"נוכחות כוח צבאי בנחל עוז – תנאי יסוד לקיום חיים בטוחים"
נחל עוז בפנייה לחברי ועדת חוץ וביטחון: דורשים התערבותכם במשבר ההגנה על הקיבוץ. זאת על רקע החלטת צה"ל לצמצם את כוח ההגנה המוצב בקיבוץ, כחלק מרידוד כוחות ביישובי הנגב המערבי. ראש המועצה האזורית שער הנגב: "לא נאפשר לצבא להמשיך לפעול כאילו 7 באוקטובר לא שינה כאן הכול"
מירב ראון
הנהגת קיבוץ נחל עוז פנתה היום ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, חברי הוועדה והמנהל המקצועי שלה, בדרישה לקיים דיון דחוף על צמצום כוח המגן של היישוב הקרוב ביותר לעזה, שאיבד 16 תושבים במתקפת 7 באוקטובר.
הפנייה מגיעה על רקע החלטת צה"ל לצמצם את כוח ההגנה המוצב בקיבוץ, וזאת בתקופה בה הקהילה חוזרת בהדרגה לביתה והמציאות הביטחונית בעוטף עזה עודנה מורכבת ומתוחה. במקביל, פרויקט מרכיבי ההגנה של הקיבוץ טרם הושלם, וקיימים פערים משמעותיים באמצעי ההגנה הנדרשים.
כל עוד לא הושלם פירוז הרצועה ולא הוסר שלטון חמאס, נוכחות כוח צבאי בתוך היישוב אינה רכיב משלים אלא תנאי יסוד לקיום חיים בטוחים במקום
בפנייה מציינת הנהגת הקיבוץ כי: "כל עוד לא הושלם פירוז הרצועה ולא הוסר שלטון חמאס, נוכחות כוח צבאי בתוך היישוב אינה רכיב משלים אלא תנאי יסוד לקיום חיים בטוחים במקום, וכי כל צמצום של הכוחות בשלב זה עלול לפגוע בתהליך השיקום ובביטחון התושבים".
עוד מדגישים בנחל עוז כי האחריות להגנת אזרחי המדינה מוטלת על כוחות הביטחון, וכי לא ניתן לקבל מצב בו האחריות לביטחון מועברת, בפועל או במשתמע, אל כתפי התושבים עצמם.
הפנייה לוועדת החוץ והביטחון מבקשת להציג בפני חברי הכנסת את המשמעות המעשית של ההחלטות בשטח, את הפערים הקיימים במרכיבי ההגנה, ואת הצורך בעיגון תפיסת ביטחון יציבה ורציפה ליישובי קו העימות.
בהנהגת הקיבוץ מדגישים כי הקהילה מחויבת להמשך השיקום ולחזרה לחיים בקיבוץ, אך דורשים כי הדבר יתאפשר תוך מתן מענה ביטחוני מלא ויציב.
נזכיר כי רק לפני מספר שבועות דווח כי אותרו בשטח הקיבוץ שני עפיפונים שחצו משטח רצועת עזה, אירוע חמור הממחיש כי המציאות הביטחונית לא השתנתה באופן מספק.
"החלטות על רידוד כוחות הן הדרך ההפוכה מבניית אמון"
גם ראש המועצה האזורית שער הנגב, אורי אפשטיין הגיב להחלטת צה"ל על רידוד הכוחות ביישובים הסמוכים לגדר:
"למדינה ולצבא יש אחריות לאסון 7 באוקטובר, ואחריות לבנות כאן מחדש את האמון והביטחון. על שני היסודות האלה נשען כל תהליך השיקום שלנו בשער הנגב.
ודאות זה לדעת שהצבא נמצא פיזית בשטח ובתוך היישובים, בדיוק איפה שהוא לא היה ב-7 באוקטובר
"כדי לבנות את החיים כאן, התושבים זקוקים לוודאות. ודאות זה לדעת שהצבא נמצא פיזית בשטח ובתוך היישובים, בדיוק איפה שהוא לא היה ב-7 באוקטובר. החלטות על רידוד כוחות הן הדרך ההפוכה מבניית אמון. אי אפשר לייצר ביטחון כשהמדיניות משתנה כל הזמן מעל הראש של התושבים.
לצד שיקולי ביטחון יבשים, יש שיקולים של חוסן ופחד אמיתי שנשענים על הכישלון הביטחוני והמדיני הגדול ביותר שידעה המדינה
"לפני שמדברים על צמצום כוחות, הצבא חייב להציג לנו תפיסה ברורה לגבי סדר הכוחות הנדרש להגנה על היישובים ומה התוכנית לטווח ארוך. לצד שיקולי ביטחון יבשים, יש שיקולים של חוסן ופחד אמיתי שנשענים על הכישלון הביטחוני והמדיני הגדול ביותר שידעה המדינה.
"כשצה"ל ממשיך לפעול לבד, בלי להבין את המורכבות של החיים שלנו כאן, הוא משיג את התוצאה ההפוכה ומעמיק את חוסר האמון.
אנחנו דורשים וודאות, שותפות ושינוי יסודי בדרך שבה הצבא פועל מולנו. אנחנו בשער הנגב מתייצבים לצד היישובים והתושבים. לא נוותר על הדרישות שלנו ולא נאפשר לצבא להמשיך לפעול כאילו 7 באוקטובר לא שינה כאן הכול".
