הפלא שיוצרים מתנדבי שנת השירות בתנועה הקיבוצית

24 מתנדבי ומתנדבות שנת שירות של התנועה הקיבוצית משנים את החברה הישראלית בתחומי המועצה האזורית מגידו. 12 מהם חיים בקומונה בעין השופט, ו-12 בקומונה במוסד חינוכי רעות.

מתנדבי שנת השירות דחו את השירות הצבאי בשנה בשביל להוביל משימות לאומיות בחברה הישראלית, ולאחר מכן יתגייסו לשירות משמעותי בצה"ל.

גן פלאים רפואי בעין השופט

"אני רוצה לתת מה שאני יכול בשביל לתקן את מה ששבור בחברה הישראלית", אומר רותם שקד. רותם מגיע במקור מהיישוב נופית וכיום חי בקומונה בעין השופט. "שנה הבאה אתגייס לשירות קרבי משמעותי".

"גם אם אתה עושה משהו קטן זה משנה", אומרת רעות פרץ, "צריך לעשות כל דבר מתוך מחשבה כזו". רעות עובדת יחד עם אלונה סברסקי במתחם החינוכי האקולוגי שהוקם בקיבוץ. "מתחם שנבנה לזכרם של שני חיילים שנפלו במלחמה האחרונה, המארח קבוצות חיילים ופצועים בגוף ובנפש, בשביל להגביר את החוסן החברתי", מסבירה אלונה.

החלטנו להנציח אותם כאן דרך המתחם החינוכי, בשביל לרפא כמה שיותר אנשים, ולרפא את החברה

"יש תנועה רחבה בחברה שלנו, בגילים שלנו, שרוצים לקחת אחריות על החברה", אומר זוהר זית שמדריך יחד עם השלישייה במתחם החינוכי, "לכן אני מאמין שהדור שלנו יכול להביא לשינוי בחברה הישראלית".

רותם שקד מספר שזוהר זית עשה ניתוח עיניים בשביל לעלות פרופיל, ולכן מסתובב עם משקפי שמש. ״זאת ציונות״, אומר רותם ומחייך.

תהילה וליאור קנדלקר, חברי עין השופט, הם המנוע מאחורי המתחם החינוכי האקולוגי. הם הקימו אותו לאחר שבנם, מעיין, איבד שני חברים בלחימה על קיבוץ כיסופים ב-7 באוקטובר. "הם התגייסו רק 10 חודשים לפני שנפלו", אומר ליאור בעצב.

"גיא בזק ותומר נגר נפלו בקרב על הגנת קיבוץ כיסופים", אומרת תהילה, "הם לא היו קיבוצניקים, אבל הם נלחמו בשביל להגן על חברי כיסופים. החלטנו להנציח אותם כאן דרך המתחם החינוכי, בשביל לרפא כמה שיותר אנשים, ולרפא את החברה".

המרחב האקולוגי החינוכי נבנה בתוך חורשה ומשלב שיחי ועצי מאכל, שבילי הליכה, מקום לישיבה סביב מדורה, סככות פיקניק ומתקני ספורט כמו הליכה על חבלים וקליעה למטרה. "קבוצות יכולות להגיע לכאן ולעבור הדרכה", אומרת תהילה, "אנשים יוצאים מההדרכה אחרי שעברו תהליך אישי וקבוצתי רוחני משמעותי".

הקומונה היא הלב הפועם של המרחב האקולוגי והחברתי הזה

במתחם מתקיימות גם סדנאות יוגה ומיינדפולנס, והוא משמש קבוצות וקהילות להיאספות ומפגש סביב טבון פיצות, ערב שירה או מעגלי שיח.

תהילה וליאור עושים הכול בהתנדבות, בזמנם הפרטי. החיבור ביניהם לבין קומונות שנת השירות של התנועה הקיבוצית בשלוש השנים האחרונות הוליד את גן הפלאים החינוכי. "הקומונה היא הלב הפועם של המרחב האקולוגי והחברתי הזה", אומר יניב שגיא מזכיר הקיבוץ.

מטה התנועה הקיבוצית התארח בקומונת שנת השירות ב-1 בספטמבר, וסייר במרחב החינוכי. "הגענו לכאן בשביל להגיד 'החינוך הבלתי פורמלי חשוב'", אומר ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, "אני מאמין גדול בנגיעה בכלל החברה הישראלית. לקומונות שנת השירות, לתנועות הנוער, לחינוך הקיבוצי יש תפקיד קריטי במדינת ישראל".

רעיה בן אברהם, ראשת אגף החינוך בתנועה הקיבוצית אומרת שאנשי שנת השירות עובדים מאוד קשה בשביל שהפעילות תהיה מוצלחת כל כך. "זה לא פשוט", אומרת רעיה, "הכול כאן עומד על אנשים, על מתנדבים 'משוגעים לדבר' ועל כוחות פנימיים. בלי תהילה וליאור ההוגים של המיזם, ובלי רון ויצנר הפלא הזה לא היה מתקיים".

ילדים עם צרכים מיוחדים למען שורדי שבי

בצמוד לתיכון האזורי מגידו, צריך ללכת מספר דקות בתוך חורשה על מנת להיתקל בסדנאות עבודה חינוכיות. הסדנאות האלו, בהפעלת קומונת שנת השירות של התנועה הקיבוצית, משנות חיים של 100 ילדים וילדות עם צרכים מיוחדים בכל יום.

"בסך הכול עברו במקום אלפים", אומר אייל רום, יו״ר עמותת 'רמת השניים' המפעילה את המקום, "אנחנו פועלים כאן יחד עם הקומונות של שנת השירות כבר ארבע שנים".

אייל מסביר שהתפתחה במהלך השנים קהילה המורכבת משלוש צלעות: אוכלוסיית האנשים עם צרכים מיוחדים, מתנדבי שנת השירות וחברי קיבוץ מגידו המתנדבים במקום.

הרעיון ליצירת סדנאות חינוכיות הגיע מקיבוץ צובה, המפעיל סדנאות דומות יחד עם ילדים עם מוגבלויות. אחרי שהוקמו הסדנאות במגידו, ביקשו במועצה האזורית עמק יזרעאל להקים סניף נוסף של העמותה, וכיום ישנן סדנאות גם בקיבוץ יפעת. כך שברחבי הארץ עשרות אלפי אנשים עם מוגבלות זוכים לבית חם, עבודה משמעותית וליווי חינוכי עוטף.

״הנוסחה היא המפגש בין הש"שנים לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים״, אומר אייל, ״מפגש מקסים בין אח בוגר לילד צעיר המשמש לו השראה״.

ערן בירגר מנהל את הסדנאות במגידו ומלווה את הקומונה. ערן איש פרקטי. הוא לא אוהב את אור הזרקורים, ומעדיף לעבוד בסדנה מאשר לדבר. "ארבל יהוד היתה פה", מספר ערן, "היא התלהבה מאוד מהפעילות".

הילדים והמדריכים בשנת השירות יוצרים יחד פסלים, מתלים, ספסלים, שולחנות בסדנאות שמשלבות נגרות, אומנות, תפירה, רתכות ועוד. חנוכייה שהכינו הילדים והמדריכים הוצבה במחנה של צה"ל ליד גבול עזה. שעון חול שנוצר בסדנאות למען השבת החטופים הוצב בטיים סקוור בניו יורק.

כיום עובדים הילדים והמדריכים בסדנאות על יצירת ספסלי זיכרון לנופלים במלחמה. הם עובדים על פי מטריצה מסודרת. מדברים עם המשפחות, מקבלים את הסכמתן, בוחרים ציטוט שילווה את ספסל הזיכרון. "גם אם זה היה הפרויקט היחיד שהיינו עושים", אומר ערן, "אני את שלי עשיתי".

מעיין ויתקון מפרדס חנה, נעמי איסתון מקיבוץ גניגר ועופר שוורץ מקיבוץ איל הם שלושה מתוך 12 חברי קומונת שנת השירות. הם נכנסו הקיץ לקומונה, וכעת, לפני שיחלו בעבודה עם הילדים, הם עוברים חמישה שבועות הכשרה.

ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אומר לאנשי העמותה כי ישנן 137 קומונות שנת שירות ברחבי הארץ.

"אין קומונה אחת שדומה לשנייה ואנחנו פרושים בכל הארץ", אומר שמחה, "אני אשמח לעשות חשיבה יחד עם העמותה ועם מנהלי שנת השירות איך אנחנו משכפלים את מה שקורה כאן למקומות נוספים ברחבי הארץ, גם לקריית שמונה ולמטולה".
"החינוך של ילדי הקיבוצים וילדי ישראל זו דרמה גדולה", אמר שמחה, "המקום הזה לא פחות חשוב מישיבת עלי".

הגר ראובני, מנכ"לית התנועה הקיבוצית אמרה בסיור: "יצרנו בתנועה תשתית שיודעת להשפיע על החברה הישראלית, ושאפשר לשכפל אותה למקומות רבים בהם אנחנו נדרשים בחברה הישראלית. פגשנו היום חלוציות שהיא לא בגבולות, אלא בלב המדינה. זכינו באנשים כמוכם שקמים בבוקר למען השליחות החינוכית".

אנשי העמותה שיבחו את הקשר עם רון ויצנר, מנהל שנת השירות של התנועה הקיבוצית, ורות ברנד, מנהלת ההעשרה, שבלעדיהם המיזם לא היה מוצלח כל כך.

"אני חושבת שאפשר לראות את ההבדל הגדול בין שנת השירות של התנועה לבין שנות שירות אחרות", אומרת רעיה בן אברהם, "המעטפת שנותנת התנועה הקיבוצית, אגף החינוך ומחלקת שנת השירות היא יוצאת דופן באיכותה בעולם שנות השירות בישראל".