סולידריות חינוכית: גשר בין גרמניה לקיבוצי הנגב המערבי

בשבוע שעבר התקיים מפגש גרמני-ישראלי יוצא דופן מסוגו בין משלחת של אנשי חינוך וטיפול מגרמניה לבין קהילות קיבוציות בנגב המערבי, במסגרתו עמדה המשלחת האורחת מקרוב על תהליכי השיקום של קהילות הקיבוצים בעוטף עזה וגם למדה על כוחו של החינוך הקיבוצי. המפגש, כך לדברי העומדים מאחורי הפרויקט, איפשר לאנשי החינוך מהצד הישראלי להתבונן מחדש בעשייתם ופתח דלת לשיתופי פעולה נוספים.

"לפעמים, שותפות בינלאומית מתחילה במחווה אנושית פשוטה", מספר דגן קרן (רביבים), מ"שבילים" – מחלקת החינוך החברתי-קהילתי באגף החינוך של התנועה הקיבוצית, שהוביל את ביקור המשלחת הגרמנית במסגרת פרויקט משותף של המחלקה הבינלאומית ואגף החינוך בתנועה הקיבוצית.

"לאחר 7 באוקטובר פנו נציגי ארגון הרווחה הגרמני diakonie Leipzig, המפעיל מוסדות חינוך ומוסדות טיפול ורווחה, והציע לארח בגרמניה צעירים מהנגב המערבי למפגש של הפוגה וסולידריות. מהיוזמה הזו נולד קשר חם ומתמשך עם קיבוץ מגן, שהתפתח לשיתוף פעולה רחב יותר עם התנועה הקיבוצית".

בשבוע שעבר הגיעה לישראל המשלחת הגרמנית שכללה אנשי חינוך וטיפול, למעשה היה זה חלקו השני של מפגש מקצועי הדדי. בחודש אפריל האחרון יצאה לגרמניה משלחת של עשרה אנשי חינוך מהנגב המערבי ומהתנועה הקיבוצית, שסיירה במסגרות חינוך, רווחה וקהילה בגרימה ובלייפציג. הפעם הגיע תורם של העמיתים הגרמנים להכיר מקרוב את החינוך הקיבוצי ואת הקהילות שבתוכן הוא פועל.

תחילה התארחה המשלחת בקיבוץ רביבים, שם למדו האורחים מגרמניה על תולדות ההתיישבות בנגב, על אורח החיים הקיבוצי ועל מקומה המרכזי של מערכת החינוך בבניית קהילה, זהות וחוסן.

האורחים עמדו מקרוב על ממדי אירועי 7 באוקטובר בכפר עזה, סיירו בשכונת "דור צעיר" ובמערכות החינוך הקיימות והניבנות בקיבוץ

בקיבוץ רוחמה ביקרו בבית הספר המשותף לילדי רוחמה ולילדי קיבוץ כפר עזה, המתגוררים ברוחמה בעקבות הפינוי מקיבוצם. המשלחת ביקרה גם במערכות החינוך המקומיות ובמסגרות הגיל הרך שהוקמו עבור ילדי כפר עזה בתקופת הפינוי. היום הסתיים בארוחת ערב קיבוצית סביב סירי "פויקה" בהשתתפות בני הנעורים של הקיבוץ.

למחרת הגיעה המשלחת לקיבוץ כפר עזה, שם עמדו האורחים מקרוב על ממדי אירועי 7 באוקטובר בקיבוץ, סיירו בשכונת "דור צעיר" ובמערכות החינוך הקיימות והניבנות בקיבוץ, ונחשפו לקולות ילדי פעוטון "נרקיס". לדברי דגן קרן, "המשפט – 'איפה שיש חינוך, יש חיים' קיבל כאן משמעות מוחשית במיוחד".

כפר עזה: קולות פעוטות גן נרקיס

אסנת שרייבר, מרכזת הגיל הרך בקיבוץ כפר עזה, אומרת "התרשמתי שהאורחים שלנו לקחו מאוד קשה את מה שעברנו ואת מה שקרה אצלנו לצד הלימוד על החינוך הקיבוצי, ועל הדרך בה אנחנו מחנכים את ילדינו וגם על השיקום והתקומה. דרך העיניים שלהם, גם במהלך הסיור בקיבוץ וגם בשיח המשותף שקיימנו, הבנתי עד כמה אנחנו משמעותיים פה".

תסבירי.
"מדובר בחינוך לגיל הרך, גם בזה שאנחנו בעוטף, גם כשאנחנו חיים בכפר עזה. ראינו איך האורחים שלנו מתרגשים ממה שסיפרנו להם. התרשמתי מאיך שהם רואים אותנו עד כמה אנחנו משמעותיים בעבודה שלנו במערכת החינוך, עם ובלי קשר לסיפור שלנו.

"סיפרנו לאורחים על מערכת החינוך שלנו בתקופה מורכבת מאוד כשהקיבוץ עוד בתהליך של שיקום ובנייה. הם מאוד התרגשו מהסיפור שלנו. הם היו על סף דמעות. התרשמתי מתשומת הלב שהם נתנו לנו ואת אהבתם אלינו. זה לא מובן מאליו בעולם הזה".

בהמשך ביקרה המשלחת הגרמנית באתר הנובה ולאחר מכן התפצלו אנשיה לטובת מפגשים מקצועיים. חלקם ביקרו במוסד החינוכי "שקמה", כפר נוער ומסגרת בלתי פורמלית הממוקמת בקיבוץ יד מרדכי, וחלקם נפגשו בעין הבשור שבמועצה האזורית אשכול עם משתתפי תוכנית "גששים" של התנועה הקיבוצית, התוכנית שבמסגרתה גמלאים מתנדבים בשנת שירות ביישובי אשכול. היום הסתיים בערב בישול משותף עם אנשי קיבוץ מגן.

למחרת ביקרה המשלחת בקריית החינוך של המועצה האזורית אשכול ונפגשה עם אנשי חינוך וקהילה מקיבוץ מגן, ששיתפו את אורחיהם באתגרי החזרה לשגרה ובכוחות, אך גם במורכבויות, של ההתמודדות הקהילתית.

"לקיבוץ מגן", מציינת לירז בר לב, יו"ר מערכת החינוך של קיבוץ מגן, "יש יחסים מאז 7 באוקטובר עם העיירה גרימה שבחבל סכסוניה בגרמניה. מאז אנחנו בקשרי חילופי נוער וזו היתה משלחת חינוכית שהגיעה אלינו בשבוע שעבר, תוך שהראנו להם כיצד פועל בית ספר אזורי ובכלל כיצד עובדת מערכת החינוך באשכול. נתנו להם טעימה ממה שנעשה כאן. שיתפנו אותם במורכבויות של הילדים וההתמודדויות מאז 7 באוקטובר.

חוסן של קהילה הוא בחינוך וברווחה. חוסנה של הקהילה הוא בסיס לשיקומו של הקיבוץ

"במהלך הסיור ביקרו אנשי המשלחת בגן 'כלנית' ונחשפו לפרויקטים ולמיזמים בגן הילדים. למשל, ה'ותיגן', פרויקט שבמסגרתו אחת לשבוע נפגשים ותיקי הקיבוץ עם ילדי הגן לפעילות משותפת. הראינו לאורחים שלנו את החיבור החינוכי-קהילתי שאנחנו עושים".

יש תובנות בעקבות הביקור?
"אנחנו מבינים שהחינוך זה המרכז. החינוך והרווחה, זה מה שיציל אותנו. חוסן של קהילה הוא בחינוך וברווחה. חוסנה של הקהילה הוא בסיס לשיקומו של הקיבוץ. אנחנו בתהליך הזה. החיבור ביננו לבין אנשי ארגון הרווחה הגרמני שהתארחו אצלנו נובע מתוך העובדה שהם מאוד דומים לסוציאליזם של הקיבוץ. כשאתה דואג לזקן ולחלש ולילד עם הצרכים המיוחדים, אתה מקבל קהילה יותר חזקה".

ממחווה של סולידריות לשותפות מקצועית ואנושית

בהמשך התארחו חברי המשלחת בקיבוץ צובה, פגשו צעירים בשנת שירות, טיילו בים המלח ובקלי"ה, ביקרו בנווה שלום ובקיבוץ נצר סירני ונחשפו לתולדות "קיבוץ בוכנוואלד", קבוצת ההכשרה החלוצית הראשונה של שורדי שואה בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה, אשר היוותה את הבסיס להקמתו של הקיבוץ.

בשיחת הסיכום, טרם שובם של אנשי המשלחת הגרמנית לארצם, הביעו האורחים את התרשמותם מהמפגשים עם אנשי החינוך הישראלים ומהיכולת להמשיך ליצור עבור ילדים ובני נוער תחושת ביטחון, שייכות ותקווה, גם במציאות קשה ומורכבת שלאחר 7 באוקטובר.

ההיכרות עם מודלים אחרים מאפשרת לנו לבחון מה אפשר לעשות אחרת, ואילו המפגש עם מי שמתבונן בנו מבחוץ עוזר לנו לחדד מה מיוחד בעשייה שלנו, מה חשוב לנו ולמה

בצד הישראלי ציינה אחת המשתתפות כי "אירוח העמיתים הגרמנים בישראל והשאלות שהם שאלו גרמו לי להתבונן מחדש בעבודתי שלי ולהבין באופן עמוק יותר את משמעות העשייה החינוכית היום יומית שלי".

"זה אולי אחד הערכים הגדולים של מפגשים כאלה", מציין דגן קרן, "ההיכרות עם מודלים אחרים מאפשרת לנו לבחון מה אפשר לעשות אחרת, ואילו המפגש עם מי שמתבונן בנו מבחוץ עוזר לנו לחדד מה מיוחד בעשייה שלנו, מה חשוב לנו ולמה.

"לשותפות הזו יש משמעות נוספת בתקופה שבה השיח על ישראל בעולם מורכב וטעון. המפגש הישיר מאפשר להכיר את המציאות הישראלית על גווניה, לשאול שאלות, להתמודד גם עם מחלוקות ולבנות קשרים המבוססים על היכרות אישית ואמון.

"מה שהחל כמחווה של סולידריות הפך לשותפות מקצועית ואנושית מתמשכת, שותפות שמאפשרת לא רק לספר את סיפורם של הקיבוצים, אלא גם ללמוד, להתחדש וליצור יחד הזדמנויות חדשות עבור הקהילות ועבור הדור הצעיר".

רבש"צ מגן, שגריר של המסר הישראלי

בתוך כך, השותפות עם ארגון הרווחה הגרמני diakonie Leipzig כבר מניבה יוזמות נוספות. בחודש ספטמבר האחרון הוזמנו לגרמניה רבש"צ קיבוץ מגן, ברוך כהן, שנפצע קשה ואיבד את רגלו בקרב מול מתקפת המחבלים, ורעייתו, למפגשים עם תלמידים בבתי הספר בעיירה גרימה במדינת סקסוניה במרכז גרמניה, דרומית מזרחית ללייפציג.

"הקשר שלי עם הארגון הגרמני", מספר ל"זמן קיבוץ" ברוך כהן, "החל עוד כשילדי בר המצווה של הקיבוץ נסעו בשנה שעברה לגרמניה לשבוע. זה היה ממש מוצלח.

"בהמשך, משלחת של העיר גרימה הגיעה לביקור במגן ובמסגרת הביקור נפגש איתי סגן ראש העיר גרימה והציע לי לבוא לגרמניה לשלושה שבועות של מנוחה. סגרנו על שבועיים שבמהלכם עברתי מכנסיה לכנסיה, מבית ספר לבית ספר ומארגון לארגון וסיפרתי את אשר עברתי ב-7 באוקטובר ולאחריו.

"זה היה די מתיש, די קשה. סיפרתי להם את סיפור הקרב מול המחבלים שתקפו את מגן. פגשתי שם גרמנים שחיבקו אותנו. כולם נוצרים פרוטסטנטים, אוהבי ישראל, שברקע של כל אחד מהם יש את האס.אס. דיברנו איתם ואתה מבין שיש אצלם תהליך של כפרה וסליחה. הם ליוו אותי ואת רעייתי לאורך כל הדרך".

תחושה אישית שליוותה אותך שם?
"משהו לא נורמלי. חוויה מאוד מחברת ומקשרת. כשהם שאלו אותי מה יהיה מחר, השבתי להם שאנחנו צריכים להגיע למצב שהפלסטינים יהיו שם ואנחנו נהיה פה. אמרתי להם, שכמו בשעתו ישבו קנצלר גרמניה, אדנאוור וראש הממשלה שלנו, בן גוריון, ודיברו והגענו לכך שגרמניה הפכה לידידתה הטובה ביותר של ישראל מכל מדינות אירופה, אז כך גם אמור להיות המצב כאן".

כשאתה עומד מול הקהל הגרמני ומספר את סיפורך האישי, מה זה עושה לך?
"אני מעביר את המסר של המדינה. בכל הרצאה שלי שם ביקשתי מקהל השומעים שיהיו השגרירים שלי. הבהרתי להם, שמה ששומעים עלינו באמצעי התקשורת בעולם, כאילו אנחנו נוקטים בצעדים נגד הפלסטינים, זו לא המציאות הנכונה וכי הם שומעים ממני משהו אחר, מזווית אחרת.

"ביקשתי שיעבירו את המסר שלי לקהילות שלהם, שאנחנו לא רוצחים. אנחנו עם הומני, שרואה את הדברים באור הנכון. המלחמה נכפתה עלינו. עברנו טרגדיה, עברנו את טבח 7 באוקטובר ואנחנו מנסים להתאושש ולצאת ממנו".

סבסטיאן קספר, עובד סוציאלי וסופר, שנימנה עם חברי המשלחת מגרמניה, סיכם וציין, כי "אתם יודעים, לפעמים הרגשתי בגרמניה חסר אונים ולפעמים עם אנרגיה שלילית. והביקור הזה, המדינה הזו, אתם כאילו סוג של משפחה חדשה. הייתי אומר, החזרתם את התקווה ללב שלי. וזה בעצם קסום, אז תודה לכם חברים".

עקרונות שיתופיים, אך בשונה מגרמניה המזרחית

"הודות ל-ConAct (המרכז לתיאום חילופי נוער גרמניה-ישראל), ארגון "דיאקוני לייפציגר לאנד" (Diakonie Leipziger Land) ובשיתוף פעולה עם השותף שלנו, התנועה הקיבוצית – הצלחנו להשיק תוכנית חילופים מקצועית לאנשי חינוך" אומר טוביאס יאן, בשם המשלחת מטעם "דיאקוני לייפציג לנד" (Diakonie Leipzig Land).

"לאחר ביקור חברינו הישראלים באזור לייפציג שבמדינת סקסוניה, גרמניה, בסוף אפריל ותחילת מאי, זכינו להתארח אצלם בישראל בין ה-19 ל-27 באוקטובר 2026.

"מוקד מרכזי בביקור היה היכרות מעמיקה עם התנועה הקיבוצית. למדנו רבות על ההיסטוריה והחשיבות של הקיבוצים בתוך התנועה הציונית, על מהות החיים השיתופיים, ועל הערך הכלכלי הנוצר באמצעות חקלאות ומיזמים אחרים המבוססים על עקרונות שיתופיים. עבור חברי הקבוצה שלנו שחוו את החיים תחת "הסוציאליזם הממשי" (real-existing socialism) בגרמניה המזרחית לשעבר (GDR), הייתה זו חוויה משמעותית ועמוקה במיוחד.

צעירים זקוקים הן ל'שורשים' והן ל'כנפיים' כדי לפתח את זהותם האישית, ובה בעת לצמוח אל תוך תפקידיהם ואחריותם כחברים בחברה

"בשונה מגרמניה המזרחית, שבה נכפו הקולקטיביזציה וההלאמה של הרכוש, התנועה הקיבוצית, על בסיסה האידיאולוגי הייחודי, מתפקדת כסגנון חיים שנבחר מרצון בתוך מדינה חופשית ודמוקרטית.

"זכינו להעמיק בפילוסופיה החינוכית של התנועה הקיבוצית, באמצעות ביקורים בגני ילדים, בתי ספר, מסגרות חינוך בלתי-פורמלי לילדים ולנוער, ופרויקטים של התנדבות. חלק ניכר ממה שראינו ושמענו היה מרשים ומושך כאחד.

"אנו שותפים לעקרונות הפדגוגיים המרכזיים: תמיכה בילדים ובבני נוער באופן המותאם לגילם, הכוונתם לעבר עצמאות ותחושת אחריות, ובו-זמנית הענקת כיוון ברור וערכים. צעירים זקוקים הן ל'שורשים' והן ל'כנפיים' כדי לפתח את זהותם האישית, ובה בעת לצמוח אל תוך תפקידיהם ואחריותם כחברים בחברה.

"אנו מאמינים כי התנועה הקיבוצית תורמת תרומה חשובה לחברה הישראלית, ובמיוחד באמצעות עשייתה החינוכית.

אנו שותפים לעקרונות הפדגוגיים המרכזיים: תמיכה בילדים ובבני נוער באופן המותאם לגילם, הכוונתם לעבר עצמאות ותחושת אחריות, ובו-זמנית הענקת כיוון ברור וערכים

"הימים שלנו היו גדושים. מלאים בשיחות משמעותיות, בשפע של חוויות, ואף ברגעים מרגשים, כגון הביקורים בקיבוץ כפר עזה ובאתר פסטיבל 'נובה'. לצד זאת, היו רגעים רבים של צחוק, משחק וחגיגה, נהנינו מאוד מהזמן שבילינו יחד.

"אנו אסירי תודה על האירוח לו זכינו, על האמון שניתן בנו, ועל הקשרים האישיים ומערכות היחסים שנרקמו ופרחו. לאחר תשעה ימים, שבנו לביתנו בתחושת העשרה וסיפוק. תודה לכל עמיתינו מתוכנית החילופים המקצועית – עמיתים שהפכו מאז לחברינו. תודה לתנועה הקיבוצית על כל תמיכתכם. אנו מקווים, מייחלים ומאמינים כי המסע המשותף שלנו יימשך".