דעה // מחנות מעצר, מבצעי טיהור, משפטי ראווה: זה לא מה שהוא חושב שיהיה, זה מה שהוא שומע מאחרים

פעמיים בשבוע אני מקבל במייל את "חדשות בן עזר", ניוזלטר ותיק בעריכתו של הסופר אהוד בן עזר (בן 90), שיש בו "פובליציסטיקה (המרבה להציג עמדות ימניות), ביקורת ספרות, סיפורת ושירה" (ויקיפדיה).

בין הכותבים הקבועים ב"חדשות בן עזר" גם הסופר עמנואל בן סבו, ובגיליון מספר 2189 שנשלח אלי בשבוע שעבר, למדתי מבן סבו, מה צפוי לנו אם חס וחלילה במקום ממשלת נתניהו תוקם פה ממשלת שינוי, "ממשלת החלומות, שיש הרואים בה ממשלת חלום הבלהות".

איך נראה חלום הבלהות? הוא נראה כך: "ביום הראשון יוקמו מחנות מעצר לחרדים, במחנות סמוכים יעסקו בחינוך מחדש, מחנות מעצר יוקמו גם לכל מי שהתנגדו לשלטון החדש ומי שהתבטאו בעד השלטון הלאומי.

הממשלה תפעל לבצע טיהור במוסד, בשב"כ, בצבא, יוקמו בתי דין מיוחדים להעמדתם לדין של עיתונאים, פרשנים, שופטים, ראשי ישיבות. כלי תקשורת שהעזו להשמיע דעה אחרת ייסגרו בצווים מיוחדים, ראשיהם יועמדו לדין בהאשמות של סכנה לביטחון המדינה.

הוא לא שותף, הוא רק משתף במה ש"הם" חושבים וממה ש"הם" חוששים. נראה כמו ניסיון "מתוחכם" לחסוך לעצמו ביקורת עתידית. אם תקום ממשלת שינוי, ושום דבר מהתרחישים הנוראים הללו לא יתממש, אי אפשר יהיה לטעון בפניו – כל הדברים שמפניהם הזהרת, שום דבר מהם לא קרה

בית דין צבאי מיוחד יוקם לטיהור קצינים בצבא, לסגירת מכינות קדם צבאיות, לביטול בתי הדין הרבניים. בוטל מוסד הרבנות הראשית לישראל, בוטל הסטטוס קוו, בוטל הצביון היהודי, נישואין אזרחיים, תחבורה בשבת, עסקים פתוחים בשבת, כשרות לכל, מכל וכל.

ביום הראשון יוכרז על משפטי ראווה לראש הממשלה ומשפחתו, לשר המשפטים, לראש השב"כ, לראש המוסד, לראשי מפלגות של יהודים. המתיישבים בחלקי מולדת התעוררו כשעל דלתות בתיהם נתלו כרוזים המורים להם לפנות את בתיהם ולהתכנס בין גדרה לחדרה, תושבי החוות נדרשו לארוז חייהם לקראת גירוש תוך חודש, נעצרה אכיפת החוקים בפזורה הבדואית, הופסקה הריסת בתים שנבנו באופן בלתי חוקי, תיאסר העלייה להר הבית, את הכותל ינהלו נציגי ירדן, טורקיה, פלשתין וישראל.

רכבת אווירית של מנהיגים מהעולם תגיע לחלות את פני ראשי הממשלה החדשה, שליחים לענייני שלום, לענייני מילים מחבקות, לענייני עקירת יהודים, שליחים של מילים גבוהות וסכינים חדות, שליחים של ניירות חתומים ומטעני חבלה מתפוצצים".

איזה פחד

איזה פחד. עמנואל בן סבו הוא סופר ומשורר עתיר פרסים וכיבודים, פובליציסט ואיש חינוך, בוגר ישיבת בני עקיבא וישיבת הסדר במעלה אדומים. הוא כאמור משתתף קבוע ב"חדשות בן עזר", ובגיליון 2189, לפני שהוא מספר לקוראים איזה גהינום משטרי צפוי לנו אם תוקם פה ממשלת שינוי, הוא טורח לציין, שזה לא מה שהוא חושב שיהיה, זה מה שהוא שומע מאחרים.

"אינני שותף למחשבות הנגד של הסבורים, כי כך עלול להיראות היום הראשון של ממשלת 'הריפוי, התיקון, השינוי'". "הם חוששים מאוד מהסכנה העלולה להתרגש על חלק מהעם היהודי, אם תיבחר ממשלת השינוי".

הוא לא שותף, הוא רק משתף במה ש"הם" חושבים וממה ש"הם" חוששים. נראה כמו ניסיון "מתוחכם" לחסוך לעצמו ביקורת עתידית. אם תקום ממשלת שינוי, ושום דבר מהתרחישים הנוראים הללו לא יתממש, אי אפשר יהיה לטעון בפניו – כל הדברים שמפניהם הזהרת, שום דבר מהם לא קרה. כי זה לא הוא, זה הם. טוב ש"הם" לא חוששים, שאם איזנקוט הוא ראש הממשלה הבא, יהיו פה גם הוצאות להורג של מתנגדי המשטר. לפחות זה.

כמו שהם הטביעו את אלטלנה

לשם איזון. ברשימת הכותבים הקבועים של "חדשות בן עזר" נמצא גם אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל. תחת הכותרת "צרור הערות", מתייחס הייטנר לעניינים הנמצאים על סדר היום. חלק מההערות הלו חביבות על קוראי הניוזלטר, חלקן בוודאי פחות. הנה אחת שנמנית על אלה שפחות, באותו גיליון 2189.

אם יהיה פה ראש ממשלה ימני, שבשמאל לא יאהבו את המדיניות שלו, רבני השמאל יוציאו נגדו דין רודף ומישהו מהשמאל ינצל הזדמנות כדי לירות בגבו שני כדורים

"פוליטיקאי מסוכן – שלמה קרעי הוא שר בכיר מטעם הליכוד. הוא הפרויקטור מטעם נתניהו להרס השידור הציבורי ולהשתלטות על התקשורת החופשית. הוא מראשי האנרכיסטים המטיפים לאי ציות לפסיקות בג"ץ. והוא מהבולטים שבין השותפים לעלילת הדם על חטיפת ילדי תימן, כביכול. קרעי קורא להכרה בפרשה כ'פשע'".

תוספת אקטואלית משלי על קרעי. אחרי גילוי מקום טביעתה של אלטלנה, קרעי צייץ: "עדות היסטורית לשפל המוסרי שהשמאל מסוגל להגיע אליו. כמו שהטביעו את אלטלנה כך יטביעו את הערכים והזהות היהודית שלנו, וכמו שפגעו בנוסעי אלטלנה, כך יפקירו את הביטחון של כולנו, אם חלילה יאחזו בהגה הספינה".

ברור. השפל המוסרי הזה עוד עלול לגרום לכך, שאם יהיה פה ראש ממשלה ימני, שבשמאל לא יאהבו את המדיניות שלו, רבני השמאל יוציאו נגדו דין רודף ומישהו מהשמאל ינצל הזדמנות כדי לירות בגבו שני כדורים.