בג"ץ בולם את רפורמת המים: דורש מרשות המים להידבר עם אגודות המים

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בהרכב השופטים עופר גרוסקופף, חאלד כבוב ורות רונן, דן בעתירת "מים לישראל" ואגודות מים נוספות נגד רשות המים, בסוגיית הסדרת הספקת המים לבית במרחב הכפרי והתנאים להכרה בספקי מים כפריים רב-יישוביים.

במהלך הדיון הבהיר בית המשפט כי הגם שהרפורמה שיזמה רשות המים אפשרית, קיימים פערים שטרם קיבלו מענה מספק, ובהם העדר מענה למצב הספקת המים ביישובים במועצות אזוריות שאינן מצטרפות להסדר, סוגיית התשתיות שהוקמו ונוהלו לאורך שנים על ידי האגודות ותנאי העברתן למועצה, והצורך במתווה ביניים שיאפשר פתרון הדרגתי, מעשי והוגן.

זכות לבחירת חלופה

"מים לישראל" היא אגודה שיתופית המאגדת אגודות מים אזוריות, קיבוצים, מושבים וצרכני מים במרחב הכפרי, ופועלת לשמירה על אספקת מים אמינה, פיתוח תשתיות מים וחקלאות, וקידום האינטרסים של ההתיישבות הכפרית במשק המים הישראלי.

בדיון הדגישה "מים לישראל" כי הרפורמה במתכונתה הנוכחית עלולה לפגוע באופן ישיר בתושבי יישובי המרחב הכפרי, ובעיקר ביישובי הנגב, הגליל וקווי הגבול, שבהם אגודות המים מהוות חלק בלתי נפרד מחוסן היישוב, מהשירות לתושבים ומהיכולת לקיים חקלאות ותשתיות מים תקינות לאורך זמן. עוד היא הדגישה כי התעקשות רשות המים על קיפוח כלכלי ותנאים בלתי אפשריים ליישובים שלא יעבירו את ההספקה והתשתיות למועצות, ועל פסילת אגודות אזוריות מלשמש כספק מים רב יישובי במקומות בהן המועצות אינן רוצות או אינן יכולות לעשות זאת, מביאה למעשה להחמצת מטרת הרפורמה, שהיא שיפור שירותי המים לתושבים ושיפור תשתיות המים.

עוד נטען כי אגודות המים אינן מתנגדות להסדרה או לשיפור השירות, אלא מבקשות לשמור ליישובים זכות בחירה בין חלופות, למנוע מצב שבו רגולציה קשיחה תייצר בפועל כפייה להעברת תשתיות שנבנו במשך עשרות שנים, ללא פתרון כלכלי, תפעולי או משפטי הולם. נציגי מים לישראל הבהירו כי מדובר בשירות חיוני, וכי יש לאפשר גמישות במודל היישום, כך שגם אגודות מים מתפקדות, בין אם אגודות יישוביות ובין אם אגודות אזוריות, יוכלו להמשיך לספק שירות איכותי ומפוקח.

במהלך הדיון ציין ראש הרכב השופטים כי "התחושה היא שהידברות פה יכולה להועיל", והציע לצדדים לבחון פתרונות נוספים, לרבות מתווה ביניים לתקופה מוגדרת. בית המשפט הדגיש כי ישנן שתי סוגיות מרכזיות המחייבות מענה: מצבם של יישובים במועצות אזוריות שאינן ערוכות או אינן מעוניינות להיכנס להסדר, וסוגיית התשתיות שהאגודות השקיעו בהן ופיתחו לאורך השנים.

השופטים אף העלו במהלך הדיון שאלות באשר להשלכות הרפורמה על יישובים שבהם פועלות אגודות מים ותיקות ומתפקדות, והביעו עניין במציאת פתרונות שימנעו פגיעה בתושבים ובתשתיות קיימות, לצד קידום מטרות הרפורמה.

בסיום הדיון נקבע כי העותרים יעבירו בתוך 21 ימים התייחסות והצעות קונקרטיות לפתרון, כי תתקיים פגישה בין הצדדים בתוך 45 ימים, וכי בתוך 60 ימים תוגש לבית המשפט הודעת עדכון על התקדמות ההידברות.

את העותרות ייצגו עוה"ד אבנר צור ותהילה לביא ממשרדו, ותמיר סלע ואלעד ברק ממשרדו. את רשות המים ייצגה עו"ד הדס ערן מפרקליטות המדינה.

להמתין עם קבלת החלטות

"המים במרחב הכפרי הם לא רק צינור, הם חוט השדרה של היישוב, של החקלאות ושל החוסן הקהילתי, במיוחד בנגב, בגליל וביישובי קווי הגבול" אמר איתן ברושי, יו"ר "מים לישראל". "אנחנו מברכים על כך שבית המשפט ראה את הצורך בהידברות אמיתית ובחיפוש פתרון מעשי. מים לישראל אינה מחפשת ניצחון משפטי, אלא פתרון נכון, הוגן ואחראי שיגן על התושבים, על התשתיות ועל היכולת של היישובים להמשיך להתקיים ולהתפתח. חשוב שהיישובים לא ימהרו לקבל החלטה וישמר חופש הבחירה".

אורן עמיאל, מנכ"ל "מים לישראל": "בסמוך לדיון נודע לנו כי רשות המים דורשת מהחברות של המועצות להעביר מסמך מהיישובים המצטרפים, המאשר כי העברת התשתיות תהיה ללא תמורה. לאחר מכן החברות אף דורשות השתתפות של הצרכנים בשדרוג התשתיות המועברות בחינם. זה חמור יותר מהלאמה של התשתיות. רשות המים חייבת להסדיר את כל נושא העברת התשתיות לפני שממשיכים להתקדם בהקמת הספקים. אנחנו ממליצים ליישובים להמתין בשלב זה עם קבלת החלטות בנושא, עד להבשלת התנאים ולסיום ההידברות בין רשות המים לבין אגודות המים".

עו"ד תמיר סלע, בא כוח העותרות: "עמדתנו לאורך כל הדרך הייתה ברורה: אין התנגדות להסדרה, יש התנגדות לפגיעה לא מידתית באגודות מים מתפקדות וביישובים שרוצים לשמור על זכויותיהם כספקי מים וזכויותיהם בתשתיות, יש התנגדות לקיפוח הקשה בתעריפים, ויש דרישה להרחיב את האפשרויות לגבי ספק כפרי רב יישובי ולאפשר מתן רישיון כזה גם לאגודות אזוריות, בפרט באזורים שאין להם פתרון חלופי אמיתי. בית המשפט הצביע על חלק מהקשיים המרכזיים, ואנו מקווים שרשות המים תגיע להידברות בנפש חפצה, כדי לגבש פתרון שמאזן בין הצורך ברפורמה לבין המציאות המורכבת במרחב הכפרי".