האם החקלאים יקבלו בחזרה מאות מיליוני שקלים?

הרחק מסוגיות בוערות ואחרות, ממתינה להכרעה משפטית, בבית המשפט המחוזי בתל אביב לעניינים מינהליים, השאלה אם לאשר בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש לפני כשלוש שנים חקלאי ממושב פרזון, כנגד מדינת ישראל, ובה הוא עתר לחייב את המדינה להשיב לחקלאים ישראלים, שהעסיקו עובדים פלסטינים, מאות מיליוני שקלים שהצטברו בקופת המדינה?

באמצעות עורכי הדין גילי עוז (עוז, לוטן, עינב & נורקין גל) ויאיר שפרן, הגיש החקלאי בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המדינה. בבקשה הוא סיפר כי לפני שנים החליטה המדינה כי כל מעסיק ישראלי של עובדים פלסטינים, חייב להפריש 2.5% משכרו של כל עובד פלסטיני לקרן דמי מחלה של המדינה, כתנאי לקבלת היתר העסקה.

הכוונה, מן הסתם, הייתה טובה, כדי להשוות את תנאי העובדים הפלסטינים לחבריהם הישראלים, בעת מחלה, אלא שפרקליטי החקלאי טענו כי "דיני העבודה בישראל, לא חייבו מעולם מעסיקים עובדים ישראלים להפריש מראש אחוז מסוים משכר העובד בעד מי מחלה". הדין חייב אותם רק לשלם בקרות מחלה בפועל.

רובם של כספים אלה כלל לא שולם לעובדים הפלסטינים ולא נעשה בהם שימוש. כתוצאה מכך הצטברו כספים אלה בקופת המדינה, מבלי שנעשה בהם שימוש ומבלי שהם הוחזרו לאלה ששילמו אותם

החקלאי הוסיף ותאר בתביעתו שרובם של כספים אלה כלל לא שולם לעובדים הפלסטינים ולא נעשה בהם שימוש. כתוצאה מכך הצטברו כספים אלה בקופת המדינה, מבלי שנעשה בהם שימוש ומבלי שהם הוחזרו לאלה ששילמו אותם. מצב זה נמשך, לפי תאורו, עד שנת 2019. לטענתם המדינה הודיעה אז לכל מעסיק כי הוא זכאי להשבת הכספים שהפריש לקרן, אך החלטתה זו לא יצאה לפועל.

לטענת החקלאי, גביית הפרשות מראש בעד ימי מחלה, הייתה שלא לפי מקור חוקי, ועל המדינה להשיב לחקלאים כספים אלה, שלא נעשה בהם שימוש.

המדינה: לסלק את הבקשה על הסף

המדינה באמצעות עורכות הדין, רבקה מקלב ואיריס גילברג-יודשקין, מפרקליטות מחוז מרכז ביקשה לסלק את הבקשה על הסף.

בין השאר נטען כי "הכספים העודפים המצויים בקרן דמי המחלה הם כספים בעלי אופי ביטוחי, הנגבים מהמעסיקים בנוסף לשכר העובד המשולם לו; וכי בעת "אירוע ביטוחי" (תקופת מחלה המזכה בתשלום), משולמים דמי המחלה לעובד, כך שבפועל המעסיק קונה את סיכון מחלת העובד מקרן דמי המחלה". במילים אחרות: מדובר ב"פרמיית ביטוח" שנועדה "לקנות סיכון", ומשכך אין להשיב כספים אלה.

המדינה: מדיניות הממשלה בעניין זה טרם גובשה, סמכות ההחלטה נתונה רק לדרג המדיני, ובית המשפט אינו אמור להתערב בכך

עוד טענה המדינה לחוסר סמכות של בית המשפט לדון בתביעה זו, והסבירה כי לשיטתה "שאלת השבת יתרות הכספים היא סוגייה מינהלית מובהקת". מדיניות הממשלה בעניין זה טרם גובשה, סמכות ההחלטה נתונה רק לדרג המדיני, ובית המשפט אינו אמור להתערב בכך.

החקלאי ביקש כאמור לאשר את תביעתו כייצוגית ביחס ל"כל המעסיקים הישראלים בתחומי מדינת ישראל שהעסיקו עובדים פלסטינים בהיתר העסקה כדין והפרישו עבורם (עד ינואר 2019), הפרשות בגין דמי מחלה שלא שולמו לעובדים".

בחינת הסדרה מחודשת לכספים שהופקדו

לאורך השנים התקיימו הליכים משפטיים שונים בעניין השבת כספים אלה גם בבג"ץ, בעתירות שהוגשו על ידי ארגוני עובדים ומעסיקים שחלקם טרם הסתיימו.

בינואר 2026, חלה התפתחות. המדינה הודיעה כי צוות ממשלתי בין-משרדי הוקם "לבחינת השימוש ליתרת הכספים בקרן דמי מחלה לעובדים פלסטינים".

צוות זה התבקש לבחון "הסדרה מחודשת של אופן הטיפול בכספים שהופקדו בקרן שנוהלה על ידי המדינה ותכליתה הייתה לכסות תשלום דמי מחלה לעובדים פלסטינים בישראל".

חצי מיליארד שקלים נגבו מהמעסיקים והופקדו בקרן דמי מחלה ייעודית ממנה שולמו 11 מיליון שקלים דמי מחלה לפלסטינים שנמצאו זכאים

המדינה פרסמה "קול קורא", בו ביקשה את הערות הציבור למתווה, שיגבש הצוות, לפיו "מעסיק שהפקיד כספים בקרן יוכל לקבל שני שלישים מהסכום שהפקיד, בניכוי כספים ששולמו לעובדיו תמורת ימי מחלה, ובהתאם עובד שהופקדו עבורו כספים כאמור יוכל לקבל שליש מהסכום ששולם עבורו.

בסמוך להוצאת ה"קול קורא" דנה בכנסת "הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים", "ביתרות שנצברו בקרן דמי המחלה לעובדים הפלסטינים". לפי הנתונים שפרסמה הוועדה: "מדור תשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה גבה ממעסיקי עובדים פלסטינים בישראל עד שנת 2019 הפרשה חודשית בסך 2.5% משכר העובדים עבור דמי מחלה. חצי מיליארד שקלים שנגבו מהמעסיקים, הופקדו בקרן דמי מחלה ייעודית" ממנה שולמו "11 מיליון שקלים דמי מחלה לפלסטינים שנמצאו זכאים".

נציג החשב הכללי באוצר: 296 מיליון שקלים מתוך 500 המיליון שנצברו בקרן, מופקדים בבנק ישראל. הכסף נושא ריבית בנק ישראל. 212 מיליון שקלים הועברו לרשות האוכלוסין

נציג החשב הכללי באוצר הוסיף ופרט: "296 מיליון שקלים מתוך 500 המיליון שנצברו בקרן, מופקדים בבנק ישראל. הכסף נושא ריבית בנק ישראל. 212 מיליון שקלים הועברו לרשות האוכלוסין".

לאחר פרסום ה"קול קורא", ביקשו פרקליטי החקלאי מבית המשפט לראות בקול קורא זה משום "הודאה" של המדינה בטענותיהם לפיהן המדינה "מחזיקה" בכספי החקלאים שלא כדין, ואף תמכו טענתם ב"סמיכות הזמנים" של פרסום ה"קול קורא" למועד בו נדרשו הצדדים להגיש את סיכום טענותיהם בכתב לבית המשפט.

פרקליטי החקלאי מבית המשפט לראות בקול קורא זה משום "הודאה" של המדינה בטענותיהם לפיהן המדינה "מחזיקה" בכספי החקלאים שלא כדין

המדינה מיהרה לדחות טענה זו ואמרה שקול קורא זה אינו אלא חלק מההליך המינהלי שבסופו תגבש המדינה את עמדתה.

כעת לאחר ששני הצדדים הגישו את כתבי טענותיהם לבית המשפט, ממתינים הצדדים להכרעת בית המשפט (השופטת רחל ברקאי), אם לאשר את התביעה הייצוגית.