"אחד הפרקים המרכזיים בהיסטוריה של עם ישראל המתחדש בארצו": אבן פינה לאתר המורשת לעליית 11 הנקודות בנגב
אחרי מאמצים של 30 שנה, אבן הפינה לאתר המורשת לציון י"א הנקודות – מפעל ההתיישבות הגדול בנגב, הונחה ממערב לקיבוץ בארי. על פי התוכנית, ישוחזרו הגדרות שהקיפו את שטח בארי הישנה באתר נחאביר עם תעלות הקשר וישופצו שני המבנים ששרדו מאז: בית הביטחון ומגדל המים
עודד בר-מאיר
80 שנה לאחר עלייתן לקרקע של 11 הנקודות להתיישבות בנגב במוצאי יום הכיפורים תש"ז (6 באוקטובר 1946) הונחה ביום שישי האחרון בנחאביר, ממערב לקיבוץ בארי, אבן הפינה לאתר המורשת למפעל ההתיישבות הגדול בנגב, כאשר בלילה אחד הוקמו בו זמנית 11 נקודות התיישבות, בהן גם קיבוץ בארי.
נקודות ההתיישבות הנוספות שהוקמו באותו לילה היו אורים, גלאון, חצרים, כפר דרום, משמר הנגב, נבטים, נירים, קדמה, שובל ותקומה.
קיבוץ בארי הוקם תחילה בשטח נחאביר, שבאזור יער בארי, ק"מ ספורים מערבית למיקומו הנוכחי של הקיבוץ.
נתניהו מבטיח ב-1996
בשנת 1996, שנת היובל למבצע עליית 11 הנקודות בנגב, הוכרז אתר נחאביר כאחד מאתרי המורשת במסגרת התוכנית "ציוני דרך" של האגף להעצמת המורשת הלאומית במשרד ראש הממשלה.
באוגוסט 1996 התקיימה עצרת גדולה בבארי לציון יובל לאותו מבצע התיישבותי בהשתתפותו של ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, שנבחר לכהונתו רק מספר שבועות קודם לכן ובנאומו בפני באי העצרת הבטיח לפתח את הנגב.
האתר ממוקם בתחומו של יער בארי ובתוכניות המתאר הארציות הוגדר בשעתו כשטח שמאושר לבנות בו אתר הנצחה בכפוף למגבלות השימור.
להקמת האתר שותפים הקק"ל, המועצה האזורית אשכול, המועצה לשימור אתרים ומשרד המורשת.
30 שנה של מאבקים, כשברקע אתה חי בתחושה שזה מבצע ההתיישבות הכי גדול בתולדות הציונות, שעדיין לא זכה לאתר מורשת. יש איזושהי הקלה שאכן הפרויקט הזה יוצא לדרך
"יש התרגשות מאוד גדולה שהגענו ליום הזה", סיפר ל"זמן קיבוץ" אברהם (מנצ'ר) דבורי, מוותיקי קיבוץ בארי ולשעבר ראש המועצה האזורית אשכול, שליווה את הפרויקט בשלושה העשורים האחרונים.
"30 שנה של מאבקים, כשברקע אתה חי בתחושה שזה מבצע ההתיישבות הכי גדול בתולדות הציונות, שעדיין לא זכה לאתר מורשת. כשאתה מגיע לאירוע של הנחת אבן הפינה, אתה מרגיש איזושהי הקלה שאכן הפרויקט הזה יוצא לדרך. יש כבר תקציב, יש מנהל לפרויקט ואני מאוד מקווה שהאתר הזה ייחנך תוך פחות מ-30 שנה".
דבורי מציין, כי "היינו ערוכים להקמת האתר לפני ארבע שנים, אבל הירצחו של יורם בר-סיני, מאדריכלי ומיוזמי הפרויקט, ב-7 באוקטובר, עצר אותנו. בשלב מסוים החלטנו שאנחנו ממשיכים, עם כל הכאב, כדי שהפרויקט יבוא לידי ביצוע".
כ-400 נפש בתחילת הדרך
במהלך טקס הנחת אבן הפינה, בו נטלו חלק נציגי 11 יישובי "11 הנקודות", הוטמנה בקרקע מגילת היסוד, אותה חיבר אברהם (מנצ'ר) דבורי.
"טרם העמיקו אחיזתם בקרקע, טרם נהנו מיבולה", נאמר במגילת היסוד, "פרצה מלחמת העצמאות והמתיישבים החדשים ניצבו כחומת מגן מול הפולש המצרי. יחד עם חטיבת הנגב של הפלמ"ח הם חרצו את גורלו של הנגב כחלק ממדינת ישראל.
בכך כתבו את אחד הפרקים המרכזיים בהיסטוריה של עם ישראל המתחדש בארצו. בראשית דרכם מנו המתיישבים כ-400 נפש. במהלך השנים הם הפכו מרחבים שוממים למרכזי חיים ויצרו נופי תרבות חדשים של אדם וצומח שהחליפו את המדבר השומם. היום, בשנת ה-80 לקיומם, היישובים שוקקים חיים.
הדור הרביעי למייסדים ממלא את בתי הילדים ומצטרף לאלפי התושבים המאכלסים את י"א הנקודות. אתר המורשת לעליית 11 הנקודות יוקם פה באדמת נחאביר לכבודם ולזכרם של מייסדי היישובים וממשיכי דרכם. יהי האתר שוקק מבקרים, שיתוודעו וילמדו על גבורת המתיישבים ועל נחישותם העזה, שבזכותה הנגב נכלל בגבולות מדינת ישראל".
על פי התוכנית, ישוחזרו הגדרות שהקיפו את שטח בארי הישנה באתר נחאביר עם תעלות הקשר וכן ישופצו שני המבנים ששרדו במקום – בית הביטחון ומגדל המים. מגדל המים יחולק לקומות שיוקדשו לתיאור הקרבות במלחמת העצמאות באזור ולסיפורם של כל אחד מהיישובים שעלו אז במוצאי יום הכיפורים לפני 80 שנה על הקרקע. במבנה בית הביטחון מתוכננת תצוגה של כל אחת מאחת עשרה הנקודות.
"עם שאיננו יודע את עברו", ציינה ראשת המועצה האזורית אשכול, מיכל עוזיהו, "ההווה שלו אינו ברור ועתידו לוט בערפל. אני מרגישה זכות אדירה להיות פה עם לפחות שלושה דורות של קיבוץ בארי ולראות חבר'ה מהקיבוצים אורים ונירים, שלושה יישובים כל כך משמעותיים שמבטאים את העוצמות שיש פה בקהילה. בשנים האחרונות יצא לי להגיד הרבה, שיש איזה מרכיב בטבע שעדיין לא עלו עליו שהוא חזק מיהלום. זה ה-DNA של בארי.
בשנים האחרונות יצא לי להגיד הרבה, שיש איזה מרכיב בטבע שעדיין לא עלו עליו שהוא חזק מיהלום. זה ה-DNA של בארי. זה התחיל לפני 80 שנה מאנשים שלא הבטיחו להם דבר
זה התחיל לפני 80 שנה מאנשים שלא הבטיחו להם דבר, אבל הם הבטיחו לעצמם שאין לנו מדינה אחרת, שהולכים לכבוש את השממה, שהדבר העיקרי שיש לנו זה אחד את השני וגם עבר, הווה ועתיד שאנחנו נחושים להמשיך ולפעול למענו. לקהילת אשכול יש חתיכת עבר, ועל ההווה שלה אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה כדי שיהיה ברור בעיקר בימים אלה, כשאנחנו יודעים שיש לנו עוד הרבה עתיד, גם אם זה אומר עוד הרבה עבודה קשה".
