כשהטבע הופך לחדר הטיפולים: החווה באורים מסייעת לרפא את פצעי המלחמה
מאז 7 באוקטובר הפכה החווה הטיפולית בקיבוץ אורים ממרכז מקומי למרכז אזורי לטיפול בטראומה ולשיקום בעזרת סוסים, כלבים ואופניים. מילואימניקים, מפונים, שורדי הנובה, בני משפחות של חטופים ונפגעי הטבח, אחים שכולים ובני נוער בסיכון מוצאים בו מענה. כעת מוקם מתחם חדש כדי להתמודד עם הביקוש הגובר
עודד בר-מאיר
המרכז הטיפולי בקיבוץ אורים הוא מרכז לטיפול רגשי ושיקום בעזרת סוסים, כלבים ואופניים, שפועל ברציפות מזה שש שנים ללא מטרות רווח. מאז 7 באוקטובר הפך המרכז ממסגרת טיפולית מקומית למענה אזורי לטראומה. הביקוש עלה, נוספו אוכלוסיות חדשות ושיטות הטיפול עברו סטנדרטיזציה קלינית.
"המרכז הטיפולי", מספר גיל מאיר, מנכ"ל המרכז, "הוא למעשה פיתוח של חוות סוסים שהיתה קיימת באורים למעלה מ-30 שנה. החווה הוקמה אז על ידי חבר הקיבוץ ועברה כל מיני גלגולים ולמעשה משנת 2020 היא פועלת כחווה טיפולית.

"יש הרבה חוות בארץ שפועלות באופן בסיסי, יש בהן מדריך, יש סוסים, יש ילדים וקוראים לזה חווה טיפולית. בקיבוץ הבינו שכאן אצלנו צריך משהו יותר מקצועי, יותר מוקפד ואני הצטרפתי לפרויקט הזה כמעט לפני שנתיים כמנהל המקום.
"התחלתי את התפקיד כפרויקטור לפיתוח של החווה למרכז טיפולי. התפקיד נבנה כך שהיום אני משמש כמנכ"ל המרכז הטיפולי. בשנתיים האחרונות עלינו מדרגה בסוגיית המענים שאנחנו נותנים ולמעשה אנחנו בעיצומו של תהליך פיתוח של החווה".
איך זה בא לידי ביטוי בשטח?
"המשמעות היא מעבר מחוות סוסים טיפולית למרכז טיפולי. פיתחנו שני ענפים נוספים, גם כלבנות טיפולית וגם רכיבה על אופניים, שכבר פעילים כיום במקביל לרכיבה על סוסים. הסוסים הם עדיין הענף הכי גדול במרכז הטיפולי והכי רחב אצלנו. נוספו לנו גם אנשי צוות ונפח הפעילות גדל בשנים האחרונות, לא מעט בשל ההשלכות של אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה".
כיצד מושפעת פעילות המרכז מאירועי 7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיה?
"יישובים רבים פונו ובחצי השנה הראשונה לאחר 7 באוקטובר נרשמה כאן הפסקה של פעילות המרכז הטיפולי. רק במרץ 2024 חזרנו לפעילות.

"היו לנו כאן מקרים מאוד מרגשים. אנשים שלא יצאו מבתיהם, עברו את שעברו והתגוררו במוקדי הפינוי והמקום היחיד שהם הסכימו לצאת אליו היה המרכז הטיפולי. בהמשך זה יצר גל פניות. נתקלנו במורכבויות שונות שנבעו מהאירועים הנ"ל. מתחילת המלחמה ועד עכשיו זה ניכר ביתר שאת. יש כאן שילוב מאפיינים ונסיבות שהוא די ייחודי לאזור שלנו".
תסביר.
"אם לוקחים, לדוגמה, חייל לוחם שחווה אירוע כלשהו במהלך לחימה, קשה ככל שיהיה וחוזר לתהליך שיקומי או לטיפול, אז בעצם הוא חוזר מהקרב ועושה את תהליך השיקום בסביבה גיאוגרפית שונה ממיקום האירוע, ביחד עם סביבה אנושית שונה גם כן.
הסוס מגיב אוטומטית ומיידית למה שהוא מרגיש מהאדם שרוכב עליו או מטפל בו. אם אתה מתקרב לסוס ואתה לחוץ, הסוס יגיב מיד ותקבל שיקוף של עצמך 'על המקום'
"המערכת ייחודית בכך שהאנשים שחוו את הטראומה בצורה קולקטיבית חוזרים לבתיהם, כלומר לאותו מקום בו חוו את הטראומה, לחיות עם האנשים עימם חוו אותה. הטיפול שאנחנו עושים הוא באזור הזה. זה דורש הסתכלות כוללת על הקהילה, על המשפחה. אנחנו לא מטפלים רק בבן אדם עצמו אלא תמיד חייבים להסתכל לצדדים והחוצה".

לדבריו, רואים יותר ויותר שמטופלים מעדיפים יותר ויותר את המענים הטיפוליים בחוץ, על פני ישיבה בקליניקה סגורה ושיחה "נטו" עם המטפל. "הם מעדיפים שהטיפול יתבצע בטבע תוך כדי פעילות ועשייה".
פצצות לדוושות
גיל מאיר (35), חבר קיבוץ אורים, נשוי ואב לשני ילדים, גדל בהרצליה, התגורר בגליל לאחר שירותו הצבאי, למד לתואר ראשון ושני בפיזיותרפיה באוניברסיטת בן גוריון, שם הוא הכיר את מי שתהיה לאשתו, לאחר הלימודים עבר הזוג הצעיר למושב לכיש, שם נולדו שני ילדיהם.
"חברים שהכרנו שם שכנעו אותנו לעבור לאורים. חיפשנו מקום קבע לגור בו. התחלנו את תהליך הקליטה חודשים ספורים לפני 7 באוקטובר ובפועל עברנו לאורים בקיץ שעבר".

העובדה שהמענה הטיפולי מתבצע בקיבוץ שבעוטף עזה מקלה על הטיפול, על השיקום?
"זה מאוד תלוי מקרה. יש לנו קבוצת ילדים רוכבי אופניים. עד לא מזמן נשמעו כאן הדי פיצוצים מהרצועה על בסיס יומי ואתה רואה חבורת ילדים יוצאת החוצה לשטח ורוכבת על אופניים.
"במובן הזה, כאשר זה מוחזק והדרגתי אז זה חיובי לתהליך השיקום והטיפול. מנגד, יש לנו קבוצת מטופלים, שורדי נובה, שמגיעים לכאן והתמונה היא שונה. חלקם לא הצליחו להגיע למפגש הראשון כי היה להם קשה להגיע לאזור".
איך רכיבה על סוסים יכולה לסייע בשיקום נפגעי טראומה?
"חשוב לציין, שלא כל מי שמגיע לכאן סובל מטראומה או מפוסט טראומה. הרכיבה הטיפולית נותנת מענה מאוד רחב לבעלי קשיים רגשיים, החווים קושי בביטחון עצמי ובעלי צרכים מיוחדים ולמי שסובל מהתקפי זעם. אנחנו נותנים מענה לקשת רחבה של צרכים. הייחודיות של הסוס היא העובדה שהוא חיית עדר נטרפת וככזו הוא מאוד רגיש לסביבה, לטוב ולרע".

מה זה אומר?
"הסוס מגיב אוטומטית ובאופן מיידי למה שהוא מרגיש מהאדם שרוכב עליו או מטפל בו. אם אתה מתקרב לסוס ואתה לחוץ ותעשה תנועות מהירות, הסוס יגיב מיד ואז אתה מקבל שיקוף של עצמך 'על המקום'. זה יכול לקרות בזמן שאתה מבריש אותו או רוכב עליו.
לא כל מי שמגיע לכאן סובל מטראומה או מפוסט טראומה. הרכיבה הטיפולית נותנת מענה מאוד רחב לבעלי קשיים רגשיים, עם קושי בביטחון העצמי ובעלי צרכים מיוחדים ולסובלים מהתקפי זעם
"התהליך מתבסס על קשר עם הסוס, שעקרונית הוא מאוד מרגיע. הסוס מגיב לכל דבר מצד המטופל. למשל, אם אתה יושב על הסוס ולא תהיה אקטיבי, לא יקרה כלום, או שיקרה משהו שאתה לא רוצה".
מאיר מציין כי בעקבות 7 באוקטובר גדל מספר המטופלים במרכז הטיפולי. לפני שש שנים, כשהחווה הטיפולית החלה לפעול, טופלו רק חמישה לקוחות וכיום אנשי המרכז נותנים מענה לכ-150 מטופלים מדי שבוע, מרביתם רוכבים על סוסים. קהל היעד הוא בעיקרו תושבי אזור הנגב המערבי. גילאים: שש עד 65. לגבי הכלבנים, יש כאלה שמתחילים את הטיפול כבר בגיל ארבע.

"חשוב לציין", הוא מוסיף "שאנחנו נותנים גם מענה חווייתי-חינוכי לתלמידים ולבני נוער, כמו גם למבוגרים, במקביל לפעילות הטיפולית של המרכז".
סוס אחד נכנס לקליניקה
המרכז הטיפולי בקיבוץ אורים מקיים שותפויות עם אגף השיקום של הביטוח הלאומי ועם מרכז החוסן בשער הנגב וכאמור, מנעד האוכלוסיות המטופלות בו התרחב וכולל מילואימניקים, מפונים, שורדי מסיבת הנובה, בני משפחה של נפגעי 7 באוקטובר וחטופים, אחים שכולים ונוער בסיכון.
המרכז פועל תחת ליווי קליני ואסטרטגי של פרופ' יובל נריה, מנהל ערך הטראומה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. צוות המרכז הוכשר בפרוטוקול הטיפול בעזרת סוסים שפותח באוניברסיטת קולומביה לטיפול בפוסט טראומה.

"פרופ' נריה", מציין מאיר, "הוא המנטור שלנו. הוא הגיע אלינו דרך מכר משותף עם חברת הדירקטוריון של המרכז, שפנתה אליו בנושא בתחילת המלחמה בשל העובדה שיש לו שילוב מקצועי ייחודי מאוד וותק רב. הוא גם פסיכולוג קליני והוא גם בנה שיטות טיפול באמצעות סוסים. כל שבוע אנחנו בקשר איתו באמצעות זום".
הם בתהליך הקמה של מתחם חדש שאמור להיות מוקם סמוך לגדר הקיבוץ, על שטח של 25 דונם. התוכנית נמצאת כיום על שולחנה של ועדת תכנון ובנייה של המועצה האזורית אשכול ואחר כך תעבור לרמ"י כדי לקבל היתרים. "גם נגדיל את מספר הסוסים מתשעה כיום ל-30, במטרה לתת מענה טיפולי ל-300 לקוחות בשבוע. הצוות פה מדהים ועושה עבודה מופלאה. ההון האנושי כאן עושה את המקום".
