דעה // הקיבוצים הם מנוע לאומי להתחדשות ולתקווה
המדינה צריכה לראות בהתיישבות העובדת שותפה, ולא גורם שיש לפקח עליו ללא הרף. יש לצמצם באופן משמעותי את הבירוקרטיה, לקבוע כללים פשוטים וברורים, להגדיר לוחות זמנים מחייבים ולאפשר בנייה בהתאם לתוכניות מאושרות ללא צורך בקבלת חתימה פרטנית על כל היתר וכל פעולה
מדינת ישראל נבנתה באמצעות אנשים שהאמינו כי התיישבות איננה רק מקום מגורים, אלא דרך חיים, מעשה של הגשמה ויצירת קהילה בעלת אחריות משותפת.
ההתיישבות העובדת מילאה תפקיד מכריע בהקמת המדינה, בפיתוח החקלאות, בשמירה על הקרקע, בחיזוק אזורי הגבול ובפיזור האוכלוסייה. גם כיום יש לה תפקיד לאומי מרכזי, אך כדי שתוכל למלא אותו נדרשת מדיניות חדשה, אמיצה ועדכנית.
במקום לעודד המדינה מעכבת
בשנותי כחבר כנסת עסקתי בקידום מדיניות משיכת הצעירים ופיתוח הקהילות במודל המתאים למאה ה-21, ולאחר אירועי ה-7 באוקטובר נוכחתי בכוח העצום של קהילות העוטף ופעלתי לסייע לפורום היישובים האדומים בחשיבה על חזון השיקום והצמיחה במונחי תכנון, קניין ופיתוח מנועים כלכליים וקהילתיים ליישובים.
במשך שנים הצטברו חסמים, נהלים ותהליכים בירוקרטיים המקשים על היישובים להתפתח ולקלוט משפחות חדשות. המגע המתמשך עם רמ"י, מוסדות התכנון וגופים ממשלתיים נוספים הפך לעיתים למערכת מסורבלת, יקרה ואיטית. במקום לעודד בנייה, צמיחה והתחדשות, המדינה מעכבת אותן. פעמים רבות אין בכך תועלת ציבורית אמיתית, אלא בעיקר פגיעה ביישובים, במשפחות הצעירות וביכולת לקדם פתרונות דיור.
הגיע הזמן לשנות כיוון.
המדינה צריכה לראות בהתיישבות העובדת שותפה, ולא גורם שיש לפקח עליו ללא הרף. יש לצמצם באופן משמעותי את הבירוקרטיה, לקבוע כללים פשוטים וברורים, להגדיר לוחות זמנים מחייבים ולאפשר בנייה בהתאם לתוכניות מאושרות ללא צורך בקבלת חתימה פרטנית על כל היתר וכל פעולה.
המגע המתמשך עם רמ"י, מוסדות התכנון וגופים ממשלתיים נוספים הפך לעיתים למערכת מסורבלת, יקרה ואיטית. הגיע הזמן לשנות כיוון
בראש ובראשונה, יש לפתוח את היישובים בפני זוגות צעירים, בני המקום, משרתי מילואים ומשפחות המבקשות לבנות את עתידן במסגרת קהילתית. יש לאפשר הקמת שכונות קליטה, דירות קטנות, דיור בר השגה ומגוון פתרונות מגורים המתאימים לשלבים השונים של החיים. קליטת משפחות צעירות תחזק את מערכת החינוך, תרחיב את השירותים המקומיים ותבטיח את המשכיותן של הקהילות.
קהילה = עוגן חברתי ולאומי
אין מדובר רק בפתרון דיור. מדובר ביצירת אפשרות לחיים בעלי משמעות.
אנשים רבים מבקשים לחיות במסגרת שבה מתקיימים שותפות, ערבות הדדית, אחריות חברתית ותחושת שייכות. הקיבוץ במתכונתו המתחדשת, המושב וצורות נוספות של חיים משותפים יכולים להעניק מענה לצורך הזה. זכותם של אנשים להתאגד, לחיות יחד, ליצור, לתרום ולבנות קהילה היא זכות חשובה שיש לעודד ולחזק.
יש לאפשר הקמת שכונות קליטה, דירות קטנות, דיור בר השגה ומגוון פתרונות מגורים המתאימים לשלבים השונים של החיים
קהילה חזקה ויציבה יודעת לדאוג לחבריה, אך גם להשפיע הרבה מעבר לגבולותיה. היא מסייעת בעת משבר, קולטת משפחות, תומכת באוכלוסיות מוחלשות, מחזקת את החינוך, מעודדת התנדבות ומטפחת מנהיגות מקומית. אלה קהילות תורמות ומשרתות, המהוות עוגן חברתי ולאומי.
פיתוח ההתיישבות העובדת הוא גם כלי מרכזי לפיזור האוכלוסייה ולהעלאת איכות החיים. הוא יכול למשוך משפחות לנגב, לגליל ולאזורי הגבול, ליצור מקומות עבודה חדשים, לחזק את החקלאות ואת הכלכלה המקומית ולצמצם את הלחץ המתגבר על מרכז הארץ. לשם כך נדרשת השקעה בתשתיות, בתחבורה, בחינוך, בבריאות ובתעסוקה, לצד הסרת המגבלות המונעות את צמיחת היישובים.
מדינת ישראל זקוקה כיום לרוח של התחדשות והגשמה. כפי שבשנות הקמת המדינה ידעה ההתיישבות להוביל משימות לאומיות, כך היא יכולה לעשות גם היום, בתנאי שהמדינה תאפשר לה לפעול, להתפתח ולקלוט דור חדש.
זהו מהלך חיוני
עלינו להשיב את האמון בין המדינה לבין היישובים, להקטין את החיכוך המיותר עם רשויות השלטון ולהחליף מערכת של חשדנות ועיכובים במדיניות של שותפות, אחריות ותכנון ארוך טווח.
חיזוק ההתיישבות העובדת איננו געגוע לעבר. זהו מהלך חיוני לעתידה של ישראל: להגדלת היצע הדיור, לחיזוק אזורי הגבול, לפיזור האוכלוסייה, ליצירת קהילות חדשות וחזקות ולהענקת הזדמנות לצעירים לבנות בית וחיים בעלי משמעות.
יש לאפשר לאנשים המעוניינים בכך להתאגד ולבחור בצורת מגורים קהילתית, בדומה לערכים שעליהם מבוססות התנועה הקיבוצית ותנועות ההתיישבות, תוך התאמתה לאורחות החיים, לרצונות ולצרכים של הדור החדש.
הכותב הוא מועמד מפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט לכנסת
