בטחון מזון, תמריצים ומלחמה בפרוטקשן: הבטחות המפלגות לחקלאים

"השכבות החלשות היום לא יכולות להרשות לעצמן לקנות פירות. הכי קל להתלבש על החקלאים", כך אמר היום ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת "ביחד", נפתלי בנט, בכנס "בוחרים חקלאות" שקיימה התאחדות חקלאי ישראל בהרצליה.

"אנחנו ניתחנו הכל", ציין בנט, "הכי חשוב זה לייצר שקיפות ושכל עם ישראל יראה כמה החקלאי מקבל לעומת רשתות השיווק. אני לא אויב של 'שופרסל' או 'יונילייור', אבל לא נוכל לקבל כזו הקרסה.

"האם נלך על מהלכים? בוודאי. אבל אתם החקלאים תהיו שותפים. לא תקומו בבוקר לכותרת. התפקיד שלנו לסייע לכם, להעלות את הפריון באמצעות הייטק. אני לא יודע מי יהיה שר החקלאות. יש אצלי ברשימה את רם בן ברק שהוא מעולה ויש את ניסן זאבי".

"נפתלי בנט הוא יזם הייטק. הוא ידע לדבר. בתקופתו הממשלה פירקה את החקלאות הישראלית. הוא למעשה פורום קהלת, אז שלא יעשה קמפיין על הגב של מי שדואגים לביטחון המזון" אמר ח"כ יצחק קרויזר ממפלגת עוצמה יהודית.

"אני תושב הגולן. יש לי כרם על גבול סוריה. אני חווה את הפרוטקשן על בשרי. לכן, שמנו את המאבק בפרוטקשן והמאבק בפשיעה כדגל. זה הגיע עם רפורמה בבתי הכלא, עם חיזוק כיתות הכוננות והנשקים. השב"כ נכנס לעבודה ואנחנו נראה את הגרף בירידה.

"כשנכנסתי לכנסת אמרו לי שיש למעלה מחצי מיליון נשקים לא חוקיים. הזנחה כזו לא גומרים בארבע שנים. כשאתה מודד את מספר משפחות הפשע שפורקו, לא היה דבר כזה".

יו"ר "כחול לבן", ח"כ בני גנץ, ציין, כי "יש לקבוע יעדי מינימום לייצור מזון בישראל. עלינו להבטיח שיהיה לנו מזון, מוצרים, תכנון ארוך טווח ולא נפקיר את זה ונאפשר חיסול של ענפים שלמים. זה נכון לחקלאות, לתעשיות ביטחוניות.

"ישראל צריכה לבדוק מה מוצרי הצריכה הבסיסיים שלה ולבחון מה המצב הגיאופוליטי ולהחליט. אני מדבר על הבסיס – חלב, חיטה, פירות, שם לא יכולים לשחק משחקים. על הדברים האקסלוסיביים אפשר להפעיל את חוקי השוק. לא על הבסיס".

אלוף (מיל.) טל רוסו ממפלגת "ישר!" אמר, כי "אנחנו צריכים להיות בקו חזק בדרום. הצבא שחוק ועייף ואנחנו לא סוגרים חזיתות ויתכן שנדרש לזה. צריך לסדר את הקו הצהוב שיהיה יותר נוח לנו לעבוד. האם הייתי רוצה להיות שר חקלאות בממשלה הבאה? אני מלווה את החקלאות לאורך שנים וביקשתי מגדי (גדי איזנקוט – ע.ב.מ) להוביל את הנושא של המרחב הכפרי והחקלאות ברגע שהוא הקים את המפלגה.

"החקלאות זאת הציונות המעשית כמעט היחידה שנשארה. אנחנו צריכים לשנות את הבסיס של כל התפיסה של החקלאות. זה נושא אסטרטגי לאומי ממדרגה ראשונה".

יועז הנדל, יו"ר מפלגת המילואימניקים, אמר כי "אנחנו צריכים לממן חקלאות כחלק מהכלים האסטרטגים שלנו. חקלאות היא חלק ממערך הביטחון. קו המחרשה הוא קו הגבול. צריך לתת תמריצים לחקלאים, בעיקר באזור הגבולות ולממן חקלאות במקומות שהם יעדים אסטרטגיים שלנו".

"בישוב שבו מתגורר צביקה פוגל, שהוא מהמפלגה של בן גביר", ציינה נטעלי שם טוב ממפלגת "עמך ישראל", "משלמים פרוטקשן. כך שלהגיד שהוא טיפל בנושא, זה לא נכון. המדינה לא באירוע הזה והוא רק התרחב. צריך לטפל בנשק הבלתי חוקי. נדרשת הוראת שעה שמבטיחה, שכל מי שמחזיק בנשק בלתי חוקי נכנס למעצר באופן מיידי. המדינה לא קולטת שיש פה הפרת ריבונות. זאת קונספציה שתהפוך לאיום ביטחוני".

לדברי ח"כ אלמוג כהן מהליכוד, "אני מאמין שהחקלאים הם באמת מי ששומרים על האדמה שלנו. מי שהתריעו בפניי על רחפנים שעוברים בגבול מצרים זה החקלאים. רק מי שנמצא בשטח באופן יום יומי על הגבולות יכול לשמור על האדמה. בהיבטי פרוטקשן אני מתכוון להשית רפורמה של עונשי מינימום. המטרה היא לצמצם את שיקול דעתו של השופט ולהכריח אותו לקבוע עונשים".

ח"כ אפרת רייטן מ"הדמוקרטים" ציינה, כי אנחנו מבקשים לעגן בחקיקה את מעמדה של החקלאות כנכס אסטרטגי עליון, שלא תלוי בגחמות של שר כזה או אחר. אנחנו רוצים לקבוע את החקלאות כעדיפות לאומית כתמיכה ישירה, השקעות במחקר ופיתוח וטכנולוגיות מתקדמות".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, אמר, כי "היום כבר ברור לכל בר דעת, שהחקלאות הישראלית לא רק שומרת על ביטחון המזון, כי אם שומרת על גבולות מדינת ישראל. על כנסת ישראל הבאה להבין שחקלאות ישראלית משגשגת היא תנאי הכרחי לבניית ישראל מחדש, לקיומה של מדינת ישראל חזקה, בטוחה, שוויונית וצודקת.

"האתוס הישראלי נשחק עם השנים והתפקיד שלנו להחזיר אותו לקדמת הבמה. כבר היום, רבבות צעירים ובנה נוער חוזרים למשימת החקלאות בגרעיני הנח"ל, בשנת השירות ובקיבוצים".

יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, ציין, כי "הכנס הזה הוא הזדמנות לכל מי שמבקש להנהיג את ישראל להציג לא רק חזון, אלא גם מדיניות ברורה לעתיד החקלאות. ביטחון המזון של ישראל לא יכול להיות תלוי בייבוא, בוודאי לא במציאות שבה מדינות עלולות להטיל עלינו חרמות.

"יבוא יכול להשלים את הייצור המקומי, אבל לא להחליף עצמאות וביטחון מזון. המסר שלנו לראשי המפלגות ברור. החקלאות היא תשתית לאומית. אנחנו מצפים ממי שמבקש להנהיג את ישראל להתחייב לשמירה על הייצור המקומי, על ההתיישבות ועל ביטחון המזון בשגרה ובחירום. הגיע הזמן למדיניות חקלאית לאומית ולא לכיבוי שריפות".

אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אמר כי "ישראל ניצבת בפני גידול אוכלוסייה מהיר, שינויי אקלים, איומים על שרשראות אספקת המזון ותלות גוברת ביבוא, ולכן אנחנו מצפים שכל המפלגות שמתמודדות בבחירות לכנסת ה- 26 יכללו במצע שלהן ובהסכמים הקואליציוניים חמש משימות הנוגעות לייצור מזון מהצומח ומהחי:

"אסטרטגיית ביטחון מזון לאומית, מערכת מזון שמורידה את יוקר המחייה, הגדלת כושר הייצור המקומי, הבטחת גורמי הייצור של החקלאות והשקעות בדור חדש וחדשנות. אימוץ המדיניות הזו על ידי הממשלה הבאה יביא לחיזוק של הייצור המקומי ולהקטנת התלות ביבוא".

90% מהציבור: יש לחזק את החקלאות הישראלית

בתוך כך, תוצאות של סקר שבחן את עמדות הציבור ביחס לחשיבות החקלאות הישראלית, ביטחון המזון והייצור המקומי, שקיימה התאחדות חקלאי ישראל לקראת הבחירות הקרובות לכנסת, מצביעות על כך שכ-90% מהציבור סבורים שיש לחזק את החקלאות הישראלית כדי להבטיח את אספקת המזון בשגרה ובחירום ולהפחית את התלות בייבוא מוצרי מזון מחו"ל.

כ- 64% מהנשאלים ציינו, כי חשוב שהמפלגה שבה יבחרו תפעל לחיזוק החקלאות הישראלית. כ- 84% מהציבור חושב שעצמאות בייצור המזון היא בביטחון הלאומי. כ- 85% מהציבור חושב שיש חשיבות רבה לשמירה על חקלאות ישראלית חזקה וכ- 85.5% מהציבור חושב שיש לחזק את החקלאות גם כדי לשמור על הנוכחות הישראלית בגבולות.

הסקר נערך על ידי חברת שילוב באמצעות ipannel והוא כלל 500 נשאלים. ממצאי הסקר מצביעים על תמיכה ציבורית רחבה בחיזוק החקלאות הישראלית ועל תפיסה שלפיה החקלאות היא מרכיב משמעותי בביטחון הלאומי ובחוסנה של מדינת ישראל.