עין לצפון // קידום פתרון "למידה ביישובים" עבור ילדי הקיבוצים בקו העימות

לאחר כמעט שלוש שנים של מלחמה עצימה לאורך קו הגבול הצפוני, קיבלה השבוע ממשלת ישראל בישיבת ממשלה מיוחדת לנושא הצפון, החלטה על מיגון היישובים עד 9 ק"מ מהגבול. ההחלטה התקבלה גם בזכות עבודה מאומצת של פעילי התנועה הקיבוצית שהעלו את הצרכים איתם מתמודדים קיבוצי הצפון תקופה ארוכה מידי, בפני השרים ומשרד ראש הממשלה, והביאה לשינוי של ממש במדיניות הממשלה עם הכללת היישובים שבין 5 ק"מ ל 9 ק"מ בתוכנית המיגון.

כזכור, בזמן פינוי היישובים צמודי הגדר במלחמת חרבות ברזל, נותרו שמונה קיבוצים, שהיו כעין מובלעת בשטח צבאי, אותם החליטה המדינה שלא לפנות, על אף המצב הביטחוני שלא אפשר שגרת חיים.

שלושה סעיפים מרכזיים אושרו בתוכנית חומש לצפון: פתרונות בתחומי חיים שונים כגון רווחה, בריאות, כלכלה, מענים קהילתיים ועוד; מעני מיגון מרכזיים – הצבת מיגוניות ומקלטים וההחלטה בנוגע למיגון פרטי במסלול של "מימוש עצמי" בהתחייבות להחזר של עד 182 אלף ש"ח, הכולל לראשונה את היישובים שבין 5 ק"מ ל- 9 ק"מ.

ח"כ אלון שוסטר (קיבוץ מפלסים, כחול לבן), יחד עם גורמי מקצוע וחברי כנסת נוספים נרתמו לקידום הנושא מול משרדי הממשלה השונים. "עסקתי בנושא במשך שנתיים" אומר שוסטר.

"זו החלטת ממשלה משמעותית, שמרחיבה את ההחלטה הקודמת (שנגעה ליישובים עד 5 ק"מ מהגבול. מ.ר) וגם מסייעת רטרואקטיבית בסבסוד המיגון במסלול 'המימוש העצמי' (הסבסוד היה של עד 130 אלף ועלה ל-182 אלף שקל. מ.ר). אני בקשר הדוק עם משרד ראש הממשלה וזו ההחלטה שהייתה צריכה להתקבל. יש הרבה דברים שלא פועלים כמו שצריך, בנושא זה זו החלטה יוצאת דופן ונדיבה וצריך לפרגן".

הצורך ברציפות מערכת החינוך

נושא בוער נוסף, אותו מקדם ח"כ שוסטר, המכהן כיו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה הוא הלימודים היישובים.

כזכור, פונו יישובי קו העימות עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, במקומות הפינוי הוקמו עבורם מערכות חינוך ותלמידי בתי הספר השתלבו בבתי ספר במקומות הפינוי, לרוב לא עם אנשי החינוך וההוראה המוכרים וחבריהם לספסל הלימודים.

לאחר כשנה וחצי, במרץ 2025 חזרו תושבי הצפון לבתיהם ולמרות האתגרים השונים (לא כל המשפחות חזרו ליישובם ולכן לא כל התלמידים ואנשי ההוראה שבו, כמו גם פגיעות פיזיות מירי רקטי במבני בתי הספר) נפתחו בתי הספר מחדש.

מפרוץ "שאגת הארי" בסוף פברואר השנה, לא חזרו ילדי הצפון לשגרת למידה, כאשר בשל המצב הביטחוני המתמשך בצפון והאיום מרחפני נפץ, לא נפתחו בתי ספר או לא אושרו הסעות מהיישובים צמודי הגדר או בית הספר או שאנשי ונשות חינוך (מורות, גננות) לא מורשות להגיע למוסדות החינוך.

משרד החינוך אוסר על הגננות והמורות להגיע ולקיים פעילות חינוכית. הם לא לוקחים אחריות, בזמן שצריך לקחת החלטות פטריוטיות וסולידריות

"קיים פער גדול בין התנהלות של משרד החינוך מול פיקוד העורף והרשויות. הנחיות פיקוד העורף לא מאפשרות לימודים, והילדים בזמן הזה מסתובבים על המדרכות או בבריכה. אני לא מקבל את זה. יש בקיבוצים, וגם ביישובים אחרים מקלטים ויש אפשרות לקיים לימודים בסביבה ממוגנת ולא מקדמים את הנושא. זה לא הגיוני. משרד החינוך אוסר על הגננות והמורות להגיע ולקיים פעילות חינוכית. הם לא לוקחים אחריות, בזמן שצריך לקחת החלטות פטריוטיות וסולידריות".

"יש קיבוצים שבהם יש מקלטים מתאימים. אפשר לקבוע כמה ילדים ילמדו בזמן נתון, אפשר להגביל בהתאם למשאבים. אבל משרד החינוך אוסר על אנשי החינוך להגיע וללמד. אני לא מבין את זה".

מודל שעבד בקיבוצי "השמינייה"

שוסטר מבקש לקדם למידה יישובית, על פי מודל שעבד בצורה טובה בקיבוצי "השמינייה" לאורך חרבות ברזל. כיוון שהמצב הביטחוני לא אפשר נסיעה אל בתי הספר, החליטו בחלק מהקיבוצים לקיים למידה בתוך הקיבוץ.

"כשפיקוד העורף מנחה שאין לימודים, ההורים לא הולכים לעבודה, הקיבוץ משותק

"כשפיקוד העורף מנחה שאין לימודים" אומר יותם דביר (נצר סרני) שפעל לקידום נושא מיגון היישובים עד 9 ק"מ מהגבול, "ההורים לא הולכים לעבודה. הקיבוץ משותק. אנחנו מנסים לקדם בקיבוצי קו העימות לימודים יישובים באזור ממוגן או סמוך לו. בקיבוצי השמינייה זה כבר קרה. כך למשל מורה מכפר סאלד שמלמדת בבית ספר אזורי לא תסתכן ותיסע לבית הספר האזורי ובמקום זאת תלמד את התלמידים בקיבוצה. היא תוכל לקבל משכורת והתלמידים ירוויחו מסגרת לימודית. המנגנון כבר קיים, מחוז צפון מכיר את זה וגם דוח מבקר המדינה מדבר על הצורך ברציפות מערכת החינוך".

אל תוסיפו קשיים, אלא בואו לפתור את האירוע. יש מודל שנוסה והצליח ליצור רציפות תפקודית בחינוך בעת מלחמה. תעשו התאמות ותאפשרו לנו לעשות

בימים אלה מקדם שוסטר את הנושא הבוער בשולחן עגול שהוא מוביל מול גורמי מקצוע, בעיקר מול משרד הביטחון ומשרד החינוך. "הקהילות יודעות לגרום לזה לקרות. יש צוותי חינוך בלתי פורמלי שיודעים לתת מענה. אל תוסיפו קשיים, אלא בואו לפתור את האירוע" אומר דביר. "יש מודל שנוסה והצליח ליצור רציפות תפקודית בחינוך בעת מלחמה. תעשו התאמות ותאפשרו לנו לעשות".