על אף המצב הביטחוני הנמשך, בקיבוצי הצפון "מחזיקים את התקווה ואת האור"

במהלך כנס הנהגות התנועה הקיבוצית, נערך פאנל צפון טעון וכואב שהביא אל הבמה את המציאות הבלתי נתפסת של חברי קהילות הקיבוצים בקו העימות הצפוני.

בפאנל בהנחיית העיתונאי גדעון אוקו, שיתפו מנהלים ומנהלות בקהילות על אודות החיים הנמשכים גם תחת איומי חיזבאללה, על ילדים ומבוגרים בכל גיל שזקוקים לתמיכה נפשית ועל קליטה בקיבוצים, גם בימים אלה.

"בכל שעתיים יש התרעה. כיתת הכוננות מוקפצת כדי להגן על בתי הספר וחדר האוכל. המציאות שלנו היא בגדר הזיה" מספרת מיכל צורן (ראשת איגוד התעשייה הקיבוצית וצח"י, קיבוץ סאסא) על המציאות המורכבת של חיים באזור מלחמה. על אף המצב הביטחוני, מבקשים בסאסא לקלוט משפחות עוד השנה: "אנחנו רוצים לקלוט, לצמוח ולהסתכל קדימה. אנחנו מקווים לקלוט השנה לפחות חמש משפחות, אנחנו לא מסתירים מהנקלטים שהמציאות פה מורכבת".

אלי רצ'בסקי (מנהל אגש"ח, קיבוץ כפר בלום), סיפר שהנוער הוא אחת הבעיות הגדולות של הצפון: "הנוער מפוחד, מבולבל, אבוד ומנותק, ואנחנו רואים התנהגויות סיכוניות, אלכוהול וסמים. הם לא רואים עתיד. אני קורא לממשלה: תנו לנו את האפשרות לצמוח. תנו לנו כלים לנהל מערכות חינוך, תנו לנו מיגון, ותקבעו שאנשי החינוך בגבולות הם עובדים חיוניים".

תמיר שחף (מנהל קהילה, קיבוץ חניתה) סיפר על הדיסוננס הקשה בין צמיחה למלחמה: "מצד אחד יצאנו בתוכנית קליטה עם 37 מגרשים, מצד שני אי אפשר להוציא לילדים הסעות לבתי הספר. זה לא הגיוני שהצבא מאפשר את זה. עד מתי ננרמל מציאות כזו? אין שום סיבה שביישובי הגדר המצב לא יראה כמו בכל הארץ".

"מחר יש בגרות בתנ"ך", אמרה זהר ליפקין (סגנית ראש המועצה האזורית הגליל העליון, קיבוץ הגושרים) "תלמידים משמונה יישובים לא יכולים להגיע לבית הספר להיבחן כי הם גרים ביישובים צמודי גדר. זה לא נתפס. יש התעקשות של שר החינוך לעשות את הבגרות הזו חיצונית למרות כל מה שקורה, אבל הסעה לבית הספר – אין".

למרות המצב הביטחוני המורכב, תחת איומי רחפני הנפץ, במצב שלא תמיד ניתן להפעיל התרעה, יש להם מסר של תקווה.

תמיר שחף מחניתה מספר כי תושבי הקיבוץ חוו את הפינוי. "אני נפגש כדי לשמוע את התושבים. מה שהמדינה לא הגיעה ולא עשתה. זאת הדרך. שמתי את נושא הרווחה בעדיפות. אנחנו מתמודדים ועושים מה שניתן".

מובילי הקהילות עוסקים רבות בהכלה של משפחות "על הקצה", משפחות כועסות, משפחות שמציפות קשיים.

"תפקיד מובילי הקהילה והכלכלה הוא לתת תקווה, זה זמן של רוח", הוסיפה צורן.

כך, למרות שהם מסכימים שיש צורך דחוף לתמיכות רגשיות לבני כל הגילים, אך אין מספיק מטפלים. למרות שלעיתים אין ווייז, לא וויי.פיי, לא קליטה ויש הפסקות חשמל ומים. המסר שלהם באור ובתקווה.

"המסר שלנו לחברים", אומר אלי מכפר בלום "אנחנו חזקים ביחד ונצליח לעבור את זה. אבל אנחנו זקוקים לתמיכה", אלי מדבר על תמיכות כספיות שיאפשרו לשמור על שגרה.

מיכל מוסיפה שיש תחושה שהמדינה לא מבינה מה קורה בצפון. "תעזרו לנו לעזור למדינה להבין מה קורה אצלנו בצפון, כדי שלא נרגיש לבד".