זמן קיבוץ
לחוויית קריאה טובה יותר הורד את האפליקציה שלנו
מעבר לאפליקציה
x
26°
Weather תל אביב
תל אביב
חיפה
ירושלים
באר שבע
אילת
קצרין
קיבוץ בארי
מדורים
דעות מגזין
עוד
קיץ, שבת, ילדות: נפתחה מחדש הבריכה בכפר עזה

קיץ, שבת, ילדות: נפתחה מחדש הבריכה בכפר עזה

בבריכה המחודשת של כפר עזה, בין המזרקה החדשה לספסל שבמים, אפשר לראות לא רק את מה שחזר, אלא גם את מה שמתחיל להיבנות מחדש אחרי חורבן 7 באוקטובר. צעירי הקיבוץ המשתתפים בתוכנית "הניצנים של אופיר" בונים עתיד לנגב המערבי


כמעט שלוש שנים אחרי ששגרת החיים בכפר עזה נקטעה באחת, נפתחה מחדש בריכת הקיבוץ – מחודשת, משופצת ועם זאת מוכרת להפליא. לאירוע הפתיחה הגיעו משפחות עם ילדים, צעירים ומבוגרים, ובמשך כמה שעות נוצרה במקום תחושה שרבים בקהילה מתגעגעים אליה: שבת רגילה בכפר עזה.

את האירוע יזמו והובילו צעירי הקיבוץ המשתתפים בפרויקט "הניצנים של אופיר", שהוקם לזכרם של אופיר וניצן ליבשטיין, במטרה לחבר מחדש את צעירי יישובי העוטף אל הקהילות שמהן צמחו – ולאפשר להם להיות שותפים פעילים בבניית עתידן.

"האירוע הרגיש כמו שבת נורמלית בכפר עזה"



לדברי איתי עדס, מנהל שירותי הקהילה בכפר עזה, הבריכה נפתחה לתקופת הרצה כשבועיים לפני האירוע. חברי "הניצנים של אופיר" הביעו רצון להפיק אירוע פתיחה קהילתי.

עבודות השיפוץ בבריכה החלו עוד לפני 7 באוקטובר, אך נקטעו בעקבות המתקפה והפינוי. בהמשך הן חודשו כחלק מפעולות השיקום בקיבוץ.

חדש ועדיין מוכר. בריכת כפר עזה | צילום: זהר שפק

הבריכה נפתחה כעת לאחר שיפוץ מקיף: השכשוכית שודרגה ונוספה לה מזרקה, בריכת הפעוטות חוברה לבריכה הגדולה, וכל אזור הבריכה חודש. לצד השינויים, נשמרו גם האלמנטים המוכרים לתושבים. באזור בבריכה שנקרא "המשולש" הוקם ספסל פינתי בתוך המים שיש הקוראים לו "הפרלמנט", כיאה לספסל ייעודי בקיבוץ. "הכול חדש, ועדיין מאוד מוכר", אומר עדס.


הצעירים שאינם מוותרים על הבית


תכנית "הניצנים של אופיר" הוקמה להנצחתם של אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב ובנו ניצן, שנרצחו ב־7 באוקטובר בכפר עזה. עידו פלוס, ממקימי הפרויקט, מסביר כי "הניצנים של אופיר" היא תכנית מלגות לצעירים אחרי צבא, בני הקיבוצים בנגב המערבי, שעזבו את הקיבוצים בעקבות 7 באוקטובר, לעידוד חיבורם מחדש ליישוב, באמצעות פעילויות והתנדבות בתוך הקהילה שלהם.


"הרעיון הוא שבסופו של דבר יהיה דור עתיד לעוטף", הוא אומר. "אנחנו רוצים שהצעירים יהיו חלק מהבנייה של העוטף. זה חלק מהריפוי שלהם וחלק מהריפוי של הקהילה".


כדורעף בדשא הבריכה. "אנחנו עוזרים להם להיזכר ב-95% גן עדן" | צילום: זהר שפק

לדבריו, המעורבות הקהילתית מסייעת לצעירים גם בהתמודדות עם הטראומה וגם בשמירה על תחושת השייכות לקיבוץ. "אנחנו עוזרים להם להיזכר ב-95% גן עדן", הוא אומר, כאשר אמירתו מתייחסת למשפט הידוע בכפר עזה מלפני ה-7.10: "95% גן עדן, 5% גיהינום".

מכפר עזה ליישובים נוספים



הגרעין הראשון של הפרויקט הוקם בכפר עזה. במשך שנה פעלו הצעירים למען החטופים ובני משפחותיהם, ליוו משפחות שכולות, סייעו בתחומי הנוי והבנייה והתנדבו עם ילדי הקיבוץ בשפיים, ברוחמה ובכפר עזה.

בהמשך החלו להגיע פניות מקיבוצים נוספים, וכיום משתתפים בפרויקט יותר ממאה צעירות וצעירים מרחבי המועצה האזורית שער הנגב. "התפקיד שלנו בכל מקום הוא לגרום לכך שיראו את הדור הצעיר בקיבוץ", אומר פלוס.

תכנית "הניצנים של אופיר" הוקמה להנצחתם של אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב ובנו ניצן, שנרצחו ב־7 באוקטובר בכפר עזה



רועי מצליח, ממייסדי "הניצנים של אופיר" ומנהלת הפרויקט בכפר עזה, מספרת כי אירוע פתיחת הבריכה ביטא במדויק את המטרה שלשמה הוקם הפרויקט.

"כשהקמנו את הפרויקט חלמנו לראות את צעירי הקיבוץ חוזרים לקחת חלק, ליזום ולעשות למען הקהילה", היא אומרת. "לא כולם גרים היום בקיבוץ, אבל החיבור שלהם אליו נשאר. לראות אותם מובילים את אירוע פתיחת הבריכה, לוקחים אחריות ויוצרים משהו עבור הקהילה – אלו בדיוק הרגעים שבשבילם הקמנו את הפרויקט".

יותר מבריכה



פתיחת הבריכה היא עוד צעד בתהליך ארוך ומורכב של שיקום הקיבוץ וגם רגע שיש בו משמעות שמעבר למים, לדשא ולמתקנים החדשים.
האירוע אפשר לתושבים להיפגש שוב במקום שמזוהה עם הקיץ, הילדות וחיי הקהילה של כפר עזה. עבור הצעירים שהובילו אותו, זו הייתה הזדמנות לא רק להתנדב, אלא לקחת אחריות על חלק מהבית שלהם ולסמן שיש להם תפקיד גם בעתידו.

מה שמתחיל להיבנות מחדש | צילום: זהר שפק


מקימי "הניצנים של אופיר" מקווים להרחיב את המודל גם לקהילות נוספות. פלוס אומר כי אם יישובים בצפון או באזורים אחרים בארץ מזהים צורך דומה – לחבר מחדש את הדור הצעיר לקיבוץ ולעשייה הקהילתית – הם מוזמנים לפנות לפרויקט.


תהליך החזרה לכפר עזה הוא מורכב, רגיש ואישי מאוד. עבור כל אחת ואחד הוא נראה אחרת, ואין דרך אחת נכונה או קצב אחד שמתאים לכולם. יש מי שכל סימן מהעבר ששב לחייהם מפיח בהם רוח חיים ונותן להם כוח, ויש מי שעבורם אותם מקומות בדיוק מעוררים כאב וזיכרונות קשים.

דווקא מתוך המורכבות הזו, בבריכה המחודשת של כפר עזה, בין המזרקה החדשה לספסל שבמים, אפשר לרגע לראות לא רק את מה שהיה וחזר, אלא גם את מה שמתחיל להיבנות מחדש.