"20% ממתנדבי שנת השירות מגיעים לקצונה בצה"ל"
רון ויצנר מנהל מחלקת שנת השירות בתנועה הקיבוצית מחנך בני נוער כבר 20 שנים | הוא מאמין בבני הנוער של מדינת ישראל: "הם בוחרים בעשייה חברתית", ומסמן את היעד הבא: "להגדיל את מספר התקנים ל-2,000 מתנדבים"
רון ויצנר מנהל את שנת השירות בתנועה הקיבוצית המלווה 1,260 צעירים וצעירות שבחרו לדחות את השירות הצבאי שלהם לטובת משימה התנדבותית בחברה הישראלית.
הוא בן 41, חבר קיבוץ צובה, נשוי ואב לשלושה. השנה זו השנה השלישית שלו בתפקיד לאחר שהיה רכז אזור ירושלים, המרכז והשרון. "התחלתי לעבוד לפני 8 שנים בתנועה כרכז הנח"ל", מספר ויצנר, "אבל אני עוסק בעולמות החינוך מאז שאני זוכר את עצמי". בגיל 18 דחה ויצנר את השירות הצבאי שלו, והצטרף לשנת שירות בנוער העובד והלומד במסגרת גרעין נח"ל.

ויצנר מספר שהבחירה לעסוק בחינוך, במשך כל חייו, מגיעה מתוך האמונה שהחינוך הוא הדרך הנכונה ביותר להשפיע על הסביבה ולשנות את החברה. "יש לי הזכות לחנך לערכים שאני מאמין שהם נכונים, זו זכות גדולה".
למה בחרת להתמקד בחינוך הנוער?
"נוער זה גיל שיש בו סקרנות, מתחילה להתפתח ההבנה 'איך העולם עובד', זה שלב של גיבוש זהות וגיבוש דרך. זהו השלב הכי מעניין ומרתק לדעתי לברר את האמונות שלך, הזהות שלך ותפיסות העולם.
"בשנת השירות זה עוד יותר מתאפשר, כי בני הנוער עושים צעד אקטיבי, הם בוחרים להיות מדריכים, להיות חלק מצוות, לפעול במסגרות ההתנדבות, וברגע שאתה בוחר לעשות משהו אקטיבי בשביל להשפיע על הסביבה שלך, אפשר לדבר הרבה יותר על ערכים ותפיסת עולם".
ויצנר מדגיש ששנת השירות בתנועה הקיבוצית היא קודם כל שנה של התנדבות משימתית, בחירה בעשייה ובתרומה לחברה. "במרכז ניצבת העשייה. חניכי שנת השירות לוקחים על עצמם משימה התנדבותית במקום אליו הם מגיעים – בחקלאות, בחינוך, בהתיישבות וברווחה. דרך העשייה ההתנדבותית של הש"ש, נוצרים דברים נוספים – פיתוח מנהיגות, לקיחת אחריות, הגדלת ראש, הדרכה וחיים משותפים יחד עם קבוצה. אלו הם אפקטים צדדיים שנגזרים מתוך המשימה ההתנדבותית".

איפה אתה פוגש את בוגרי שנת השירות בהמשך החיים?
"אנחנו רואים אחוזי פיקוד גבוהים מאוד לקצונה בצה"ל. כל חניך חמישי בשנת השירות יוצא לקצונה, 20% בסך הכול. זאת לעומת כ-7% מהגיוס הכללי. רבים מהבוגרים שלנו ממשיכים בעשייה חינוכית אחרי שהיתה להם חוויה משמעותית, ותופסים תפקידים בעולם השירות הציבורי".
שנת השירות הוא מפעל היסטורי שהתחיל בשנות ה-60. תחילה היה נהוג שהחיילים עושים שנת שירות לאחר שירותם הצבאי, ובהמשך הוקדמה שנת השירות לשנה לפני הגיוס. גרף ההתנדבות לשנת השירות בתנועה הקיבוצית עולה כבר הרבה שנים. בשנות ה-2000 היו כ-600 חניכים וחניכות, ובמהלך השנים המספר הכפיל את עצמו.
"כיום הביקוש למתנדבי שנת שירות במסגרות השונות, כמו גם מספרי הרוצים בהתנדבות, גדול הרבה יותר ממספר התקנים שנותן משרד הבטחון", אומר ויצנר, "אחד האתגרים שלנו הוא להגדיל את מספר התקנים. בנקודת הזמן שהחברה הישראלית נמצאת בה, זה חשוב יותר מתמיד".
כיצד מתנהלת שנת השירות בתנועה?
"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם מסגרות ההשמה כמו פנימיות, הוסטלים, עמותות חינוכיות וכמובן הקיבוצים. המודל של שיתוף הפעולה מוכיח את עצמו ועובד מצוין, וזה הרבה בזכות הצוות המעולה. כל המפעל הגדול הזה לא היה מצליח לקרות ללא העבודה המאומצת בשעות רבות מהיממה של המדריכים ושל חברי המחלקה - יוחאי גרוס, רות ברנד, גלי גרוס, רועי זלצברג ורועי הרגיל. בלעדי העבודה הקשה שלהם, זה לא היה מצליח כל כך".
"התנועה הקיבוצית אחראית לכך שהכול יעבוד כמו שצריך, מא' עד ת'. מספר פעמים בשנה אנחנו יוזמים ימים מרוכזים לש"ש, זאת בנוסף להדרכה בנושאי זהות, בירור ערכים והתייחסות לנושאים אקטואליים או פעולות של התנועה בחברה הישראלית. ישנו גם ליווי חברתי ורגשי של אנשי מקצוע מטעם התנועה, ואנחנו גם עוסקים בכל הצד הבירוקרטי של המיונים, דחיית השירות, המשמעת, ובממשק עם המסגרת הקולטת. המסגרות הקולטות אחראיות על הליווי המשימתי של החניכים, והפעילות היומיומית".

חל שינוי בשנת השירות אחרי ה-7 באוקטובר?
"עם פרוץ המלחמה נתנו מענה להרבה מקומות שביקשו קומונות כמו יד מרדכי, מפלסים, גדות, אורים וגבים. יש קומונות שפעלו במקומות שנפגעו עוד לפני המלחמה, כמו כרם שלום ובארי, והתפקיד שלהם קיבל משנה תוקף במציאות החדשה שנוצרה. בבארי למשל, חברי הקומונה נשארו עם הקיבוץ שנה שלימה, תחילה בים המלח וכיום בחצרים, בתקווה שיחזרו איתם בקרוב לקרקע הקיבוץ".
איזה יעד היית רוצה עוד לכבוש?
"כל נושא התקנים והמכסות האו דבר שחייב לגדול. אנחנו צריכים לפתוח קומונות בעוד קיבוצים ומסגרות בישראל. אני חושב שזה מאוד בולט שבסוף הרווח חוזר למדינה. המלחמה קצת הקפיאה את המהלך להגדלת התקנים, אבל מבחינתי צריך להגיע ל-2,000 חניכי שנת שירות, וזה דבר לגמרי ישים".
