מגדלים את הדור הבא: "קיבוץ נודד" ו"תוכנית שדה" מחברים צעירים לחקלאות ולקיבוץ

בתחילת המלחמה, ב-7 באוקטובר, פונה קיבוץ מפלסים מתושביו בעקבות מתקפת הטרור של מחבלי החמאס על יישובי עוטף עזה. "הרגשתי אז שאני צריך באמת לעשות משהו", מספר קים קפלן, בן הקיבוץ. "פניתי למנהל הפרדס, שבעבר עבדתי אצלו ובעצם שם נכנסתי לתוך התנועה הקיבוצית והקמתי בתוכה את הפרויקט הזה של 'הקיבוץ הנודד', כשהמטרה הראשונית היתה להביא חבר'ה צעירים שיגורו בקווי העימות ויעבדו בחקלאות בשכר".

"פרויקט 'הקיבוץ הנודד' התחיל מתוך צורך שנוצר לאחר 7 באוקטובר והיום הוא כבר תוכנית אסטרטגית", מספר קים קפלן (31) מקיבוץ מפלסים שבשער הנגב, מנהל תחום דור חדש בחקלאות בתנועה הקיבוצית, העומד מאחורי הקמת המיזם.

"ההבנה שלנו, וגם של משרד החקלאות, שהגיל הממוצע של חקלאי בישראל כיום הוא כ- 60. אנחנו צריכים להכניס לענף הזה חבר'ה צעירים, כי אם לא, אז בעוד כמה שנים לא יהיו לנו מנהלי ענפים בקיבוצים ולא יהיו בנים ממשיכים במושבים. זה חלק מהתוכנית האסטרטגית שלנו, לראות איך אנחנו מכניסים את הצעירים האלה לענף החקלאות".

מהי מטרת הפרויקט הייחודי הזה?
"הפרויקט הזה, כאמור, קיים מאז 7 באוקטובר, כמעט שלוש שנים, כאשר המטרה שלו היא לגייס חבר'ה צעירים, בוגרי צבא, שיבואו ויתגוררו ביישובים בקווי העימות בדרום ובצפון. בעונת החורף אנחנו נמצאים ביישובי העוטף בנגב המערבי ובקיץ בגליל העליון וברמת הגולן".

החזרת ערך העבודה העצמית

פרויקט "הקיבוץ הנודד", שהוקם בסיוע קרן התרומות של התנועה הקיבוצית, מקיף כיום כ- 1,000 צעירים בשנה, גילאי 21 – 26, שמגיעים מכל רחבי הארץ לתקופות משתנות. ברובם, כמעט המוחלט, כלל לא קיבוצניקים ומגיעים מהמגזר העירוני. חלקם באים לתקופה של חודשיים-שלושה וחלקם נשארים לשנה שלמה.

"נכון לעכשיו", מציין קים קפלן, "כ- 100 חבר'ה בצפון, פזורים בשלושה מוקדים, בכפר בלום, באלרום ובמושב קדמת צבי, כאשר בכל יום הם יוצאים ממוקדי מגוריהם למשקים השונים, כמו בקיבוצים מלכיה, יפתח וגם אצל חקלאים פרטיים במושבים שזקוקים לידיים עובדות. זה כוח נודד, שנע גם בתוך האזור שהוא נמצא בו וגם בין האזורים בארץ".

החבר'ה האלה גם מתוגמלים כספית בגין עבודתם?
"החבר'ה האלה, חשוב להדגיש, עובדים בשכר לפי הספקים, ממש כמו העובדים התאילנדים, והם לא נופלים מהם, גם באיכות העבודה וגם בכמות. זה בגדר החזרת ערך העבודה העצמית, כמו 'גדודי העבודה העברית' בשעתו. הפרויקט הזה עבור כל אותם צעירים הוא על תקן של 'עבודה מועדפת'. זה מה שאנחנו עושים פה".

מן הסתם, יש לפרויקט הזה גם ערך מוסף?
"בוודאי. קודם כל, אנחנו חושפים את משתתפי המיזם הזה לעולם החקלאות וממש נותנים להם לגעת ולעשות את הדברים ולהתחיל מהתחתית של 'שרשרת המזון' ומשם להתפתח לאט לאט.

יחד עם זאת, אנחנו מרוויחים את העובדה שאנחנו מביאים חבר'ה צעירים שיתיישבו ביישובים הסמוכים לקו הגבול ובפריפריה. מדובר בחבר'ה ממרכז הארץ, למשל, שמעולם לא היו במקומות האלה ופתאום הם מוצאים עצמם מתגוררים שם, מתחברים לקהילות ומתחילים ללמוד ולהבין מה זה קיבוץ ומשתלבים גם בחיי הקהילה".

כלומר?
"אחרי שמסיימים את העבודה החקלאית, למשל, בשעות אחר הצהריים, הם משתלבים בכל ישוב בו הם מתגוררים. למשל, בפתיחת הפאב של הקיבוץ, או להרים אירוע קהילתי בקיבוץ. החבר'ה שהתגוררו בקיבוץ ארז הרימו אירוע של 'סוף עונת התפוזים', עשו פעילויות לילדי הקיבוץ בהשתתפות עשרות מתושבי הקיבוץ שלקחו חלק באירוע הזה. בקיבוץ בארי סייעו משתתפי הפרויקט לשקם את פינת החי של הקיבוץ שנפגעה ב-7 באוקטובר.

"אנחנו מבינים, שגם לנו בקיבוצים זה עושה שירות. כאשר חבר'ה באים מפתח תקווה או מנס ציונה ומתל-אביב ופתאום הם רואים מה זה קיבוץ ומכירים אותו מהיבט אחר ממה שהם שמעו עליו קודם לכן, זה עושה לנו שירות מאוד טוב. הם בעצם השגרירים שלנו".

"אופק חדש לצד הווי חיים חברתי"

"לחבר'ה הצעירים שנוטלים חלק בפרויקט הזה", מציין קים קפלן, "קשה להתחייב על תקופת השתתפות בפרויקט במציאות של שירות מילואים ובכלל. אין לנו מחזורי גיוס, אנחנו כל הזמן בתהליך גיוס ואנחנו מאוד גמישים.

"אנשים באים לפעמים לפרק זמן של חודשיים ויש גם כאלה שהם איתנו לתקופה של שנה שלמה. כל אחד בא והולך מתי שנוח לו, כמובן שזה מתואם איתנו.

"עד היום, כמעט שלוש שנים מאז שהתחלנו, הפרויקט הזה הקיף כ- 2,500 צעירים. אנחנו כבר רואים את הניצנים שיש לנו חבר'ה שהיו איתנו ב'קיבוץ הנודד' במשך שנה שלמה והיום הופכים ונכנסים להיות מנהלי ענפים בקיבוצים השונים.

"יש לנו בחור צעיר שהיה במשך שנה בפרויקט שלנו ועכשיו חיברנו אותו לקיבוץ להבות חביבה והוא מנהל מטעי האבוקדו של הקיבוץ. הוא עוד לא נקלט לחברות בקיבוץ, אבל זה צעד ראשון של מעבר מהיותו חלק מהפרויקט להיותו חקלאי עצמאי".

אותו "בחור צעיר" הוא אבי סגל, שמשמש, כאמור כמנהל מטעי האבוקדו בלהבות חביבה לאחר שנטל חלק במיזם הקיבוץ הנודד במשך שנתיים.
"במהלך שנות עבודתי בקטיפים", מספר אבי סגל, "נחשפתי לארגון מיוחד בשם 'הקיבוץ הנודד' ואף זכיתי להימנות על שורותיהם לתקופה נכבדת. זכיתי להכיר תנועה שמקדשת את עתיד החקלאות מתוך אמונה וחזון, תנועה שמשלבת אופק חדש לצד הווי חיים חברתי ורענן.

"בתקופת עבודתי בארגון קיבלתי כלים חשובים והרבה ניסיון במגוון עבודות חקלאיות. נוכחתי לראות שחקלאות הוא תחום מגוון ומעניין ושאם משקיעים בו אפשר לגדול ולהתפתח ואף להפוך אותו למקצוע מכובד. אין מילים בפי להכיר תודה לאחראים שהאמינו בי ונתנו לי כלים חשובים למקצוע בפרט ולחיים בכלל. תמיד תהיה לי פינה חמה בלב לארגון ולפועלו".

אחינועם חורש מתגוררת בקיבוץ כפר בלום ונמנית בשנה האחרונה עם אנשי "הקיבוץ הנודד". "העבודה ב'קיבוץ הנודד' ממש פתחה לי עולם", היא מציינת, "מצד אחד, כל הזמן נפגשים פה באתגר, העבודה קשה, פיזית ומנטלית, אבל האתגר הזה כל כך מלמד, בונה ביטחון וגם כיף. מגיעים לכאן אנשים מיוחדים מכל הסוגים. המפגשים שנוצרים כאן בין האנשים, החקלאים, העבודה, המקומות שאנחנו מגיעים אליהם – יוצרים אווירה של משהו מיוחד".

"תכנית שדה": האח הצעיר של "קיבוץ נודד"

לפרויקט "הקיבוץ הנודד" יש גם "אח צעיר" בדמות המיזם "תוכנית שדה" שנועדה לגילאים הצעירים יותר, טרם גיוסם לצבא ואף קודם לכן, גילאי 14 – 18. גם על המיזם הזה, שיצא לדרך בתחילת השנה בקיבוצי העוטף, חולש קים קפלן.

"אחרי שפרויקט 'הקיבוץ הנודד מאוד הצליח", מספר קים קפלן, "הבנו שאם אנחנו רוצים למשוך יותר צעירים לעולם החקלאות, אנחנו צריכים להתחיל את זה בגיל הרבה יותר מוקדם. לכן הלכנו על 'תוכנית שדה', שהיא על שמו של סיון שדה ז"ל מקיבוץ כפר מסריק שנהרג מפגיעת רקטה שנורתה על ידי החיזבאללה משטח לבנון בחודש נובמבר 2024 בהיותו בשדות הקיבוץ והוא רק בן 18 במותו.

"התוכנית מנציחה את הערכים בהם הוא האמין. הכוונה של התוכנית הזו היא להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר את בני הנוער שלנו בקיבוצים לעבוד בחקלאות".

זה אתגר לא פשוט.
"נכון. איפה שהוא, ב-10 – 15 השנים האחרונות, בני הנוער בקיבוצים הפסיקו להגיע לחקלאות מכל מיני סיבות. הם העדיפו ללכת בחופשים לעבוד בענפי החינוך והשירותים. המטרה שלנו היא לגייס קבוצות של בני נוער מהקיבוצים בשיתוף מערכות החינוך המקומיות ולחבר אותם לחקלאי, שבמשק שלו הם יעבדו בהתנדבות.

"כרגע, התוכנית הזו מופעלת בימי שישי ובחופשות מהלימודים. אנחנו כבר עכשיו רואים כמה התוכנית הזו היא משמעותית ברגע שאנחנו מחברים את בני הנוער יחד עם החבר'ה של 'הקיבוץ הנודד' שיותר קרובים לגיל שלהם ויכולים לשמש להם כדוגמה, אנו גם רואים שרמת העבודה של בני הנוער עולה מהר מאוד והחקלאים מאוד מתרשמים מזה.

החקלאים ברובם הם מבוגרים וראו בבני הנוער יותר נטל מתועלת, ובני הנוער מצידם הרגישו שנותנים להם רק את העבודות השוליות. אנחנו באים לשנות את זה

"בעבר הסיפור הזה לא עבד מעצם העובדה, שהחקלאים ברובם הם מבוגרים וראו בבני הנוער יותר נטל מתועלת, ובני הנוער מצידם הרגישו שנותנים להם רק את העבודות השוליות. אנחנו באים לשנות את זה".

קים קפלן מציין לדוגמה את פעילות בני הנוער מהקיבוצים יד מרדכי, מפלסים, רוחמה, גבים ומגן שבנגב המערבי. "חלקם", מציין קים קפלן, "עובדים בקיבוציהם, חלקם עובדים בקיבוצי האזור. באחד מימי השישי, למשל, לקחנו בני נוער מקיבוץ מגן ביחד עם בני נוער ממפלסים והם יצאו לקטוף אשכוליות בפרדס של יד מרדכי, שם היה צורך באותו יום בידיים עובדות לקטיף של הפרי".

מבחינת החקלאי ומנהל הענף, אין כאן נטל מסוים להעסיק בני נוער בעבודה חקלאית כלשהי כמו בעבר?
"אנחנו מנסים, גם בתוכנית הזו וגם בפרויקט 'הקיבוץ הנודד', שלא להעמיס על החקלאים. לחקלאים יש המון עלויות קבועות בגין העסקת כוח אדם.

"כרגע יש לנו שישה קיבוצים בעוטף עזה בהם מתקיימת הפעילות הזו וגם את קיבוץ כפר בלום שבצפון, שם נטלו בני הנוער חלק בקטיף של שזיפים. בכל קיבוץ כזה יש לנו קבוצה או אפילו שתי קבוצות, של עשרה בני נוער בכל קבוצה. עד כה יש לנו בסך הכל כ- 90 בני נוער שמשתתפים בפעילות הזו. בשבוע שעבר היה לנו שיתוף פעולה ממש מדהים עם הקיבוץ הדתי. בני נוער מקיבוץ עלומים יצאו והגיעו לקיבוץ רוחמה לסייע בעבודות החקלאיות".

"אחרי הרבה שנים שלא היתה אלטרנטיבה", אומר יאיר ביאלי, מנהל חקלאות קיבוץ כפר בלום, "אני רואה חבר'ה ישראלים במטע, קוטפים, אורזים, גוזמים. עבודה עברית. משמח לראות איך השילוב של הקיבוץ הנודד, צעירים מקצועיים, שעובדים אצלי כל השנה, ביחד עם בני הנוער של הקיבוץ, מייצר חיבור טוב יותר של הנוער לעבודה חקלאית. כך גם עבודה טובה יותר כשהם מגיעים למטע לקטוף שזיפים ומשמשים".

בני ובנות נוער מקיבוץ עלומים של הקיבוץ הדתי הגיעו לעבוד בשטח ולתת יד בקיבוץ רוחמה. זה מפגש בין קהילות, היכרות אמיתית ובניית גשרים של אמון

"תוכנית שדה ממשיכה לפעול, לצמוח ולהשפיע", מציין נועם גבאי (רוחמה), רכז תוכנית שדה. "השבוע אנחנו זוכים לראות שטח חי, פועם ומרגש במיוחד. אנחנו פועלים בו זמנית בשני גבולות של הארץ ומוכיחים יום יום יום שהחיבור לאדמה, לחקלאות ולחברה הישראלית הולך יד ביד.

"בני ובנות נוער מקיבוץ עלומים של הקיבוץ הדתי הגיעו לעבוד בשטח ולתת יד בקיבוץ רוחמה. זה מפגש בין קהילות, היכרות אמיתית ובניית גשרים של אמון. זו תמונה שנותנת תקווה ומזכירה כמה כוח יש לנו כשאנחנו בוחרים לעבוד יחד.

"בני ובנות הנוער שלנו הגיעו למטעי קיבוץ כפר בלום והחלו בקטיף השזיפים. הם עובדים יחד עם משתתפי 'הקיבוץ הנודד' וככה אנחנו מממשים הלכה למעשה את הדור הבא בחקלאות. הנוער הצעיר והחבר'ה הבוגרים מזיעים יחד, צוחקים יחד, עובדים יחד ומוכיחים בשטח מהי ערבות הדדית אמיתית שחוצה גיל".

נועם גבאי מוסיף ומציין, כי "העבודה הפיזית בשדה, הריח של האדמה והחיבורים האנושיים שנוצרים שם הם הלב הפועם של הפרויקט. אנחנו לא רק מסייעים לחקלאות הישראלית, אנחנו מגדלים דור של צעירים שמאמין באחריות, בשותפות ובאהבת הארץ".