ירון זליכה לתאגידים הכלכליים בתנועה הקיבוצית: לא יהיו רפורמות בחקלאות בלי הידברות

פרופ׳ ירון זליכה, העומד בראש מפלגת המילואימניקים והכלכלית יחד עם יועז הנדל, נפגש עם התאגידים הכלכליים של התנועה הקיבוצית. הסקרים האחרונים, צופים למפלגת המילואימניקים והכלכלית ארבעה מנדטים, כך שיש סבירות גבוהה שיהוו לשון מאזניים בכל הרכב של הממשלה.

זליכה הציג את משנתו הכלכלית ואת תפיסותיו בנוגע למאבק ביוקר המחיה, לרבות השלכותיהן האפשריות על המערכת החקלאית, מה שגרר גם חילוקי דעות סביב השולחן.

“פרופ’ זליכה פרש את משנתו. לא תמיד היה נעים לשמוע, אבל היו גם הסכמות”, אמר יו״ר התאגידים הכלכליים, יעקב בכר. לדבריו, זליכה נחוש להיאבק ביוקר המחיה ומבקש באופן קבוע לקיים הידברות עם נציגי החקלאים והתנועה הקיבוצית.

הפגישה הסתיימה בהסכמה על חשיבותו של שיח פתוח ומתמשך לפני קידום רפורמות בתחום: “אין הבטחה שדעתנו תתקבל, אבל היא תישמע”.

בכר ציין כי זליכה התחייב שלא לקדם שינויים בכלכלה החקלאית מבלי להעמיק בה תחילה וללמוד את מורכבותה מקרוב. “זליכה לא יגע בכלכלה החקלאית לפני שיישב איתנו ימים ולילות, כדי להבין אותה עד הסוף״.

לדברי בכר, על אף חילוקי הדעות, הוסכם כי כל רפורמה שיקדם זליכה במערכת החקלאית תיעשה תוך שקיפות, פתיחות והידברות עם הגורמים הרלוונטיים.

במהלך השיחה הביע זליכה הערכה עמוקה לתנועה הקיבוצית ולתרומתה למדינת ישראל, הן בתחומי החקלאות והתעשייה והן בהחזקת הקרקע ובתרומה לביטחון המדינה.

מזירת הכלכלה לזירה הפוליטית

פרופ’ ירון זליכה, כלכלן ורואה חשבון, כיהן כחשב הכללי במשרד האוצר בשנים 2003–2007, ונודע בעמדותיו הנחרצות נגד שחיתות שלטונית ובעיסוקו בסוגיות של ריכוזיות, תחרות ויוקר המחיה.

בהמשך דרכו הציבורית הקים את המפלגה הכלכלית וניסה להיבחר לכנסת בבחירות 2021 ו־2022, אך מפלגתו לא עברה את אחוז החסימה.

לקראת הבחירות לכנסת ה־26, זליכה ממשיך לקדם את סדר היום הכלכלי שלו, ובספטמבר 2026 הודיע על ריצה משותפת עם מפלגת המילואימניקים בראשות יועז הנדל. המהלך נועד לחבר בין המאבק ביוקר המחיה לבין נושאים נוספים שעל סדר היום הציבורי.

המפגש עם התאגידים הכלכליים מציף את אחת הסוגיות המרכזיות העומדות בפני כל יוזמה לשינוי המשק הישראלי: כיצד להיאבק ביוקר המחייה, מבלי להתעלם מהמאפיינים הייחודיים של החקלאות הישראלית ומהתפקיד שממלאים החקלאים והתנועה הקיבוצית בייצור המזון, בהתיישבות ובשמירה על הקרקע. כיצד מייצרים שוק תחרותי ומחזקים בד בבד את החקלאי הישראלי והמשק כחול לבן.

ההסכמה על המשך ההידברות אינה מבטיחה הסכמה על הרפורמות עצמן, אך היא מסמנת נכונות לקיים שיח ישיר בין הצדדים ולבחון את השינויים האפשריים על בסיס היכרות מעמיקה עם המציאות בשטח.