מסורת הפרחת העפיפונים שבה לנחל עוז: "תקווה לשנה החדשה"

מי שנכנס לדף הפייסבוק של קיבוץ נחל עוז יוכל להתרשם מתמונות יפות שצולמו בשמי תכלת של יום יפה, ומבשרות על חזרתה של מסורת אהובה, שפעם-פעם כונתה בקיבוצים "עפיפוניאדה". בשבת יצאו חברי הקיבוץ בצעדה דרך השער האחורי והלכו מרחק כקילומטר אל בארות יצחק הישנה, שם התכנסו להפרחת עפיפונים משותפת.

צבעוני, סימבולי, כייפי. במקרה שלהם – לא מובן מאליו.

מורכב, קשה, טוב, מעייף, עצוב

"המסורת הזאת התחילה אחרי 'צוק איתן', גם כדרך להוציא אנשים מהקיבוץ אל השדות וללכת ברגל ולרכוב באופניים", אומרת רכזת התרבות נעמי אדלר. "אני גרה בקיבוץ תשע שנים ולאורכן זה קיים.

בשנה שעברה הצלחנו להחזיר את המסורת, כשחצי מהקהילה הנוכחית היתה פה, אבל אנשים באו במיוחד בשביל זה כי זה אירוע מאוד פשוט בהוויה שלו אבל מאוד מאוד מרגש".

מה הוא כולל?

"תקווה לשנה החדשה, פיתות על הסאג', נקניקיות, תירס חם… זה נטו אנחנו, בלי אורחים, זמן של נחל עוז וזה משהו שאנשים מצפים לו".

העפיפונים, כפי שאפשר לראות בתמונות, קנויים ומייד אין צ'יינה. זה מצוין כי פעם היו מכינים אותם לבד מניירות קרפ ואפילו מרכיבים לבד את השלד מהעץ, אבל אדלר אומרת שבנחל עוז הם תמיד היו קנויים.

"כל אחד קיבל ערכה. פעם היו ערכות יותר מסורבלות כי תמיד הכל עף ברוח ולא מביאים מספיק שדכנים, אבל הסרבול הזה הוא גם חלק מהמסורת", היא מעדכנת. "בשדות יש רוח חזקה אבל היה לנו מזג אוויר מופלא, הצלחנו השנה להוציא ותיקים, כמו תמיד היה גם טרקטור ועגלה – תמיד מוציאים והילדים עולים עליו, זה פשוט זמן כיף".

כמה מהקיבוץ השתתף להערכתך?

"היינו שליש קיבוץ, מגיל שנה עד 90. זאת השתתפות יפה, מי שלא בא היה, לדעתי, באירועים משפחתיים אחרים של החג".

וחוץ מזה – מה נשמע אצלכם?

"מורכב, קשה, טוב, מעייף, עצוב, מלא תקווה – כל מילה שיש לך בארסנל התיאורי. היום לפנות בוקר היו פיצוצים עזים, עוד שמונה ימים אנחנו בתאריך נוראי, אבל אנחנו מתחבקים, זוכרים את מה שהיה ומסתכלים קדימה. צוות התרבות אמון על מה שהיה ומה שיהיה. גם לכבד את מה שאיבדנו, גם להחזיר מסורות וגם לתכנן קדימה".