"להיות חלק מהעבודה החקלאית ביישובי קו העימות". פנימיית "אדם ואדמה" נפתחת במצובה
פנימייה חדשה של "אדם ואדמה גליל מערבי" של ארגון "השומר החדש" תפגיש בין תלמידי כיתות ט'-י' לבין קהילת מצובה המצפה להם בהתרגשות. "אחרי שלוש שנים של מלחמה בלבנון, אין חשוב מלהקים פנימייה חקלאית בקיבוץ שנמצא על גבול לבנון"
עודד בר-מאיר
בסוף החודש, שלושה ימים בטרם תיפתח רשמית שנת הלימודים, יקיימו 25 מתבגרים ומתבגרות מכל רחבי הארץ, הצפויים לעלות לכיתה ט'-י', מסע רגלי באזור נחל כזיב שבגליל המערבי, ששיאו הוא סיומו בהגעה לקיבוץ מצובה, בו יתחנכו במסגרת תוכנית מיוחדת של רשת החינוך "אדם ואדמה" בארבע השנים הקרובות.
רשת "אדם ואדמה" הוקמה לפני 11 שנים במסגרת ארגון "השומר החדש" מתוך רעיון של הקמת בית ספר שישלב עבודה חקלאית משמעותית עם חינוך לערכים ומצוינות לימודית, תוך כוונה ליצירת מקום שבו הנוער לא רק לומד, אלא גם תורם, מתחבר ומוביל שינוי.
לומדים במסגרת התוכנית הזו פחות שעות מאשר בתיכון רגיל, אבל אצלנו הלימודים ממוקדים ומיועדים לבגרות מלאה. הבגרות היא במקצועות החובה וכל החניכים עושים בגרות בחקלאות
כיום, יותר מעשור מאז נחנך בית הספר הראשון בחצבה שבערבה, מונה הרשת שמונה בתי ספר, בהם גם "ניצנה" בפתחת ניצנה, "אשכול" בשדה ניצן, "ניצנים" בכפר סילבר, "תבור" בכפר הנוער כדורי, "גולן" בקיבוץ אורטל, "גליל עליון" בקיבוץ יראון ו"גליל מערבי" בקיבוץ מצובה, שבימים אלה שוקדים על סיום שיפוצו והכשרתו לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה.

"הרעיון בבסיס הקמת בית הספר", מספר ל"זמן קיבוץ" שגב פז, מנהל תוכנית "אדם ואדמה גליל מערבי", לקראת הגעתם של 25 חניכי וחניכות התוכנית עם פתיחת שנת הלימודים הקרובה בקיבוץ מצובה, "הוא שילוב של בית ספר ופנימייה, בו משלבים עבודה חקלאית ולימודים לבגרות מלאה בתנאי פנימייה.
קמים בחמש כל בוקר
בפרקטיקה מדובר בבית ספר שכולל כיתות ט'-י'ב. קמים כל יום בחמש בבוקר, יוצאים לעבוד בחקלאות עד שעות הצהריים, חוזרים לפנימייה, ארוחת צהריים ומתארגנים לאחר מכן ליום לימודים של כארבע שעות. לאחר זאת יש גם פעילות ערכית, ארוחת ערב וכיבוי אורות, ומתכוננים להשכמה המוקדמת של יום המחרת".
סדר יום קשוח ביותר, לא?
"לומדים במסגרת התוכנית הזו פחות שעות מאשר לומדים בתיכון רגיל, אבל אצלנו הלימודים ממוקדים ומיועדים לבגרות מלאה. הבגרות היא במקצועות החובה, כאשר כל החניכים עושים בגרות בחקלאות".

כאמור, את שערי הפנימייה החדשה בקיבוץ מצובה יפקדו עם פתיחתו 25 תלמידים ותלמידות בכיתות ט' ו-י' ביחד, שילמדו בקבוצה אחת. "את רוב המקצועות", מציין שגב פז, "הם ילמדו ביחד, למעט מתמטיקה ואנגלית, שיילמדו בנפרד לכל כיתה. בהמשך נגייס חניכים נוספים, ושנה לאחר מכן נגייס מחזור נוסף, כך שבעוד ארבע שנים נגיע לבית ספר עם כיתות ט' עד י"ב, כאשר המגמה היא להגיע לכיתות של 25 תלמידים בכל כיתה".
מה בעצם עומד בבסיס הרעיון להקים את בית הספר הזה דווקא במצובה על גבול הלבנון ועוד בתקופה של מציאות ביטחונית לא פשוטה?
"היעד שלנו הוא להקים בתי ספר על גבולות הארץ ובפריפריה. בכך אנחנו מקיימים את העקרון של סיוע לחקלאות, של ישיבה על הגבולות במקומות שגם צריך לשמר את השטחים.
"שנה לאחר 7 באוקטובר הקמנו את בית הספר 'אשכול' בשדה ניצן שבעוטף עזה ושנה לאחר מכן הקמנו את בית הספר בקיבוץ יראון בגליל העליון. ועכשיו, כאמור, אנחנו במצובה שעל גבול הלבנון.
חודשים ארוכים היינו במציאות של מלחמה. האמירה שלנו היא שלא רק שאנחנו לא מתפנים מהיישובים שלנו, אלא נשארים וממשיכים לקיים את שגרת החיים שלנו, כולל לימודים ופעילות חקלאית
"אנחנו מזהים שבכל אותם מקומות יש את הצורך הזה. אנחנו אמנם בתקופה של הפסקת אש בצפון, אבל מצד שני זו לא בדיוק הפסקת אש. חודשים ארוכים היינו במציאות של מלחמה. האמירה שלנו היא שלא רק שאנחנו לא מתפנים מהיישובים שלנו, אלא נשארים וממשיכים לקיים את שגרת החיים שלנו, כולל לימודים ופעילות חקלאית. זו אמירה חשובה".
בכל זאת, להקים פרויקט כזה זה על הגדר זה אתגר לא פשוט.
"צריך לזכור שתושבי הצפון לא התפנו מיישוביהם בסבב האחרון מאז 'שאגת הארי'. אלפי תושבים המשיכו לקיים את שגרת חייהם. נכון, אלו היו ימים לא פשוטים בכלל, אבל בסופו של דבר השגרה נמשכה גם כשהאש לא פסקה.
"היו ימים מאתגרים במיוחד כשדיברו אז על השבתת הלימודים נוכח התמשכות המלחמה, אבל ברגע שהחלטנו על הקמת בית הספר במצובה, אז מבחינתי האמירה היתה מאוד ברורה. לא רק שלא מתפנים, אלא נשארים וגם מקימים ומגדילים. עלתה השאלה אם התוכנית שלנו תעבוד, האם יגיעו חניכים ללמוד בבית ספר שימוקם סמוך לגבול. בסופו של דבר היתה היענות מאוד גבוהה. זו היתה הפתעה לטובה".
מאיפה התלמידים מגיעים?
"חלקם מהאזור, אבל יש גם כאלה שמגיעים ממרכז הארץ ומדרומה. מחציתם בנים, מחציתן בנות. מבחינה מגזרית, כולל המחזור הראשון של התוכנית במצובה, תלמידים מהמגזר הקיבוצי, המגזר המושבי והמגזר העירוני. הכיתה גם מורכבת מתלמידים חילוניים ודתיים שילמדו בכפיפה אחת. זה ממש מגוון".
ברגע שהחלטנו על הקמת בית הספר במצובה, אז מבחינתי האמירה היתה מאוד ברורה. לא רק שלא מתפנים, אלא נשארים וגם מקימים ומגדילים
"לסיפור הזה", מדגיש פז, בעצמו מקיבוץ דליה, נשוי ואב לשלושה, בעל תואר ראשון בחינוך דמוקרטי על יסודי, תעודת הוראה ותואר שני במדעי המדינה, "יש גם ממד של שליחות וצריך לזכור שאפשר לקיים שגרה במציאות הזו. בעיקר עכשיו, בהפסקת האש.
"אנשים הגיעו לכאן לפני שקיבלו את ההחלטה לשלוח את ילדיהם להתחנך כאן, וראו שגם כשיש פה אזעקות לא קורה כלום, נכנסים למרחב המוגן וממשיכים. מבינים שזה אפשרי וגם חשוב. שאפשר לקחת בזה חלק".
כיצד הפרויקט הזה משתלב עם הקהילה הקיבוצית במצובה?
"יש לנו שני מתחמים בקיבוץ, מתחם אחד של מגורים ומתחם שני של הפנימייה ושל כיתות הלימוד. מדובר בשני מתחמים קיימים שעוברים בימים אלה עבודות שיפוץ.
"מגורי התלמידים הם למעשה חלק ממבני המגורים של שכונת הצעירים של הקיבוץ. מתחם כיתות הלימוד הוא לא רחוק ממבני המגורים, שבעבר פעל בו בית ספר אנתרופוסופי שעבד מספר חודשים. לקחנו את המבנה הזה ואנחנו משפצים אותו ומתאימים אותו לצרכים שלנו".
מצובה היה במשך 17 שנים תחת נאמן בנקים. הוא הפך מקיבוץ מוביל באזור לקיבוץ שאיבד את מקומו ובעצם אנחנו אחרי 17 שנים, מתחילים להחזיר את מצובה למפה האזורית
השילוב של פרויקט "אדם ואדמה" אמור להתבטא לא רק בנוכחות הפיזית של תלמידי הפרויקט בחצר הקיבוצית. "חלק לא קטן מהרעיון של התוכנית הזו הוא שילוב עם הקהילה, אם כי התלמידים יעבדו גם אצל חקלאים בקיבוצים ובמושבים שכנים".
בזרועות פתוחות וחיבוק חם
"התנדבות קהילתית", הוא מוסיף, "יכולה לקרות בתוך הקיבוץ. פעם בשבוע נקיים פעילות התנדבותית ובנוסף נעשה את החיבור בין בית הספר והפנימייה לבין הקיבוץ. מצובה מקבל אותנו בזרועות פתוחות ובחיבוק חם. כמעט כל פעם שאני מסתובב בשבילי הקיבוץ, אנשים פוגשים אותי, מבוגרים וצעירים, ואומרים לי –'איזה כיף שאתם פה', 'מחכים לכם, תגיעו כבר', 'רוצים לראות אתכם בשבילי הקיבוץ'.

"יש כוונה לקיים פעילויות בתוך הקיבוץ, כמו הקמת גינה קהילתית, לתחזק פינות שונות ברחבי הקיבוץ, לסייע לאוכלוסייה מבוגרת ולחבר בין התלמידים לחברי הקיבוץ במסגרת 'אימוץ' במשפחות, להשתתף בפעילויות הקיבוץ ולהזמין את חברי הקיבוץ לפעילויות שלנו. זה יהיה הדדי".
יובילו את מדינת ישראל
ענבר כרמל מנור, מנהלת הקהילה של קיבוץ מצובה, מציינת כי "מיושמת כאן החלטה משותפת וערכית להביא לפה גוף שמתעסק בחקלאות והוא בא להיות חלק בתוך קהילה צומחת ומתפתחת אחרי תקופה מאתגרת פה ובאזורנו. זו הראייה שלנו ואנחנו מברכים על הפרויקט הזה".
זיו טלומק, מנהל חברתי-כלכלי של קיבוץ מצובה מאשר את דבריו של פז ומודה כי "יש התרגשות עצומה, גם ציבורית וגם מערכתית. מבחינתנו, הפרויקט הזה הוא תוצאה של החלטה אסטרטגית.
"מצובה היה במשך 17 שנים תחת נאמן בנקים. הוא הפך מקיבוץ מוביל באזור לקיבוץ שאיבד את מקומו ובעצם אנחנו אחרי 17 שנים, לאחר שנאמן הבנקים סיים כאן את תפקידו, מתחילים להחזיר את מצובה למפה האזורית וזה חלק מכך".
אנחנו בטוחים שנשפיע אזורית על כל חקלאי האזור, גם במשקים הפרטיים וגם בקיבוציים. אנחנו מצפים לגדולות. מדובר בצעירים איכותיים שמסתובבים בשבילי הקיבוץ
הוא מוסיף כי "לקיחת האחריות על נושא החקלאות והעתודה הניהולית החקלאית והחזרת הצעירים אל החקלאות, מאוד חשוב מבחינתנו ואנחנו שמחים להוביל את זה בעזרת 'אדם ואדמה'. אנחנו בטוחים שנשפיע אזורית על כל חקלאי האזור, גם במשקים הפרטיים וגם בקיבוציים. אנחנו מצפים לגדולות. מדובר בצעירים איכותיים שמסתובבים בשבילי הקיבוץ".
מנכ"ל ומייסד "השומר החדש", יואל זילברמן, אמר כי: "הפנימייה החקלאית במצובה תייצר חיבור בין התלמידים שלנו לחקלאי גבול לבנון, לאדמה ולמשימות הלאומיות. אחרי שלוש שנים של מלחמה בלבנון אין חשוב מלהקים בית ספר חקלאי בקיבוץ שנמצא על גבול לבנון ואין חשוב מלהיות חלק מהמשך העבודה החקלאית בגבול לבנון וביישובי קו העימות. תלמידי רשת 'אדם ואדמה' הפכו עם השנים לחלק בלתי נפרד מקהילת החקלאים של ישראל. זה הנוער שיוביל את מדינת ישראל בשנים הקרובות בכל התחומים".
