היזמית המאומצת מברזיל שהביאה לעברון את האסאי
בר ליבני אומצה על ידי הוריה מעברון כמה ימים אחרי שנולדה. אחרי מבצע לא פשוט הצליחה לאתר את אימה הביולוגית ולחסוך כסף לטוס לפגוש את משפחתה, בגיל 28. אחרי שטעמה שם לראשונה את פרי הסופר פוד, פתחה את ה"אסאי גרדן" במתחם עברונה הצמוד לקיבוץ
מתחמי האוכל והבילוי בארץ הם תופעה מבורכת שהולכת ומתרחבת עם השנים. מקומות פסטורליים בדרך כלל, שבהם אפשר להעביר בוקר או אחר הצהריים עם קפה ומאפה, שיטוט בין בגדים או חפצים יפים ביום חופש, או שייק בריאות בסיום שיעור היוגה.
גם בקיבוצים אנחנו רואים מתחמים כאלה, שבנויים מעסקים מקומיים ומפיחים חיים במבנים ישנים של הקיבוץ, שלפעמים לא היה בהם שימוש שנים רבות.
עברונה, בכניסה לקיבוץ עברון, הוא בדיוק מקום כזה. המתחם הוקם לפני כשנתיים על ידי הקיבוץ, שזיהה את הפוטנציאל, ועם הזמן נוספו לו עוד ועוד בתי עסק. הוא עדיין מקום בהתהוות, וכיום יש בו עגלות קפה ואוכל, סטודיו לתנועה, חנות לעיצוב תכשיטים, חנות וינטג' ועוד. אפשר להגיע אליו לבילוי קצר בדרך לטיול באזור, או להקדיש לו כמה שעות של שיטוט, טעימות ומפגשים.
הודעה בפורטוגזית מהאחיינית
כשאתם מגיעים למתחם הפסטורלי סביר להניח שתבחינו באסאי גרדן – עגלת האסאי הצבעונית של בר ליבני מעברון. בר לא הגיעה אל האסאי במקרה.
היא נולדה בברזיל בסנטה קת'רינה ואומצה על ידי הוריה מעברון כמה ימים אחרי שנולדה. היום היא בת 39, אך רק בגיל 28 טסה לראשונה לברזיל.
"תמיד רציתי לפתוח את תיק האימוץ שלי, והיו לנו את כל המסמכים, אבל למצוא את שם המשפחה בברזיל הענקית זה מבצע לא קל. חיפשתי והגעתי לקבוצה בפייסבוק של חבר'ה שנולדו בברזיל ואומצו בארץ, והם גם עוזרים אחד לשני למצוא את המשפחות הביולוגיות. שלחתי למישהו משם את הפרטים והמסמכים והוא הצליח, עם עזרה מקומית, לאתר את המשפחה. אגב, לפני שהספיקו לומר לי שמצאו את אמא שלי, כבר קיבלתי הודעה בפייסבוק בפורטוגזית מילדה שכתבה לי שהיא האחיינית שלי.
אמי הביולוגית נאלצה לעזוב את הבית. היא היתה בהיריון איתי ומצאה את עצמה ברחוב. בלית ברירה נרשמה לאימוץ. היא לא ידעה כל השנים מי אימץ אותי והיכן אני חיה
מכאן הכל היסטוריה. כל המשפחה כתבה לי ורצתה שאבוא, אבל בעצם עברו כמה שנים עד שחסכתי מספיק כסף וטסתי אליהם. זה היה במקרה במסגרת כתבה מצולמת. חיפשו מאומצת מברזיל ובחרו בי.
הפגישה עם אמי הביולוגית היתה קצת מאתגרת כי היינו מצולמות לכתבה, ולא ידעתי כל כך איך להתנהג. הסיפור של אמי הביולוגית הוא שהיא היתה אז נשואה עם שלושה ילדים והיא נאלצה לעזוב את הבית בעקבות משבר בינה לבין בעלה. היא היתה בהיריון איתי ומצאה את עצמה ממש ברחוב. בלית ברירה היא נרשמה לאימוץ כי הבינה שלא תוכל לגדל אותי. היום היא נשואה שוב עם עוד ארבעה ילדים. היא לא ידעה כל השנים מי אימץ אותי והיכן אני חיה".
סורבה האסאי מאוד איכותי. הוא מגיע אליי מברזיל ולא עובר טחינה נוספת. יש גם לימונדה סגולה עם לימון, מייפל ואפונת פרפר
מאז הפעם הראשונה היא טסה עוד שלוש פעמים לברזיל כדי לפגוש את המשפחה ולטייל. "בטיול הראשון טעמתי שם אסאי וממש התאהבתי בפרי. אחרי כמה שנים החלטתי שאני מביאה אותו לארץ ופותחת עגלה של קערות אסאי. באותו הזמן כבר התחילו למכור בארץ אסאי, אבל הוא היה לא מאוד איכותי".
את "אסאי גרדן" פתחה באוגוסט 2023. "החלטתי שאני עושה קערות אסאי איכותיות ומשלבת בהן כמה שיותר תוספות בריאות. העגלה פתוחה משני עד שבת".
בר מגישה קערות אסאי עם תוספות מגוונות של סופר פודס כמו גוג'י ברי, פודינג צ'יה וספירולינה כחולה וגם פירות כמו אוכמניות ובננות. את האסאי כאן תאכלו בתוך קערות שעשויות מקליפת קוקוס, ואפילו תקבלו כפיות אקולוגיות.
במקום יש גם כריכים, עוגות, משקאות מעניינים כמו לימונדה סגולה עם לימון, מייפל ואפונת פרפר. תה פירות קר, גזוז מצמחי מרפא על בסיס דבש. גם הגרנולה מוכנה במקום.
"סורבה האסאי מאוד איכותי. הוא מגיע אליי מברזיל ולא עובר טחינה נוספת". בר מספרת בשמחה שאנשים אומרים שהאסאי שלה יותר טעים מזה שאכלו בברזיל.
הקיבוץ שדרג את התשתיות
היה לה חשוב ליצור מקום עם אוכל טרי, בריא באמת ועם ערכים תזונתיים מגוונים, וגם להציע תפריט שאי אפשר למצוא בכל עגלה. היא מגוונת אותו כל הזמן, בנוסף לקפה ולעוגיות. "לאסאי יש סגולות בריאותיות רבות. יש בו נוגדי חמצון רבים, הוא עשיר בסיבים תזונתיים ותומך בבריאות הלב. אני משתמשת רק בדבש כדי להמתיק", היא אומרת.
אחרי שטעמתם את האסאי שלה, תוכלו להמשיך להסתובב במקום ולגלות בתי עסק נוספים של חברי ותושבי עברון: אם עוד לא שתיתם את הקפה של הבוקר, קפצו ל"בר בנא קפה" של גיל ראובני, שגילה עם השנים את אהבתו לקפה, למד את התחום ופיתח תערובת קפה מיוחדת משלו; ואם בא לכם למצוא בגדים מיוחדים, חפשו את "מטמונית" – חנות ותיקה לבגדי וחפצי וינטג' ויד שנייה. יש כאן גם את הסטודיו ליוגה של אלונה כהן; את "נימא" – חנות בוטיק לעיצוב הבית; הסטודיו המקסים של לליב שצורפת תכשיטים בעבודת יד; הסטודיו לפילאטיס של ענת דיקר, ויש גם בתי עסק שהגיעו מחוץ לקיבוץ, כמו: PEREA בית יין, דארצ'ה פיצה, קקאו הגליל, חומוס אבו ברי ועסקים נוספים. כדאי לבדוק מראש את שעות הפעילות של כל אחד מהם, שכן הן משתנות בין העסקים.
רצינו שעברונה תצמח מתוך הקיבוץ: שחברי עברון שיש להם עסקים משלהם יוכלו להתפתח כאן, ושיצטרפו אליהם בעלי עסקים מבחוץ שיביאו איתם עוד אנשים, רעיונות וטעמים"
דניאל טורנוא, מנהל המתחם מספר: ״רצינו שעברונה תצמח מתוך הקיבוץ: שחברי עברון שיש להם עסקים משלהם יוכלו להתפתח כאן, ושיצטרפו אליהם בעלי עסקים מבחוץ שיביאו איתם עוד אנשים, רעיונות וטעמים". הקיבוץ שדרג את התשתיות וטיפח את השטח שבין המבנים הישנים. היום השבילים הקטנים מובילים אל פינות הישיבה על הדשא בין בתי העסק, ואל שולחנות הקק״ל שפזורים במתחם.
אפשר להתחיל את הבוקר בקפה ומאפה, להמשיך לשיעור יוגה או פילאטיס, לשוטט בין וינטג׳, עיצוב הבית, תכשיטים ושוקולד, לעצור לארוחה ולהישאר עד הערב לכוס יין. עברונה ממשיכה לצמוח, ואנחנו רואים מבקרים שמגיעים מכל האזור וגם מרחוק יותר כדי להעביר כאן כמה שעות טובות. כמנהל המתחם וכבן הקיבוץ, הכי משמח אותי לראות שגם כשמגיעים עוד אנשים, נשארת כאן התחושה הירוקה, השקטה והאישית של עברון״.
דניאל הוא גם בעלה של עטר הקונדיטורית, שהקימה ומנהלת את "פטיט קורון" – פטיסרי שיש לו גם סניף בקיבוץ לוחמי הגטאות (בשם "קורון פטיסרי"). עטר מכינה מאפים משובחים ומגוונים, ואם תרצו המלצה היא מספרת ש"מה שאני הכי אוהבת להכין וגם לאכול זה שוסון או פום – מאפה תפוחים עם וניל וקנלה דה בורדו".
