"כשליש מהאנרגיה המתחדשת שתיווסף בעשור הקרוב אמורה לבוא מאגרו-וולטאי. אם המדינה תפריע, נתקשה לגרום לזה לקרות"

במהלך שנועד לקדם את תחום האנרגיה המתחדשת במרחב ההתיישבותי ולאפשר הוצאת פרויקטים לדרך למרות תנאי אי-ודאות משמעותיים, אישרה לפני שבועות ספורים ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת פטור מהיטל השבחה למתקנים אגרו־וולטאיים למשך שנה.

הבשורה אומנם כבר יצאה, אך חוק המבטל את היטל ההשבחה על פרויקטים אגרו-וולטאיים טרם עבר וההחלטה תלויה באישור הכנסת, שבסוף השבוע האחרון – פוזרה. "הכנסת הייתה צריכה לאשר את זה, במסגרת, מה שנקרא, ניקוי שולחן, לפני פיזורה. לצערנו זה לא קרה", אומר בני רגיל, מנהל תחום האנרגיה בתנועה הקיבוצית, שפועל לקידום הנושא.

כשליש מהאנרגיה המתחדשת שתתווסף בשנים הבאות אמורה לבוא מאגרו-וולטאי. בלי מחקרים ובלי ידע בתחום, נתקשה מאוד לגרום לזה לקרות

"ההחלטה תספק ודאות חשובה ליזמים וליישובים במרחב הכפרי שפועלים בתחום רווי סיכונים וחידושים" אומר רגיל ומסביר שהמהלך שהוא מוביל יחד עם ח"כ קרויזר (עוצמה יהודית) אינו מבטל את ההיטל על פרויקטים אגרו-וולטאיים שיוקמו, אלא מציע "חלף היטל השבחה", שמשמעו היטל בסכום ידוע מראש.

פוטנציאל רווח עצום

פרויקטים אגרו-וולטאיים הם גידולים חקלאיים, שמעליהם או לצידם מותקנים פאנלים סולריים, דבר שמאפשר למקסם יעילות והכנסות מאותו תא שטח – גם תוצרת חקלאית וגם אנרגיה ירוקה. לרוב, הפרויקטים משותפים לקיבוץ וליזם אנרגיה.

פוטנציאל הרווח הצפוי מפרויקטים אגרו-וולטאיים הוא עצום בארצנו שטופת השמש. אך על אף התרומה לתחום ייצור האנרגיה הירוקה ולעמידה ביעדים בנושא אנרגיה חלופית עליה הכריזה מדינת ישראל, ועל אף שכל התחום עוד נמצא בחיתוליו, נדרשים היזמים לשלם היטל השבחה, גם כאשר לא ברור האם הפרויקט יישא רווח וכמה.

בישראל יש לצמחים הרבה יותר מדי שמש. כמעט לכל הצמחים, חקלאים מוציאים הרבה כסף על הצללה. הפאנלים הסולריים מעל הגידולים מספקים פתרונות הצללה, כך שנוצר מצב של WIN-WIN

רגיל מספר על קיבוץ בדרום השרון שביקש להתקין מתקן אגרו-וולטאי מחקרי כסוג של פיילוט בשטחו. המועצה האזורית דרשה היטל השבחה מפלצתי, מה שהביא לעצירת הפרויקט.

"צריך להבין שהפרויקטים המחקריים, הפיילוטים באגרו-וולטאי, הם אינטרס מאוד גדול של המדינה", אומר רגיל. "כשליש מהאנרגיה המתחדשת שתתווסף בשנים הבאות אמורה לבוא מאגרו-וולטאי. בלי מחקרים ובלי ידע בתחום, נתקשה מאוד לגרום לזה לקרות".

"לשמחתנו, הצלחנו להביא לשיתוף פעולה של הקואליציה והאופוזיציה בכנסת, בוועדת הפנים והגנת הסביבה. בהובלת חבר הכנסת יצחק קרויזר בעצם נעצר המהלך הזה של היטל השבחה. עבדנו קשה מאוד כדי להגיע להסכמות עם כלל המגזר הכפרי, הרשויות המקומיות, מרכז השלטון האזורי, משרד הפנים ומשרד האוצר ולבסוף הצלחנו. הכנסנו תיקון בנושא תכנון ובנייה בתוך חוק ההסדרים".

חלוצים ומובילים ברמה העולמית בכמות הדו-שימוש

תחום הדו-שימוש בקרקע עדיין נחקר, ישראל היא בין המובילות בו. "מה שברור הוא שבישראל יש לצמחים הרבה יותר מדי שמש. כמעט לכל הצמחים" אומר רגיל ומסביר שחקלאים מוציאים הרבה כסף על הצללה. "הפאנלים הסולריים מעל הגידולים מספקים פתרונות הצללה. נוצר מצב של WIN-WIN. מאותו תא שטח ניתן להפיק הרבה יותר, ולכן היעילות בשימוש בקרקע עולה בצורה דרמטית".

אם הנושא עדיין תחת מחקר ויש אינטרס למדינה לייצר אנרגיה חלופית ירוקה, למה לקחת מהיזמים חלף היטל השבחה?

"המון פרויקטים נמצאים בשלב התכנוני. אומנם עוד לא יודעים מה הרווח אך יודעים שיש שם רווח, אני חושב שזה לגיטימי שהמדינה תמסה, גם בפרויקט הזה שהוא עדיין חלוצי. אני חושב שזה לגיטימי שגם הרשות המקומית תהנה וכך יהיה לה גם אינטרס לתמוך".

כל הפרויקטים שהיו עד היום, של אנרגיה מתחדשת במדינת ישראל, הם כאין וכאפס לעומת הפוטנציאל. אנחנו בישראל כבר חלוצים ומובילים ברמה העולמית בכמות הדו-שימוש

רגיל, שבתואר השני שלו חקר את המדיניות הישראלית בתחום שינוי אקלים ואנרגיה מתחדשת, עובד חודשים רבים על מנת לקדם את התיקון, יחד עם התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים, חברות האנרגיה הירוקה והתאחדות חקלאי ישראל.

"האגרו-וולטאי הוא באמת ההבטחה הגדולה של המרחב הכפרי בישראל, לייצר עוד הכנסה מסוג אחר. כל הפרויקטים שהיו עד היום, של אנרגיה מתחדשת במדינת ישראל, הם כאין וכאפס לעומת הפוטנציאל. אנחנו בישראל כבר חלוצים ומובילים ברמה העולמית בכמות הדו-שימוש. אנחנו נצליח להיות מובילים ברמה העולמית".

מסלול נוסף שיזם רגיל, הוא מסלול לפרויקטים קטנים יותר של עד 80 דונם. מסלול המאפשר לנצל חלקות חקלאיות קטנות, שהודות לקוטנן ניתן לקדם אותן במהירות יחסית. "עדיין יש הרבה מאוד שטחים שאפשר לקדם בהם פרויקטים".