מהפסד כואב לעלייה לשלב הבא: "לביאות העמק" ממשיכות בגביע הקונפרנס

קבוצת הנשים של הפועל עמק הירדן, שבסיסיה בבריכות של הקיבוצים אפיקים ושער הגולן, העפילה לשלב הבא בגביע הקונפרנס האירופאי (השלישי בחשיבותו) לאחר שסיימה שלישית בבית בטורניר שהסתיים אתמול (ראשון) באתונה.

"לביאות העמק" (מייצגות גם את עמק המעיינות) פתחו בהפסד כואב ביום חמישי לבוכום הגרמנית 13:10 לאחר מהפך של 1:5 לגרמניות ברבע האחרון, אך התאוששו בשישי בבוקר בניצחון 8:15 על טולון הצרפתית.

במוצאי שבת כבר הביסו את פאליולה הסרבית 6:20.

הסרביות סובלות מבעיות תקציביות ולכן הגיעו עם סגל חסר בנסיעה של 17 שעות במקום בטיסה. הן התקשו להכניס כדורים לצנטרית והרבו להחמיץ בזריקות מרחוק. ביום ראשון התברר גם שנהג האוטובוס שלהן התמוטט אחרי המשחק והלך לעולמו בגיל 66.

הצנטרית הישראלית, מיקה קורן, הסתדרה עם ההגנה הסרבית והבקיעה שש פעמים. יובל רז הוסיפה חמישה וגילי בורנשטיין ארבעה.

בשלב זה הובטח למעשה המקום השלישי בבית, אשר מקנה כרטיס לשלב הבא (ההגרלה תיערך היום -ב') ובמשחק האחרון נרשמה תבוסה מול המארחת פאניוניוס, 22:10, שנהנו גם מעידוד של הקהל המקומי כולל מנגינות מפורסמות מיציעי האיצטדיונים.

"ביום חמישי מחכה לנו יקנעם בליגה", הזכיר המאמן אור גיל (42, גדל בגבעת חיים איחוד) למי ששכחה. יקנעם, האלופה 11 פעמים ברציפות, פתחה את העונה עם חוסר בהירות לגבי הסגל והפסידה פעמיים.

נראה שהשנה המאבק יהיה בין עמק הירדן וקריית טבעון. מיקה קורן הובילה בין המבקיעות לקבוצה עם 12 שערים, לפני יובל רז (10). השלב הבא, בינואר, יכלול 20 קבוצות בשיטת ליגה, שתי הראשונות מתוך חמש בכל בית עולות לרבע הגמר.

הקיבוצניקיות של "לביאות העמק"

קבוצת "לביאות העמק" הוקמה ב-2021 ע"י יוסטינה קובאץ', אשתו ההונגרייה של המאמן, שגם נכללה בסגל בשנים הראשונות. המועצה האזורית בראשות עידן גרינבוים (אשדות יעקב איחוד), בעצמו שחקן כדורמים לשעבר, תומכת בקבוצה. גיל (שיחק בגבעת חיים עד 2005 ובהמשך בקולג' אמריקאי) נאלץ להסתפק בסגל של תשע שחקניות בלבד מול קבוצות אירופאיות עם סגל של 14, והעייפות משפיעה כמובן.

הסגל מורכב משתי זרות רוסיות, ולאדה ברדקינה ודאשה ויסברג (20.5, המבוגרת בקבוצה), שתי קיבוצניקיות מהצפון: טבע דורפמן (כפר רופין) וסול סהר (אפיקים). סהר גם דאגה לדגל "מאה שנה לאפיקים", שנתלה על גדר היציע, למרות שחלפו 102 שנה מאז ההקמה ב-1924.

שלוש שחקניות הגיעו מהמרכז כתוצאה מפירוק קבוצת הנשים של הפועל פ"ת (שאירחה את משחקיה בגבעת השלושה): יובל רז (גבעת השלושה), מיקה קורן (עינת), והשוערת רוני קקוזין (פ"ת). אליהן נוספו אביה גודס שהגיעה מקרית טבעון, וגילי בורנשטיין, שגדלה בתל אביב ועזבה את גימנסיה הרצליה בכיתה י' כדי להמשיך בקבוצת "האקדמיה" בפנימייה של וינגייט. היא בחרה לעבור מאס"א ת"א ל"לביאות העמק" ומתגייסת בקרוב במעמד של "ספורטאית אולימפית", שיאפשר להמשיך את הקריירה.

דורפמן וקורן מסבירות שהגיעו לענף דרך אחים שהתלהבו מהעניין. בורנשטיין ניסתה כמה ענפים והחליטה להתמקד בכדורמים. הזרות והשחקניות מהמרכז מתגוררות באפיקים.

השוערת קקוזין היא היחידה שאינה יכולה להחליף עמדה במהלך המשחק. פרט להגנה על השער וארגון קו ההגנה, היא גם אחראית להעברת התראת שעון.

העמדות משתנות תוך כדי משחק

התקפה בכדורמים, משחק שמורכב מארבעה רבעים של שמונה דקות, מוגבלת ל-28 שניות. אם לא בוצעה זריקה עד שהבאזר מצפצף – הכדור עובר. המאמן מנסה לכוון את השחקניות תוך כדי תנועה ולהעביר להן הוראות בצעקות.

שש שחקניות הבריכה מתחלקות לשתי קיצוניות, צנטרית במרכז ההתקפה, שתי "דרייבריות" שמגיעות מאחור כדי לחדור את קו ההגנה, ורכזת (אמצע בקו האחורי). העמדות משתנות תוך כדי משחק ובהתאם לתרגילים. צופה לא מנוסה יתקשה להבחין בעבירות אשר מתבצעות מתחת למים וגורמות לזריקת פנדל או למעבר כדור מהיר לקבוצה היריבה.

היעד, כרטיס לשלב הבא, הושג, ובקבוצה מתחילים להתארגן לטיסה הביתה בערב.

גיל גאה בשחקניות וגם מתמרמר על הקריטריונים של איגודי הספורט בארץ, ודרישות אדמיניסטרטיביות זהות לענפים שונים, אשר גורמים להוצאות שאינן פרופורציונליות: "יש לדרישות הבסיסיות השפעה מיידית על היכולת לגייס שחקניות ולהחזיק סגל רחב. מדובר בענף שמייצג את המדינה בקביעות באליפויות אירופה בשנים האחרונות". גיל מזכיר שניתן לתרום לקבוצה דרך מימון המונים.