חברי הקיבוץ העירוני "רות" התמקמו בנהריה: "אף אחד לא עזב, למרות תחושה שהמלחמה נמשכת"

בימים אלה השלימו חברי הקיבוץ העירוני "רות" בנהריה את הכניסה לדירות אותן רכשו בבניין ברחוב אוסישקין בדרום העיר, שבנייתו הושלמה לאחרונה. 13 דירות נרכשו ביולי 2024 עם תחילת הבנייה ועוד שתי דירות בהמשך. בנוסף שכר הקיבוץ עוד חמש דירות בבניין, ובסך הכול מאיישים חברי "רות" 20 דירות מתוך ה-30 שישנן בו. הדירות שבבעלותם הן בארבע הקומות התחתונות, הדירות שנשכרו בארבע הקומות העליונות.

אף אחד לא עזב, למרות שמאוד לא פשוט פה, לא מרגיש כמו הפסקת אש, אלא כמו מלחמה נמשכת. הביחד הקיבוצי נותן חוזק לאנשים. היום יש לנו כבר כמעט 30 ילדים

גיל זמיר, חבר הקיבוץ, בן בית זרע, אחד ממובילי הליך הרכישה: "אחרי מגורים זמניים בצפית, כפר מנחם וברמת גן, חיפשנו פתרון דיור לטווח הארוך ומקום בו נוכל לממש את הייעוד שלנו כקיבוץ משימתי עם שליחות כלפי החברה. עשינו סקר על ערים בארץ, התבייתנו על כמה אופציות, נהריה אחת מהן.

"הקמנו אגודה שיתופית, שמאגדת את הקיבוצים של תנועת הבוגרים של 'השומר הצעיר' 'ומרכזת גם את העניינים הכספיים שלהם. אל האגודה הזו ביקשנו מכל חברי רות להכניס כסף לצורך רכישת הדירות, חסכונות שלהם, כספים שההורים שמרו עבורם וכו'. הרעיון היה שעל בסיס הכסף הזה, 50% הון עצמי ו-50% הלוואה מבנק או מגורם מממן אחר, נקנה מספר דירות בבניין אחד".

הסכום הראשוני ששולם לצורך רכישת 13 הדירות היה 13 מיליון שקל שקיבלו מהחברים, ולקניית הדירות הנוספות הוסיפו הון עצמי. להשלמת הסכום הנדרש קיבלו הלוואה נוחה בתנאים טובים. "זה היה מבצע רציני ויש תחושה של הישג גדול", הוא אומר.

ביולי 2024 היו ב"רות" 55 חברים ו-22 ילדים. והיום? היו משפחות שלנוכח המצב הביטחוני החליטו שנהריה לא מתאימה להן?

"האמת שלא. אף אחד לא עזב, למרות שמאוד לא פשוט פה, לא מרגיש כמו הפסקת אש, אלא כמו מלחמה נמשכת. הביחד הקיבוצי נותן חוזק לאנשים. היום יש לנו כבר כמעט 30 ילדים".

ישנם חברי קיבוץ שעדיין לא הצטרפו לבניין המשותף?

"לדירות עברו חבר'ה שגרו בשכירות בנהריה וכאלה שגרו בחיפה. רובנו הגדול בדירות הללו. יש עוד כמה שלא הגיעו, שתי משפחות שנשארו בחיפה ויגיעו בהמשך".

ישנה גם דירה קיבוצית שמשמשת לכם מקום מפגש?

"כן. דירת גן, שמיועדת לפעילות משותפת של הקיבוץ".

אתם קיבוץ משימתי. איך זה מתבטא בנהריה?

"פתחנו בעיר מרכז טיפולי לבריאות הנפש למבוגרים, שמנהלים אותו חברי הקיבוץ ועובדים בו מטפלים מהקיבוץ ומהאזור. יש בו כבר מאות מטופלים מהעיר ומהסביבה, וזו הצלחה גדולה, בין היתר על רקע המלחמה הנמשכת והצורך לתת מענה נפשי לאנשים. הפעילות שלנו בעיר מתפתחת, ובקרוב אנחנו מתכננים הקמת בית ספר יסודי. בנוסף אנחנו מפעילים את המרכז לצדק חברתי ועשייה משותפת עם קיבוצי מטה אשר בתחום החינוך, דרך ארגון 'מפלסי נתיב' שהקמנו אחרי המלחמה שאני המנכ"ל שלו".