"חשבתי שסוף-סוף מסתכלים עלינו, אבל ברגע שראש הממשלה חזר למרכז – לא הגיע אפילו שקל"

שיקום הצפון, מצוקת הדיור והשינויים הדמוגרפיים והכלכליים במרחב הכפרי עמדו במרכז כנס גלובס לצמיחת הקיבוצים, שנערך היום (א') בקיבוץ שפיים.

הדוברים בכנס שירטטו תמונת מצב מורכבת: מצד אחד תנועה קיבוצית שחווה ביקושי שיא למגורים וצמיחה כלכלית מרשימה בתחומי החקלאות והאנרגיה, ומצד שני משבר מתמשך בגבול הצפון, שמחייב התערבות ממשלתית עמוקה וחקיקה ייעודית.

חוק מקביל לשיקום העוטף

אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל, התריע בכנס כי האתגר בצפון כיום משמעותי ומורכב אף יותר מזה שבדרום, בשל האיום הביטחוני הקיים ומרחב אי-הוודאות שאינו מצטמצם ומעכב את חזרת התושבים.

לדבריו, הצפון הוא מרחב הגשמה לאומי מורכב גם בימי שגרה, בשל הריחוק מתל אביב וממוקדי הכלכלה, השלטון והרפואה – ובייחוד בגליל המזרחי, שאינו נהנה אפילו מקרבה למטרופולין חיפה.

"למעט קיבוצי דרום העוטף בדרום אשכול – כרם שלום, סופה, חולית וניר יצחק – ואולי הערבה, אין במרחב הישראלי הרגיל שום דבר שדומה לקושי השגרתי של הגליל המזרחי", ציין אוסטרינסקי.

אוסטרינסקי הציב שורת דרישות לממשלה, ובראשן קידום חקיקה ייעודית לחבל הארץ הצפוני: "לא יכול להיות שלא יהיה חוק שיקום הצפון, שיהיה מקביל לשיקום העוטף בחוק תקומה. יש לבטל את עקרון התשעה ק"מ ולקדם בדחיפות את התעסוקה והתחבורה בצפון".

בהתייחסו למצב הדמוגרפי ביישובי קו העימות ולצורך בראייה אזורית משותפת, אמר אוסטרינסקי: "בקריית שמונה היום יש חצי מכמות התושבים שצריכים להיות בה. בקיבוצים אנשים אמנם חוזרים, אך במנרה למשל עדיין יש פחות ממחצית האוכלוסייה שצריכה להיות בה.

האירוע בצפון הוא שלם שצריך להיות גדול מסך חלקיו, וכדי שזה יקרה חייבים להפסיק לקרוע אותו מבחוץ. מי שקורע אותו זו לא המנהיגות המקומית – לא בני בן מובחר ממבואות חרמון, לא אסף לנגלבן מהגליל העליון ולא אביחי שטרן מקריית שמונה – אלא מי שלא נוהג בממלכתיות שהם מגלים, ומבחין משיקולים פוליטיים בין סוג יישוב אחד לאחר".

למעט קיבוצי דרום העוטף בדרום אשכול – כרם שלום, סופה, חולית וניר יצחק – ואולי הערבה, אין במרחב הישראלי הרגיל שום דבר שדומה לקושי השגרתי של הגליל המזרחי

"אנחנו בקק"ל מנסים להציב תמונת מראה הפוכה", הוסיף אוסטרינסקי, "לייצר התייחסות מרחבית לצד התאמת חליפה אישית לאתגרים של כל אזור, מתוך הבנה שבלי מענה לכולם – האזור כולו יילך אחורה. קריית שמונה חזקה צריכה קיבוצים חזקים לידה, הקיבוצים צריכים קריית שמונה חזקה, והמושבים ומטולה תלויים גם הם בחוסן הזה. אם אנחנו רוצים שהצפון יצמח, הוא חייב לצמוח ביחד – קיבוצים, מושבים, ערים ומושבות – באותה תנועה קדימה ובמאמץ משותף. זה כרוך במנהיגות".

אם קק"ל לא הייתה באה ושמה את הכסף, הממשלה לא הייתה מצטרפת. אני חושב שלמילים אכן יש ערך. אבל לא כולם באמת מאמינים במילים שהם עצמם אומרים"

לדבריו של אוסטרינסקי הצטרף אסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית גליל עליון, שתקף בחריפות את אוזלת היד הממשלתית ואת הפער בין ההצהרות למעשים בשטח: "אם קק"ל לא הייתה באה ושמה את הכסף, הממשלה לא הייתה מצטרפת. אחרי שלוש שנים של מלחמה שבהן התותחים עדיין עובדים, אני חושב שלמילים אכן יש ערך – אבל לא כולם באמת מאמינים במילים שהם עצמם אומרים".

לנגלבן שיתף מניסיונו האישי לאורך שנות הלחימה: "במהלך המלחמה כיהנתי כיושב ראש קיבוץ כפר סאלד. היינו אחד משמונה קיבוצים בלבד שנשארו בעמק, בזמן שכל השאר פונו. ראש הממשלה הגיע לכנס של כל ראשי הרשויות באליפלט והצהיר שהוא הולך להשקיע שלושה מיליארד שקל בצפון. באותו רגע חשבתי שסוף-סוף מסתכלים עלינו, אבל ברגע שהוא חזר למרכז – לא הגיע אפילו שקל אחד. זהו ביטוי להזנחה ולחוסר השקעה בצפון שנמשכים כבר עשרות שנים".

נתוני השנתון הקיבוצי: שיא בתפוקה החקלאית

לצד האתגרים הביטחוניים והתקציביים, הציג בכנס ניצן אבירן, ראש אגף כלכלה בתנועת הקיבוץ הדתי, את נתוני שנתון התנועה הקיבוצית לשנת 2024 ואת המגמות הכלכליות המרכזיות עד שנת 2026. מהנתונים עולה כי המרחב הקיבוצי חווה שינוי דמוגרפי משמעותי, המתבטא בביקוש גבוה במיוחד להצטרפות לקיבוצים – בדגש על אזורי הפריפריה. כך למשל, כמחצית מהאוכלוסייה בקיבוצים בישראל מתגוררת בצפון – כמאה אלף תושבים ותושבות.

בזירה הכלכלית, הנתונים מצביעים על כך שערך התפוקה החקלאית של המרחב הקיבוצי צמח משמעותית בשנים האחרונות, ושנת 2023 אף רשמה שנת שיא – וזאת חרף המלחמה והפגיעה הקשה בקיבוצי העוטף והצפון.

תמורה בולטת נוספת נרשמה בתחום האנרגיה: על פי השנתון, בשנת 2026 מהווה ענף האנרגיה ענף בניהול עצמאי ב-64% מהקיבוצים.

"תפישת החשיבות של ענף האנרגיה השתנתה משמעותית", הסביר אבירן, "אם הצמיחה הזו תמשיך, אולי בשנה הבאה נראה את הענף ב-100% מהקיבוצים".

תפישת החשיבות של ענף האנרגיה השתנתה משמעותית. אם הצמיחה הזו תמשיך, אולי בשנה הבאה נראה את הענף ב-100% מהקיבוצים"

מושב מרכזי בכנס הוקדש לתיקון 5 לתמ"א 35 – עדכון משמעותי במדיניות התכנון הארצית, שמטרתו המרכזית היא הגדלת היצע הדיור ושינוי פני הבנייה ביישובים הכפריים, במושבים ובקיבוצים.

מיכי דרורי, מנהל המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית, בירך על הסרת החסמים והדגיש את הצורך בגיוון פתרונות הדיור: "אין מחלוקת שיצאנו לדרך. אנחנו שמחים שהמדינה והקיבוצים רוצים יחד לצמוח ולגדול בכל חלקי הארץ, ועבור זה להסיר את המגבלות. בנוסף לצמיחה, אנחנו נדרשים לתת מענה לכל סוגי האוכלוסיות והסיטואציות האנושיות – אנחנו רוצים לתת מענה למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים, לצעירים וסטודנטים, לרווקים ולגרושים, לקשישים, לחיילים בודדים ולאוכלוסיות בסיכון".

רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, הבהיר בפאנל כי הציפוף במרחב הכפרי הוא כורח המציאות: "הייתי שמח אם היינו יכולים לאפשר הכל לכל יישוב. אין לנו את הפריווילגיה כמדינת ישראל לא לצופף דיור, גם בתוך הערים וגם בקיבוצים".

הייתי שמח אם היינו יכולים לאפשר הכל לכל יישוב. אין לנו את הפריווילגיה כמדינת ישראל לא לצופף דיור, גם בתוך הערים וגם בקיבוצים

ד"ר עידית שכנאי רן, אדריכלית ומתכננת ערים ומרצה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, התייחסה לאתגר התכנוני של שמירה על זהות הקיבוץ בעידן של ציפוף: "הקיבוץ הוא התיישבות שהיא לא עיר ולא כפר, היא צורת התיישבות אחרת. הקיבוץ הוא גם לא מה שהיה לפני 100 שנה. יש אתגרים חדשים וציפוף של אוכלוסיות, והאדריכלות צריכה לבטא גם את הערכים וגם את המענה לצרכים. אנחנו צריכים להביא צורות מגורים יצירתיות שמתאימות גם לצביון הקיבוצי וגם לצרכים המשתנים".