לקראת שינוי דרמטי בחישוב "פנסיית הרשם"

זה תקופה ארוכה שמתנהל דיאלוג עם משרד רשמת האגודות השיתופיות כדי לעדכן את אופן חישוב "פנסיית הרשם", ולהתאים את "מנגנון הפנסיה", רכיב עיקרי במערכת הערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש, והבטחת צבירתו בידי החברים, למציאות הכלכלית כיום, לשינויים ולתמורות שחלו בקיבוצים ובמדינה מאז שהותקנה הוראה זו לפני למעלה מעשור שנים.

סעיף 3 ל"תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)", שהותקנו בשנת 2005, קובע כי הקיבוץ מחויב להבטיח את צורכיהם של חבריו שהגיעו לגיל פרישה. הוראה זו נועדה להבטיח רמת חיים מינימלית, כך שערך הפנסיה והצרכים המוספקים לחבר בגיל פרישה לא יפחתו מרף שנקבע, המוגדר בתקנות כ"גימלת פנסיה מינימלית", או בז'רגון הקיבוצי: "פנסיית רשם".

רשמת האגודות השיתופיות עו"ד טלי ארפי-כהן פרסמה הצעה לתיקון התקנות והיא מבקשת כעת את הערות הציבור לגביה. הצעת התיקון גובשה בסיוע עו"ד יבינה זכאי-בראונר, סגנית רשמת האגודות השיתופיות והתנועה הקיבוצית, לאחר שנים בהן הנושא לא התקדם. עו"ד ארפי-כהן, נתנה לנושא עדיפות מחודשת עם כניסתה לתפקיד, והוא קודם באופן עקבי על ידה ועל ידי צוות משרדה.

"ההצעה אושרה במועצת התנועה הקיבוצית לאחר שיח ציבורי פתוח, ונועדה להבטיח את הלב הפועם של הקיבוץ – הערבות ההדדית" נמסר מהתנועה הקיבוצית. "התיקון הוא תולדה של עבודה מאומצת שהובילו מזכ״ל התנועה, ליאור שמחה והמחלקה המשפטית, יחד עם רשמת האגודות השיתופיות.

אנו מאמינים שהקשר בין החבר לקיבוץ אינו רק סעיף בתקנון, אלא מחויבות אנושית עמוקה המותאמת בכל עת לשינויי הזמן. תקנות הערבות ההדדית מבטיחות איזון נכון ועומדות על המתח שבין מתן רשת ביטחון חזקה ומחייבת לכל חברה וחבר, לצד גמישות לכל קיבוץ לקבוע את הסדריו".

המצב כיום: השלמת פנסיה ממקורות הקיבוץ

במהלך השנים נמתחה ביקורת על התקנות הקיימות ונאמר לגביהן שהן פטרנליסטיות, שכן המדינה הכתיבה למעשה לציבור החברים בקיבוצים ובמושבים השיתופים, התנהלות מחייבת בנושא הפנסיה לחבר בגיל הפרישה, בניגוד לאוטונומיה ניהולית של חברי האגודות השיתופיות.

תקנות אלה הותקנו ביוזמתה של התנועה הקיבוצית, ונציגי התנועה לקחו חלק פעיל בגיבוש התוכן והנוסח, ביחד עם רשם האגודות השיתופיות, דאז, ועובדיו, וכן עם חברי ועדת התחיקה במשרד העבודה, וכך הותקן מנגנון פנסיה קיבוצי שהתבסס על "מודל רשת הביטחון", בקיבוץ המתחדש.

ההנחה בבסיס המודל היתה בזמנו שלרוב החברים העובדים בקיבוץ המתחדש יהיו זכויות פנסיה ממקורות עצמאיים שלהם. במציאות התברר שביחס ללא מעט חברים נדרשת השלמה ממקורות הקיבוץ

כך קבעה התקנה כי חבר בגיל פרישה יהיה זכאי להשלמת הסכום העומד לרשותו מפנסיה וממקורות הכנסה שונים, אם לא יצליח להגיע בעצמו לסכום המזערי שנקבע בתקנות בגובה 40% מן השכר הממוצע, כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי.

ההנחה בבסיס המודל היתה בזמנו שלרוב החברים העובדים בקיבוץ המתחדש יהיו זכויות פנסיה ממקורות עצמאיים שלהם, והקיבוץ יידרש להשלים לחבר את סכום הפנסיה רק בחלק מהמקרים, אך במציאות התברר שביחס ללא מעט חברים נדרשת השלמה ממקורות הקיבוץ.

לפי נוסח התקנה הנוכחית, מחושבת ההשלמה לפנסיה רק על פי מקורות הפנסיה של החבר. יש התעלמות מכלל ההכנסות והנכסים שצבר החבר ממקורות שונים

לפי נוסח התקנה הנוכחית, כאשר מחושבת ההשלמה מהקופה הציבורית לגימלת הפנסיה המינימלית של החבר בגיל פרישה נלקחים בחשבונות רק מקורות הפנסיה של החבר, ויש התעלמות מכלל ההכנסות והנכסים שצבר החבר ממקורות שונים, כדוגמת נכס נדל"ן מניב, דמי שכירות מדירה שרכש או ירש, הכנסות פסיביות אחרות ועוד.

ההצעה החדשה: יילקחו בחשבון כלל מקורות ההכנסה

לפי ההצעה, בעת בחינת זכאותו של חבר קיבוץ מתחדש להשלמת פנסיה, יילקחו בחשבון כלל מקורות ההכנסה העומדים לרשותו, ולא רק ההכנסה הפנסיונית כפי שנהוג כיום, והשלמה של הקיבוץ תהיה לאחר ניכוי כל נכסים אלה.

ביחס לשני חברי קיבוץ שהם בני זוג המתגוררים יחד במשק בית משותף – יבוצע חישוב משותף, שכן לדעת מנסחי התיקון יש לראות בהם יחידה כלכלית אחת

עם זאת, קצבה או גימלה המגיעה לחבר מהביטוח הלאומי, רנטה לניצול שואה, וכן דירת המגורים של החבר בקיבוץ הרשומה על שמו ומיועדת למגוריו, לא ייכללו בחישוב נכסיו של החבר.

כמו כן, ביחס לשני חברי קיבוץ שהם בני זוג המתגוררים יחד במשק בית משותף – יבוצע חישוב משותף, שכן לדעת מנסחי התיקון יש לראות בהם יחידה כלכלית אחת. הטעם לכך, הוא שאם אחד מבני הזוג זוכה לפנסיה גבוהה מאד (שכן עבד במקצוע ששכרו היה בו רב), ובן זוגו לעומת זאת מקבל פחות מסכום הגמלה המינימלי הנקוב בתקנות, אין הצדקה אמיתית שהקיבוץ ישלים לו סכום גמלה זה לסכום המינימלי, שכן חי עם בן זוג שיש לו פנסיה גבוהה והם הרי נושאים יחד בכלכלת ביתם, לרבות תשלום החשבונות, מצרכי מזון, הוצאות שונות הקשורות באחזקת משק הבית, ועוד.

נוסח התיקון המוצע מציע אפוא כי לצורך חישוב ההשלמה לפנסיית הרשם (ואולי מעתה היא תיקרא "פנסיית הרשמת"….), "יהיה רשאי הקיבוץ להביא בחשבון כל הכנסה או נכס, של החבר או בן זוגו, למעט קצבאות הביטוח הלאומי, רנטה לניצול שואה, ודירת המגורים של החבר בקיבוץ".

תיקון לעיוות שנמשך 20 שנה

"לפני שש שנים, לאור פניות של למעלה מ-100 קיבוצים אלינו, יזמנו יחד עם התנועה הקיבוצית מהלך לתיקון בתקנות הערבות ההדדית בנושא הפנסיה בקיבוץ המתחדש" מסביר את המהלך עו"ד עומר כהן (ממשרד עורכי דין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות'). "הצורך בתיקון נבע מעיוות עקרוני שנמשך כבר 20 שנה מאז התקנת התקנות ב-2006".

למה אתה מתכוון ב"עיוות עקרוני"?

"תקנות הערבות ההדדית מבוססות על העיקרון של הבטחת הכנסה. כאשר חבר מבקש כי חבריו לקיבוץ יתמכו בו כלכלית בשל היעדר מקורות הכנסה, עליו לגלות גילוי נאות של כל הכנסה או נכס מכל סוג ומין. העקרון הזה תופס הן כאשר מדובר על רשת ביטחון שוטפת (תקנה 2) והן כאשר מדובר על סיפוק צרכים מיוחדים (תקנה 4).

אין כל הגיון משפטי, כלכלי או חברתי להבחין בין כסף המגיע מקופת גמל לבין כסף המגיע מכל מקור אחר. התיקון המוצע מיישר קו עם הלוגיקה הכללית של התקנות, שהם הבטחת הכנסה

"לעומת זאת, תקנה 3, העוסקת בפנסיה, מאפשרת לחבר לבקש השלמת קצבה פנסיונית גם כאשר הוא בעל נכסים או הכנסות אחרות.

"כיוון שאין כל הגיון משפטי, כלכלי או חברתי להבחין בין כסף המגיע מקופת גמל לבין כסף המגיע מכל מקור אחר (שכר דירה, דיבידנד, ירושה), התיקון המוצע מיישר קו עם הלוגיקה הכללית של התקנות (הבטחת הכנסה) וקובע כי גם בגיל פרישה, ניתן יהא להביא בחשבון הכנסה מכל סוג כאשר חבר מבקש השלמת קצבה מהקיבוץ.

"באותה רוח, התיקון מבהיר כעת כי חשבון ההשלמה יבוצע באופן משפחתי הואיל ואין הגיון לפנות לעזרת חברים אחרים כאשר לבן הזוג יש קצבה גבוהה יותר.

יישום התיקון יביא לכך שהקיבוץ המתחדש העתידי ייפרד מן העיסוק המתמשך בנושאי פנסיה הואיל ומרבית החברים החדשים לא יהיו זקוקים להשלמה

"יחד עם זאת, התיקון המוצע יחול רק על התקופה שלאחר שינוי הסיווג של הקיבוץ, כלומר: אם חבר הגיע לגיל פרישה עם חסר פנסיוני, הרי שיבוצע תחשיב רשת ביטחון רגיל רק ביחס לתקופת הוותק הפנסיוני שלאחר יום השינוי.

"כמו כן הוספה הבהרה, שסכומי גמל שהחבר משך, העביר או המחה לאדם אחר ללא אישור הקיבוץ יובאו בחשבון גם כן.

"יישום התיקון יביא לכך שהקיבוץ המתחדש העתידי ייפרד מן העיסוק המתמשך בנושאי פנסיה הואיל ומרבית החברים החדשים לא יהיו זקוקים להשלמה כאשר יובאו בחשבון כלל ההכנסות והנכסים שלהם".

בשבוע הבא יקיים משרד הרשמת ובינר בנושא זה.
משרד הרשמת מזמין את החברים להעביר הערות והשגות
באמצעות כתובת דוא"ל:

Registrar.Consultation@economy.gov.il