בשורה היסטורית לחקלאים: לראשונה בכנסת הצעת חוק קידום החקלאות
היום, ב', הוגשה לכנסת הצעת החוק המבקשת לראשונה לעגן בחוק את מעמדה של החקלאות כתשתית לאומית. מאחורי הקלעים פועל עו"ד גיל עוז מעין חרוד מאוחד לקדמה ויש לו הרבה מה לומר על הנזק שגרמה "ממשלת השינוי" ועל הפוליטיקאים ש"מוכרים לוקשים לציבור במקום להביא מדיניות ארוכת טווח". "פעולות נכונות בישראל, יורידו מחירים" הוא אומר וגם מסביר את הדרך לשם
מירב ראון
השבוע, (יום ב' 11.5.26) הוגשה לכנסת הצעת החוק לקידום החקלאות בישראל, המבקשת לראשונה לעגן בחוק את מעמדה של החקלאות כתשתית לאומית. למרות הבחירות שכבר נראות באופק ואולי דווקא בגללן, מקודם החוק שלא ניתן להאמין שטרם נחקק במדינתנו, שהוקמה על אתוס החלוצים שבמו ידיהם מפריחים את השממה.
"אין חוק חקלאות למדינת ישראל" אומר עו"ד גיל עוז (54) חבר קיבוץ עין חרוד מאוחד, נשוי לעינב עוז (יו"ר הקיבוץ) ואב לשלושה, שותף במשרד עוה"ד עוז, לוטן, עינב & נורקין גל ומתמחה במשפט חוקתי, מנהלי וחקלאי; שותף מרכזי למאבקים של המגזר החקלאי והקיבוצי כנגד גזירות הממשלה ולא אחת נשלח ל"משימות מיוחדות", האחרונה הייתה גיוס הסיעות החרדיות כנגד הרפורמה של סמוטריץ' בענף החלב, שאכן, כרגע לפחות, הורדה מסדר היום.

עוז מסביר שהיו בעבר הצעות ממוחזרות של חוק חקלאות, שהוגשו בעיקר מצד האופוזיציה, "מה שהפך אותן לרוב לחסרות משמעות במשטר הקואליציוני שלנו".
יש גם קואליציה, אז למה בכל זאת אין חוק חקלאות לישראל?
"זה כנראה שילוב של מספר גורמים. העדר מנהיגות והעדר הבנה שחקלאות היא תשתית לאומית בסיסית, כמו הביטחון, התחבורה, הבריאות. חקלאות חזקה ומפותחת יכולה לספק פתרונות ומענה לאתגרים רבים שמדינה מתמודדת עמם.
"אם לא נגדיר את החקלאות כתשתית לאומית ולא נתייחס אליה כמו במדינות מערביות מתוקנות, אנחנו נחמיץ את התועלות שהיא יכולה לספק לנו: מזון איכותי ובריא, פתרונות ליוקר המזון, אחיזה באדמות לאום, כלכלת פריפריה ועוד. מדיניות כוללת המשכילה להבין שחקלאות אינו נושא שעומד בפני עצמו אלא הולך יד ביד עם טובת הצרכן".
לא תהיה הפחתת מחירי מזון ללא הפחתת הריכוזיות
מטרת חוק, כפי שנכתבה בהצעה: "להבטיח את פיתוח ושימור החקלאות הישראלית, ולהגדירה כתשתית לאומית; החוק נועד לחזק את החקלאות הישראלית המהווה אבן יסוד של המדינה המביאה עמה תועלת ותרומה לכלכלה, לחברה ולביטחון הלאומי של מדינת ישראל; החוק נועד להגדיל את התמיכה הכלכלית של המדינה בחקלאות כדי להגדיל את הייצור החקלאי בישראל, להבטיח תזונה תקינה, לחזק את המשילות ולפתח חדשנות וקידמה טכנולוגית, תוך שמירה על חקלאות מחדשת למען הדורות הבאים".
'ממשלת השינוי' שהעבירה את הרפורמה בחקלאות היתה ממשלה שהסבה נזק עצום לחקלאות הישראלית. הרפורמה היתה פופוליסטית, הרסנית וחסרת אחריות
מעבר לכך, כשהחוק יאושר, יתאפשר לראשונה לשר לתקן תקנות בתחום החקלאות. "כמו בבריאות, בתחבורה, בביטחון. לכל תשתית לאומית יש חוק שמאפשר לשר לקדם אותה. בחקלאות, המהווה למעשה את התשתית הלאומית הכי בסיסית, אין חוק, לכן השר לא יכול לקדם נושאים שונים מכוח החוק, זה דבר שאינו תקין".
בהצעת החוק המוגשת, מבקשים לרכז את האחריות לכלל גורמי הייצור הקשורים בחקלאות במשרד החקלאות: מים, קרקע, עובדים. "אלו משאבים שמפוזרים בין משרדי ממשלה שונים. תדמייני שנותנים לך מרצדס אבל בלי המפתחות. כרגע זה המצב פחות או יותר במשרד החקלאות. יש שם אנשים מעולים אבל צריך לתת להם עוד סמכויות וכלים ולהפוך את המשרד למשמעותי, אפקטיבי יותר ובעל השפעה רבה יותר".
אם המדינה רוצה להיות 'ראש חץ' גם בתחום החקלאות, היא זקוקה למדיניות, אסטרטגיה, לבסיס מעוגן, כך שתדע לאן היא הולכת. ולא שכל 'רוח נושבת', עיין ערך סמוטריץ', תישא אותה לכל מיני כיוונים
חלק מרכזי נוסף בחוק, הוא נושא הקידמה והחדשנות, שיאפשר למדינת ישראל להכין את החקלאות לעתיד. "זה אומר תקציבים למחקר ופיתוח, למרכזי מו"פ. "אם המדינה רוצה להיות 'ראש חץ' גם בתחום החקלאות, היא זקוקה למדיניות, אסטרטגיה, לבסיס מעוגן כך שתדע לאן היא הולכת. ולא שכל 'רוח נושבת', עיין ערך סמוטריץ', תישא אותה לכל מיני כיוונים".
לאורך השנים האחרונות נעשו על ידי ממשלות שונות ניסיונות ל"רפורמות" בחקלאות, במטרה להוריד את מחירי המזון. הרפורמות האלו נתקלו בהתנגדות קשה של ארגונים ואיגודים חקלאיים.
"צריך לומר את האמת. בשנת 2022 'ממשלת השינוי' שהעבירה את הרפורמה בחקלאות היתה ממשלה שהסבה נזק עצום לחקלאות הישראלית. הרפורמה היתה פופוליסטית, הרסנית וחסרת אחריות. היא סתרה את המלצות ועדות טרכטנברג וקדמי, אף שהצהירה כי היא באה ליישמן, וחמור מהכל היא קודמה מעל ראשם של כל גורמי המקצוע.
"לא תהיה הפחתת מחירי מזון ללא הפחתת הריכוזיות ומכך הממשלה נמנעה. אם המדינה רוצה שעגבניה תעלה פחות לצרכן, היא צריכה לתמוך, לדאוג להורדת מחיר גורמי הייצור לחקלאים, כמו מים, חשמל, דשנים, להכניס אוטומציה וקידמה, לתת כלים להתייעלות, ולעקוף את הריכוזיות ופערי התיווך.

"פוליטיקאים אוהבים לזרוק סיסמאות נוצצות ולמכור לוקשים לציבור במקום להביא מדיניות ארוכת טווח, שמסתכלת מעבר לקדנציה, שרואה מדינה ולא מפלגה. מרוב ליקויים וכשלים כבר לא רואים את היער. קשרי הון שלטון, שימוש בסיסמאות 'שוק חופשי' ללא יישום המדיניות על שלל מרכיביה, חוסר ראיה הוליסטית ומתכללת ועוד.
לא תהיה הפחתת מחירי מזון ללא הפחתת הריכוזיות ומכך הממשלה נמנעה. אם המדינה רוצה שעגבניה תעלה פחות לצרכן, היא צריכה לדאוג להורדת מחיר גורמי הייצור לחקלאים
"מדינות המערב מזרימות מיליארדים לחקלאות, מתייחסות לחקלאות כאל תשתית לאומית, תומכות אותה כדי שתוכל להתמודד בשוק תחרותי של יבוא. הן לא מעזות לחסל או לפגוע בה כמו שלא יעזו לעשות זאת בתחום הביטחון למשל. מעבר לכך", אומר עוז "לא ייתכן לבצע רפורמה בלי שהחקלאים יכולים לעמוד בה ולבצע אותה. זה אינטרס של המדינה.
"בישראל הממשלות עסקו עד עתה ברפורמות שתוצאותיהן הן סגירת משקים וענפים חקלאיים ועליות מחירים לצרכן. במקום חיזוק החקלאות והורדת המחיר לצרכן. במערב, המדיניות היא לשלב את החקלאי בתהליך. המדינה תומכת כדי לאפשר להם להתחרות ובמקביל מטפלת בריכוזיות. פעולות נכונות בישראל, יורידו מחירים".
תנועת "ארצי" שייסדת, קשורה לחוק, קשורה לפוליטיקה?
"'ארצי' אינה תנועה פוליטית. יסדתי את התנועה עם אנשים טובים וערכיים מכל רחבי ישראל. מטרתה, פיתוח הפריפריה כמכלול שלם. הנושא הזה בער בי כשראיתי את מהלכי ההרס ומימדיו בחקלאות, סביב תקופת הרפורמה בשנת 2022. זה היה שלב שבו הבנתי סופית – אזרחי ישראל מופקרים באופן ציני לפוליטיקה שטחית במימדים מבהילים. בינתיים התחילה מלחמה, סבבי מילואים שעצרו אותנו קצת, אבל – נמשיך בחריש".
מדברים הרבה על ריכוזיות של רשתות המזון הגדולות, שבסוף הן "גוזרות את הקופון" על חשבון החקלאי, שמקבל הרבה פחות על התוצרת ועל חשבון הצרכן, שמשלם הרבה יותר. בכל זאת, גם חקלאים שמוכרים "מהשדה לבית" כבר מוכרים במחיר של הרשתות.
"יש חקלאים שמגדלים ומוכרים תוצרת פרימיום, זו תוצרת מעולה ולכן יותר יקרה. בשוק חופשי מי שרוצה משלם. רק לאחרונה נערכו דיוני החירום בוועדת הבריאות של הכנסת על תוצרת שנכנסה מהשטחים. זה פיגוע בריאותי. לא פחות מהרעלה של הציבור בישראל. נמצאו בה חריגות מטורפות של חומרים מסרטנים ושאר מחלות איומות. זה יעלה למדינה מיליארדים. אני יכול להבין מי שקונה ישירות מחקלאי ישראלי, גם אם זה ביוקר. רוב הצרכנים קונים ברשתות שיווק, ששולטות בפערי התיווך ומייקרות מחירים כראות עיניהן.
רק לאחרונה נערכו דיוני החירום בוועדת הבריאות של הכנסת על תוצרת שנכנסה מהשטחים. זה פיגוע בריאותי. לא פחות מהרעלה של הציבור בישראל
"מה שחסר זה מודל שלישי" מציג עוז את משנתו "המתבסס על השראה ממדינות מערביות אבל הולך צעד אחד קדימה. תנועת 'ארצי' מבקשת לקדם, במקביל לחוק, החלטת ממשלה שתשנה את המציאות בכל מה שקשור ליוקר המזון בישראל.
"אנחנו מדברים על פרויקט לאומי, מוחזק בידי צרכנים וחקלאים, בפיקוח המדינה. המטרה, להוציא את הגורמים הריכוזיים משרשרת הערך של התוצרת החקלאית, ולהעבירה לשליטת החקלאים והצרכנים. במיזם הזה, החקלאי יקבל מחיר טוב יותר על התוצרת, והצרכן יקבל תוצרת זולה יותר, בשל צמצום דרמטי של פערי התיווך. המדינה תפקח על האירוע כדי שלא ישתלטו גורמים ריכוזים על ידי רגולציה, ישמרו תקנים, ויישארו מחירים סבירים".
לקחי מדינות המערב
עוז מציע פרויקט חדשני, בעקרונות הנסמכים על מודלים שקיימים בעולם. "ברגע שהמדינה מגדירה חקלאות כתשתית לאומית, יש לה מחויבות לספק מזון, לביטחון תזונתי, בטח במדינה עם עוני כמו שלנו, כשיש למעלה ממיליון אנשים שלא מגיעים למזון טרי ובריא".
הפחתת מחירים עוברת דרך חיזוק והתייעלות החקלאות וטיפול שורש בריכוזיות. את שני אלו המדינה לא עושה כי זה לוקח זמן מעבר לקדנציה
בניגוד לסיסמאות המוכרות של בעד ונגד "שוק חופשי" ופתיחת השוק הישראלי לייבוא, מביא עוז לדיון את לקחי מדינות המערב. "בעקבות המשברים הגיאופוליטיים של השנים האחרונות, יש שני עקרונות עליהם מבססות מדינות המערב את המדיניות שלהן: האחת, הפחתה משמעותית של ההסתמכות על שרשראות אספקה חיצוניות. הן זונחות את דוקטרינת ה-'just in time' ועוברות לדוקטרינת ה-'just in case'. מדיניות האוצר שלנו חריגה בעניין זה. השנייה, הגדרת החקלאות כתשתית לאומית קריטית.
"אני לא נגד שוק חופשי אבל אם מדברים על זה אז נא ליישם עד הסוף. קדימה, נראה את הגיבורים של האוצר מביאים את המודלים האירופאים והאמריקאים ופותחים את הכיס ובעיקר את הראש לעקרונות והמדיניות של ביצור החקלאות שם.

"בארה"ב הבית הלבן הגדיר בצו נשיאותי את 'מגזר המזון והחקלאות' כאחד מ-16 מגזרי תשתית קריטית שהמדינה מחויבת להגן עליהם בכל מחיר. המגזר החקלאי והמזון מופיע ברשימה זו כשווה ערך למגזרים כמו: אנרגיה, ביטחון, מים, תחבורה. תשתית קריטית שוות ערך לכורים גרעיניים ולמערכות בנקים, מתוך הבנה שפגיעה בייצור המזון היא פגיעה בביטחון הלאומי.
"באיחוד האירופי, ייצור המזון הוגדר כ'יישות קריטית' לביטחון היבשת, שרשרת קריטית שיש להגן עליה ברמה הלאומית. באוסטרליה החוק תוקן לאחרונה בכדי לכלול את ענף 'המזון והמצרכים' כתשתית לאומית חיונית. בזמן שכל זה קורה סביבנו, ישראל, מדינת אי מוקפת אויבים (ונוכחנו בזה לצערנו בשנתיים פלוס האחרונות) מפקירה את החקלאות".
"החקלאות נחלשת בגלל מדיניות כושלת, מחירי המזון עולים, זה גורם לבעיות בריאות, למשל עלות ההשמנה שכבר עולה למדינה 55 מיליארד שקלים בשנה
עוז מבקש שהמדינה תנהג בחקלאות כמו בתחבורה. כפי שמשקיעים מיליארדי שקלים במטרו בגוש דן, מתוך הבנה שהפקקים, הקיימים ואלו הצפויים בעתיד, זו בעיה שעולה למדינה הון והיא מחויבת לפתור אותה, כך גם בחקלאות. "החקלאות נחלשת בגלל מדיניות כושלת, מחירי המזון עולים, זה גורם לבעיות בריאות, למשל עלות ההשמנה שכבר עולה למדינה 55 מיליארד שקלים בשנה. במתווה שאנחנו מציעים המדינה יכולה לחסוך עשרות מיליארדי שקלים לציבור בשנה. בקרוב נציג את העקרונות. צריך לשנות את ההסתכלות על החקלאות ולהשתמש בה, לא לרסק אותה".
איך זה שעד עכשיו לא חוקק חוק החקלאות?
"בורות, אינטרסים, פוליטיקה. בינתיים, באוצר ממשיכים עם סיסמאות השוק החופשי כאילו לא למדנו כלום משום שהם לא מחילים באמת את כל כללי השוק והמדיניות הזו אלא לוקחים רק את מה שמתאים להם. אנחנו פועלים הפוך מכל מדינה מתוקנת. זה חסר ערך והצרכן הישראלי כבר למד זאת על בשרו. הפחתת מחירים עוברת דרך חיזוק והתייעלות החקלאות וטיפול שורש בריכוזיות. את שני אלו המדינה לא עושה כי זה לוקח זמן מעבר לקדנציה".

כמי שהיה מעורב באופן עמוק במאבק האחרון ברפורמת החלב שהוביל שר האוצר סמוטריץ', יודע עוז לספר על הזלזול המופגן ברפתנים. "זה הגיע לאמירות בנוסח של 'אין בעיה תינטשו את האדמות אני כבר אמצא מי שייקח אותן". אתה איש ציבור, איך אפשר להוציא אמירות כאלו מהפה?!"
הסיעות החרדיות הורידו את רפורמת החלב מסדר היום
אגב פוליטיקה, החוק הוגש כהצעת חוק פרטית על ידי ינון אזולאי, יו"ר סיעת ש"ס ואורי מקלב, יו"ר סיעת יהדות התורה. גם ב"משבר החלב" היו אלו לבסוף הסיעות החרדיות שהכריעו את הכף להוריד את הרפורמה מסדר היום. עוז נשלח למשימה "לגייס" אותן למאבק.
מה לקיבוצניק ולסיעות החרדיות?
"נולדתי בעין חרוד, החקלאות מושרשת בי והיא חלק ממני, בנעורים עבדתי בענף המדגה. לימים פתחתי בקריירה משפטית, חוש הצדק שלי דחף אותי להתמחות במשפט החוקתי כדי להגן על מה שאני מאמין בו – החקלאות, שהיא בעיני שורש הציונות וביטוי העמוק ביותר לאהבת הארץ. אין עוד תחום או ענף בישראל שהממשלה מתעמרת בו עם רפורמות כושלות אין סופיות כמו החקלאות, זה השתלב עם המקצוע שלי לעמוד בבג"צ, בכנסת ומסדרונות הממשלה, כדי להיאבק במהלכים חסרי האחריות שאנו חווים.
"לעניין החיבור עם הסיעות החרדיות, לא נשלחתי לפתור את חוק הגיוס ולא את התחבורה הציבורית בשבת. הנושא היה חלב. אני מאמין בהידברות ובמציאת המכנה המשותף. לאורך שנים, הסיעות החרדיות דגל התורה וש"ס היו לעזרנו. הם היו הראשונים לעצור את הרפורמה בחקלאות של ממשלת השינוי הם היו אלו שהכניסו להסכמים הקואליציוניים את עצירת הכישלון המהדהד הזה. יש בינינו פערים בהשקפות העולם וגם יש לנו הרבה משותף בדאגה לאוכלוסיות מוחלשות".
עשית לא מעט ימי מילואים בשנתיים האלה עם יוצאי סיירת גולני. אי אפשר להתעלם מהפערים מול התפיסה של המגזר החרדי.
"בישראל שאחרי 7 באוקטובר, הבחירה לשבת יחד ולנהל שיח של הקשבה ופשרה היא צו השעה. גם כשהפערים עמוקים. אני מאמין שכך צריכה להראות הפוליטיקה החדשה. מנהיגות אחראית המבקשת לבנות גשרים והסכמות למען החברה הישראלית כולה. חקלאות מלמדת אותנו שזורעים בדמעה כדי לקצור ברינה, כך גם מהכאב של ימינו תצמח מנהיגות חדשה, מפוכחת ומחברת. אנחנו עוברים תקופה של חריש עמוק וכואב, אבל האדמה הזו טובה, האנשים שחיים עליה נחושים, ואני משוכנע שיחד נבנה כאן חברה שראויה להקרבה הנוראית הזו".
