"עוד ניצחון קטן בדרך לשיקום": הבריכה במנרה נפתחת, התרגשות בשיא ההר

בשורה מרגשת לחברי קהילת מנרה – בריכת השחייה נפתחת. אמנם אנחנו כבר באמצע אוגוסט והקיץ או-טו-טו נגמר, אך חברי הקיבוץ שעל ההר לא מוותרים וקופצים למים ומהתרגשות.

בריכת הקיבוץ לא פעלה מ-2003, בשלב מסוים נסגרה ולאחר מכן עברה לידי יזם כחלק ממתחם התיירות. בעקבות פגעי מלחמת "חרבות ברזל" נזקק מתחם הבריכה, כמו אזורים נוספים בקיבוץ, לשיפוץ. מחר, יום שישי, נפתחת הבריכה שוב להנאת המתרחצים, גם הודות למועצה האזורית הגליל העליון ש"הפכה עולמות" מבחינת ההיתרים הנדרשים, הרישיונות והרגולציה.

"פרסמנו לקהילה שהבריכה נפתחת והתרגשות עצומה", אומר מנהל קהילת מנרה יוחאי וולפין (בן וחבר כפר הנשיא). " זה עוד שלב בתהליך החזרה הביתה והשיקום, עוד ניצחון קטן". וולפין מספר שהכוונה הייתה לפתוח את בריכת השחייה מוקדם יותר העונה, אך השיפוץ התעכב "כי קבלנים פחדו להגיע והכל נעצר ב'שאגת הארי'. היה עיכוב משמעותי ובסוף זה קורה".

כמה מהתושבים חזרו לקיבוץ?

"60% ממי שהיה במנרה לפני 7 באוקטובר חזר. בסה"כ הקיבוץ ב- 75 אחוזי אכלוס. הצטרפו לקהילה כ-40 אנשים חדשים שלא היו, נקלטים צעירים, משפחות צעירות עם ילדים, גרעין נח"ל שאיתנו וכאלה שעוד יצטרפו. נשמח למשפחות נוספות שיצטרפו לקסם שנקרא מנרה".

תחושת הביטחון חזרה?

"הייתה פה מלחמה. כל מי שלא גר בטווח של אפס עד שני ק"מ מהגבול לא מבין מה עברנו. מלחמה עצימה מאוד על הראש שלנו. לא פשוט, בלשון המעטה. מתיש, שוחק והיום אנחנו משתקמים.

קהילת מנרה חזקה, עם חוסן גבוה. לא שברו את רוחנו, אנחנו בונים ומשקמים, זו הרוח של מנרה

"זה לא רק מה שעבר על הקיבוץ ב'חרבות ברזל', אלא גם מה שעברנו כקהילה ב'שאגת הארי'. אמנם לא היו נזקים פיזיים, אבל נדרשנו לשהייה ארוכה במקלטים, מסגרות החינוך פעלו רק במקלטים, הנסיעה לבתי הספר, כשכבר היה מותר, הייתה תחת איום רחפנים, הבסיס הצמוד למנרה חטף, חיילים נהרגו בבסיס. עברנו חודשים לא פשוטים, מאתגרים, ופתיחת הבריכה עוד יותר משמחת ומרגשת".

"בתוך כל זה" מוסיף יוחאי "קהילת מנרה חזקה, עם חוסן גבוה. לא שברו את רוחנו, אנחנו בונים ומשקמים, זו הרוח של מנרה".

מגדלור שהוא כוכב הצפון

ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה, על הבריכה שתפתח בקיבוץ מנרה מחר, אחרי שלוש שנים של מלחמה קשה ונזק עצום לקיבוץ:

״ימים קשים עברו על מנרה, הקיבוץ שנפגע אנושות במלחמה, וחבריו וחברותיו המשיכו לעמוד על הגבול, להגן בגופם וברוחם על ישראל.

״היינו שם יחד לכל אורך הדרך, עם כיתות הכוננות, עם החברים המפונים, בחגי המשק בקיבוץ אלונים, עם החזרה הביתה וכמובן עם המועצה, צה״ל, קק״ל והממשלה.

״הנהגת מנרה וכל החברים, אתם סמל ודגל לעמידה הציונית והישראלית הגאה. סמל להנהגה שיודעת לנווט בימים חשוכים. סמל לקהילה עוצמתית ומגובשת. 'מנרה', המגדלור בערבית, תמיד תהיו בשבילנו כוכב הצפון״.