יאיר גולן: "הממשלה סיפקה סיוע קמצני לקיבוצים, נחזיר את ערכי האנושיות והסולידריות"
בראיון ל"זמן קיבוץ" מדבר יאיר גולן יו"ר הדמוקרטים על המכות הקשות שספגו הקיבוצים בטבח 7 באוקטובר וגם על כושר ההתאוששות מעורר ההשראה, ועל התמיכה בחקלאות הישראלית שידרוש בהסכמי היסוד של הממשלה
"הלקח החשוב ביותר שניתן ללמוד מטבח 7 באוקטובר הוא שיש ערך עצום לקהילות מגובשות ושיתופיות. כל מי שחשב אי פעם שהרעיון הקיבוצי הוא אנכרוניסטי, שאולי הוא התאים להקמת המדינה, אבל הוא לא רלוונטי יותר, היה יכול להיווכח עד כמה הקיבוצים ידעו לשאת את האיומים השוטפים מצפון ומדרום, באופן שאין לכנות אותו, אלא מעורר השתאות ומעורר השראה".
את הדברים האלה אומר יאיר גולן יו"ר הדמוקרטים בריאיון ל"זמן קיבוץ" כשהוא בדרכו לקיבוץ כפר עזה, לציון יום השנה השלישי לטבח.
"הקיבוצים ידעו להתאושש מ-7 באוקטובר, למרות המכות הקשות שספגו באופן חריג ביחס לאוכלוסייה, מהר יותר, מגובש יותר, ובמידה רבה גם מרפא יותר ויצרני יותר מכל קהילה אחרת. היום הזה מלווה בצער אין קץ, ויחד עם זאת הקהילה הקיבוצית צריכה לחוש גאווה עצומה גם על כושר ההתאוששות, על רמת ההתנדבות ועל הערבות ההדדית".
גולן מדגיש כי חברי הקיבוצים הציגו "סולידריות אין קץ, אחווה אנושית בלתי רגילה בפני החברה הישראלית. הדוגמה הזאת צריכה להיות גורם שמדרבן את כל החברה הישראלית לחזק, לבצר ולתמוך את התנועה הקיבוצית כדי שתמשיך ותשמור על הגבולות ותעשה את הדברים המופלאים האלה שידעה לעשות במשך שנים במקומות הקשים ביותר, כדי להפוך את הפריפריה למרכז יצרני ותרבותי".
יש לא מעט שמסתובבים עם איזו תחושה שלא כולם רוצים שהטבח ייזכר כפי שהוא קרה, אתה מבחין ברצון של הממשלה הנוכחית לטשטש ולעצב אותו מחדש ולהפחית מהחשיבות שלו?
"אין ספק בזה. לדעתי ההשפעה הכי גדולה של אחרי 7 באוקטובר, היא העובדה שיש ממשלה שמנסה להשכיח ולטשטש את הזיכרון. הממשלה הזאת שאחרי 7 באוקטובר הגישה סיוע קמצני, קנטרני ולעיתים חלקי והעניין הזה הוא בלתי נסבל.
"אם יש דבר שאני אומר לעצמי כמנהיג ציבור הוא שאנחנו נחליף אותם ונחזיר את הערכים הבסיסיים הבריאים של סולידריות, אנושיות, הגינות ואמת בחזרה למרחב הציבורי. בעיניי התנועה הקיבוצית על כל מה שהיא עברה, מבטאת בצורה הכי מובהקת את הערכים האלה".
"ממשלה שדגלה מתינות ולא ממשלה מחרחרת מלחמות"
רבות מהקהילות בצפון ובדרום חזרו לקיבוצים אחרי חודשים ארוכים של פינוי, אבל למעשה לא חזרו לגבולות שלום, האיום לא הוסר במלואו. איך אפשר לספק להם הגנה ולהבטיח להם ביטחון, אחרי מה שעברו?
"הבעיה היא שהממשלה הזאת לא רוצה לסגור אף חזית. היא רוצה שעם ישראל יהיה במצב של לחץ מתמיד ובחירום מתמיד. הממשלה הפכה את המלחמה לתכלית בפני עצמה ובמקום להביא ביטחון לאזרחי ישראל, הם מסכנים אותם. הריסוק האמיתי של חמאס הוא לבנות שלטון חלופי אבל הממשלה הזאת ממשיכה באותה תפיסה שהביאה עלינו את האסון של 7 באוקטובר, התפיסה לפיה חמאס הוא נכס והרשות הפלסטינית היא נזק. זה פשוט דבר שאין מה לומר עליו חוץ מזה שהוא מזעזע.
"בחזיתות האחרות הממשלה מסרבת לסגור את מצבי החירום כי היא רוצה לשמור לעצמה את מירב האופציות. להכניס את עם ישראל שוב למצב של חירום שבעיניה זה המצב שבו מחפשים את המנהיג שיציל אותם. יש בזה לא רק את ההשפעות המיידיות, אלא גם סיכון ארוך טווח.
"ניהלנו מערכה נגד איראן במקום לפעול בכל הערוצים, כולל לחץ על האמריקאים להגיע להסכם גרעין חדש, כי רק הסכם יכול להבטיח שתוכנית הגרעין הצבאית האיראנית תיעצר. אנחנו מבינים את זה היום שבלי הסכם הם תמיד ימשיכו לעשות במחשכים כל מיני דברים אפלים, ובמקום שנהיה שם אנחנו רחוקים משם.
"צריך לזכור גם שהממשלה הזאת בונה יום יום, שעה שעה את האינתיפאדה השלישית. מה שקורה ביהודה ושומרון זו התדרדרות ביטחונית מטרידה, מסוכנת, חסרת סיכוי. כל הסברה הזאת שאנחנו נבנה עוד ועוד מאחזים בלתי חוקיים ונעשה עוד ועוד פוגרומים בפלסטינים והם פשוט יפחדו ויהיו מורתעים זה קשקוש. אני בוגר האינתיפאדה הראשונה, אני בוגר האינתיפאדה השנייה, הלחץ ההולך ומתגבר על האוכלוסייה יעלה בסוף בחיי ישראלים טובים".
המושג "פתרון מדיני" בנוגע לסכסוך עם הפלסטינים נגנז לגמרי. האם לדעתך במציאות של אחרי 7 באוקטובר יש לכך עדיין מקום?
"אנחנו נמצאים בעת הזאת במציאות פוליטית מאוד רגישה. בסופו של דבר נשתף פעולה בקואליציה רחבה עם מגוון דעות, לטובת המציאות הזאת צריך להתמקד במה שניתן לעשות. בנוסף, אנחנו לא יכולים לדבר רק במונחי העבר, אנחנו חייבים להתאים את מונחי העבר למציאות עתידית. המציאות העתידית, המיידית, היא כזו שניתן גם בממשלה העתידית להתקדם בסוגיה הפלסטינית, הסוגיה הכי רגישה והכי שנויה במחלוקת.
"ניתן להסכים על חמשת העקרונות הבאים:
"עיקרון ראשון: חייבים לבנות שלטון חלופי לחמאס ברצועת עזה כדי למוטט את חמאס. עקרון שני הוא להילחם בטרור. מלחמת חורמה בכל טרור, פלסטיני ויהודי. עיקרון שלישי הוא שיקום שלטון החוק ביהודה ושומרון, שזה כולל הקמה מחדש של מחוז ש"י שהוא מחוז שהפסיק לתפקד, כולל החזרת החובה של שב"כ לבצע מעצרים מנהליים וכן הלאה.
"העיקרון הבא, הרביעי במספר, הוא הסרה מעל הקרקע של מאחזים בלתי חוקיים. צה"ל היום שחוק עד דק ומפזר את כוחותיו על מאות נקודות בלתי חוקיות בשטח כדי לשמור על לאומנים קיצוניים מפירי חוק. חייבים לצמצם את שטח הפנים במקומות האלה, שלא רק שלא תורמים לביטחון, הם הורסים את הביטחון. כל זה יקטין את הנטל על חיילי המילואים, יאפשר לצבא הסדיר להתאמן, וגם יאפשר לצה"ל להיות אפקטיבי בפעילות נגד הטרור הפלסטיני.
"העיקרון החמישי, שרק מימושו יכול להביא למיצוי הישגי המלחמה הצבאיים, הוא מהלך מדיני. ישראל חייבת לפתוח במהלך מדיני אסטרטגי אזורי, שצריך לבצר את ביטחונה בראייה ארוכת טווח, ויש היום סיכוי בלתי רגיל מול מצרים וירדן לשפר את היחסים, לעלות מדרגה ביחסים מול איחוד האמירויות וכן להגיע להסכמות מול הסעודים.
"כל הדברים המופלאים האלה יקרו אך ורק תחת ממשלה שפויה, ממשלה שדגלה מתינות ולא ממשלה מחרחרת מלחמות. לכן ההתקדמות אל ביטחון ישראל מחייבת את החלפת הממשלה הנוכחית".
הזכרת את הנטל הכבד שיש על כתפי חיילי המילואים. המאמצים לצמצום הנטל צריכים להתמקד בגיוס חרדים שכיום פטורים מגיוס?
"ברור שלא יהיה גיוס חרדים מסיבי במיידי, אבל אסור לחשוב על זה במונחים של טווח ארוך אלא כתהליך שיש להתחיל בו בצורה נמרצת. יש להתחיל בכך שמוסדות לימוד שלא מלמדים לימודי ליבה לא יקבלו שקל מהמדינה תוך הפעלת סנקציות, להפעיל את הכלים שיש בכוחה של המדינה.
"אנחנו יכולים להגדיל בפרק זמן של חודשים ארוכים או שנים מעטות, בצורה הרבה יותר משמעותית גיוס חרדים, ולהקל את הלחץ על הצבא הסדיר ובהמשך גם כמובן על צבא המילואים.
אני אומר כאלוף פיקוד צפון לשעבר, הישיבה בעומק סוריה היא מיותרת. לא תורמת דבר לביטחון ישראל, יוצרת חיכוך ושואבת כוחות רבים. אותו דבר בלבנון, הרי לא לנצח נשב בעוד רצועת ביטחון
"לשאלה מה ניתן לעשות מיידית – קודם כל להקטין את העומס באיו"ש, וזה על ידי לחימה נמרצת בטרור היהודי והשבת שלטון החוק והסדר ואת זה אנחנו נדע לעשות מיידית. צריך במקביל להתחיל לקצר קווים בחזיתות הפתוחות.
אני אומר כאלוף פיקוד צפון לשעבר, הישיבה בעומק סוריה היא מיותרת. לא תורמת דבר לביטחון ישראל, יוצרת חיכוך ושואבת כוחות רבים. אותו דבר בלבנון, הרי לא לנצח נשב בעוד רצועת ביטחון. אנחנו יודעים איך רצועת ביטחון בלבנון נגמרת – בדימום בלתי נסבל ולא חוזרים על השגיאה הזאת פעם נוספת. צריך להגיע מול הממשל הלבנוני להסכמות, כמובן עם יכולת אכיפה".
"אי אפשר להיות רק עבד לכוחות השוק"
בתקופת "ממשלת השינוי" הקודמת בה כיהנת כסגן שר הכלכלה קודמה הרפורמה בחקלאות. באותה תקופה נפתחו שווקים לייבוא והוסרו מכסים שהגנו על תוצרת חקלאית ישראלית.
”בממשלה בה שימשתי סגן שר הכלכלה, התנגדתי נחרצות לתוכנית של אביגדור ליברמן ועודד פורר שהייתה איומה ונוראה.
"בממשלה הבאה תיק החקלאות יהיה תיק שנמצא בראש מעינינו ואנחנו נרצה בו, וגם אם בגלל ההסכמים הקואליציוניים הוא לא יהיה בידינו, אנחנו נדרוש בהסכמי היסוד של הממשלה תמיכה בחקלאות הישראלית וזה אומר הסדרת הזכויות בקרקע, הסדרת נושא מחירי המים שיהיו הגיוניים ומאפשרים לשמור גם את מחירי התוצרת ברמה נסבלת וזה נוגע בעיקר לגבי מחירי המים בצפון.
"הדבר השלישי הוא נושא הביטוח מפני נזקי טבע ונזקי אדם: אנחנו יודעים כמה החקלאות הישראלית שילמה על זה, מחירים כבדים, בעיקר על נזקי אדם בשנים האחרונות, בעקבות המלחמה המתמשכת.
"הדבר הבא הוא כל הנושא אותן זכויות קרקעיות ומיסוי. אני חסכתי כסגן שרת הכלכלה חצי מיליארד שקל מיסים שהממשלה התכוונה להטיל על המרחב הכפרי. עד היום אני רואה בזה את אחד ההישגים הגדולים שלי.
"לגבי נושא פתיחת הייבוא, אי אפשר לעסוק בו רק בראי מחירי המזון. צריך להגן על החקלאות הישראלית, כי החקלאות הישראלית היא זו שנותנת לנו את ביטחון המזון, את האחיזה בקרקע והשמירה על קרקעות מעובדות, ולכן גם אם פותחים את המשק לייבוא צריך לעשות את זה כאשר יש פיצוי לחקלאים ונותנים להם את הכלים האמיתיים להתמודד.
"אסור לחזור על הטעויות החמורות שבוצעו במשק הדגן. מה שאתה מקבל בסוף הוא שמחירי הייבוא עולים לאט לאט ואז בעצם לא עשית כלום חוץ מזה שפגעת בייצור בארץ.
"צריך לערוך רפורמה, אבל רפורמה כזו שתחזק את החקלאים, שתתן רשת ביטחון, תיתן להם תנאי התמודדות הוגנים, ואם לא נצליח לעשות משהו – אז נשאיר את הכללים והעקרונות הקיימים על כנן ככאלו שמגינים על המשק.
"גם בעניין משק הביצים ומשק החלב שהם משקים שחייבים להיות מתוכננים ולא צריך לפתוח אותם לתחרות פרועה. אנחנו יודעים כמה תינוקות נולדים וכמה חלב נצרך במדינת ישראל ואתה חייב לשמור את כושר התחרות.
"צריך רמה מניחה את הדעת של תכנון מרכזי, כזו שיודעת לשמור את המשק רווחי, את המחיר לצרכן ברמה ההגיונית, וגם מאפשרת תכנון וחשיבה ארוכת טווח. אי אפשר להיות רק 'עבד' למה שנקרא 'כוחות השוק'".
"שעת חירום לאומית"
התנועה הקיבוצית והקיבוצניקים שבתוכה היו מזוהים בעבר עם מפלגת העבודה ועם מרצ. כיום האוכלוסייה מגוונת ויש פיצול קולות גם בקרב מצביעי האופוזיציה. למה לפי תפיסתך הקיבוצניקים צריכים להצביע דווקא לדמוקרטים ולא לאיזנקוט שעומד בראש המפלגה הגדולה בגוש?
"אני אומר לכל חברי וחברותי וחברי הקיבוצים תצביעו עם הערכים שלכם. מי יקדם באמת את הערכים של שוויון ושל שותפות? מי יקדם באמת הערכים של ביטחון אבל גם של שלום, מי יקדם את הערכים שלכם – לדאוג באמת לפריפריה ולחקלאות. תשאלו את עצמכם מי נושא את הערכים שלכם קדימה, לא בגלל מאוויים אישיים אלא כתנועה אמיתית, שורשית.
"יש מוסדות וערכים שלא תלויים באדם כזה או אחר, וגם לא בי. התשובה לכל השאלות האלו היא הדמוקרטים. ולכן הציפייה שלי מחברי התנועה הקיבוצית, הצביעו בהמוניכם לדמוקרטים. אנחנו נדע לשבת עם איזנקוט ולתמוך אותו ואין חשש, נדע להיות השותפים הקואליציוניים הכי קואופרטיביים שיש.
"אני מדגיש גם שאנחנו בשעת חירום לאומית וזה הזמן להיות פעיל. החברה הקיבוצית היא חברה מאורגנת שיודעת למצות את כוחותיה באופן מלא גם בהרחבות וגם בשכונות החדשות. זה דבר שצריך להתעקש עליו בכל הכוח ולדאוג שממצים את מלוא בכוח שלנו".
