירה חובות הרובצים על הבית בסך מאות אלפי שקלים"

לפי חוות הדעת השמאית, אמרה השופטת, שוויו של הבית כ-2.7 מיליון ש"ח, ואילו בני הזוג החייבים הציעו לשלם לנושים עבורו 500,000 ש"ח בלבד (זו היא "הצעת הפדיון" עבור הבית, כלומר הסכום שהחייבים מוכנים לשלם כדי "לפדות" את הנכס מהנושים). השופטת אמרה כי אין לדחות הצעה זו, הגם התנגדות הנושים (שדרשו לקבל בעד הבית סכום גבוה יותר ובכך לפרוע את מלוא החובות כלפיהם).

השופטת הסבירה כי "כיום, אין לבני הזוג זכות קניינית בבית. בת הזוג היא חברת הקיבוץ וככזו היא זכאית להתגורר בקיבוץ עד תום חייה. מכוח זכאות זו, היא ובן זוגה קיבלו מגרש שעליו בנו את ביתם. הם אומנם "נטלו הלוואות לצורך בניית הבית, אך המגרש עצמו שייך לקיבוץ. במהלך הדיון התברר כי סיום הליך השיוך לוט בערפל, ותלוי בגורמים רבים, לרבות רשות מקרקעי ישראל, רשות המיסים ועוד".

כדי לממש את השיוך של המגרש הספציפי של בת הזוג", פרטה השופטת, "יש להוסיף ולשלם כספים לרמ"י ולרשויות. גם אם היה הבית נמכר, היה צריך להפחית מתמורת המכירה חובות הרובצים על הבית כלפי הקיבוץ, המועצה האזורית ורמ"י, כמו גם דמי דיור חלופי, בסך מאות אלפי שקלים".

השופטת: לפי חוות הדעת השמאית שוויו של הבית כ-2.7 מיליון ש"ח, ואילו בני הזוג החייבים הציעו לשלם לנושים עבורו 500,000 ש"ח בלבד

בנסיבות אלה, סיכמה השופטת, "הצעת הפדיון עבור הנכס היא ראויה ומשקפת היטב את אי-הוודאות האופפת את הליך השיוך בכלל ושיוך המגרש לבת הזוג בפרט. נכס מקרקעין בקיבוץ אינו ניתן למכירה לכל אחד וכפוף לקבלת הרוכש לחברות בקיבוץ. לבן הזוג עצמו אין זכויות במגרש המגורים, ציינה השופטת, כך שבכך ששני בני הזוג מציעים יחדיו סכום להסדרת החוב, יש כדי להיטיב עם נושיו של בן הזוג, שכן רק בת הזוג, זכאית לבית מגורים מהקיבוץ.

לפתוח דף חדש

כחלק מהסדרת החוב נקבעה לבני הזוג תוכנית פירעון של 4,000 ש"ח לחודש למשך 36 חודשים. בני הזוג הציעו לשלם סכום זה באופן מיידי לנושים (144,000 שקלים), ובכך לשפר את הצעתם ביחס לנושים.

סוף דבר, השופטת מצאה כי מדובר במתווה ראוי לפיו יסדירו בני הזוג את חובם לנושים, בהתאם ליכולותיהם. היא פסקה שעל בני הזוג לשלם ל"קופת הנשייה" בתוך 30 ימים סך 644,000 שקלים. היא הוסיפה ופסקה כי לאחר שישולמו הכספים הללו לקופת הנשייה, הם יוכלו לקבל "הפטר". היא הסבירה לבני הזוג שבכך הם יהיו פטורים מיתרת חובות העבר אותם לא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה (בכך נמחקים, למעשה, אותם חובות שלא נפרעו במסגרת הליך חדלות פירעון). זו, יש לומר, מטרת הליך חדלות הפרעון, לאפשר למי שנקלע לנסיבות אלה "לפתוח דף חדש".