זמן קיבוץ
לחוויית קריאה טובה יותר הורד את האפליקציה שלנו
מעבר לאפליקציה
x
16°
Weather תל אביב
תל אביב
חיפה
ירושלים
באר שבע
אילת
קצרין
קיבוץ בארי
מדורים
דעות מגזין
עוד
בית אלפא: זוג מבוגר טוען להפרות בוטות של התחייבויות הקיבוץ כלפי בנם וחוששים שלא יהיה מי שידאג לו במותם

בית אלפא: זוג מבוגר טוען להפרות בוטות של התחייבויות הקיבוץ כלפי בנם וחוששים שלא יהיה מי שידאג לו במותם

טענות של זוג חברים מבוגר על הפקעת דירת קבע שהוקצתה לבנם, סירוב לממן את הוצאותיו הרפואיות והתרופות להן נזקק ורמיסת זכויותיו הבסיסיות, הועלו במכתב התראה ששלחו להנהלת קיבוץ. קיבוץ בית אלפא בתגובה: "הבן וההורים חתומים על 'הסכם אהדה', המסדיר את הזכויות של בעלי צרכים מיוחדים בקיבוץ. הבן מקבל את שאמור על בסיס ההסכם"

פרשה חברתית הקשורה לזוג חברים מבוגר ולבנם, מטלטלת בימים אלה את קיבוץ בית אלפא, המציין השנה את שנתו ה- 104. מיכה ולדן (82) ורעייתו, חברי הקיבוץ מזה 60 שנה, שמילאו בו שורת תפקידי ניהול בכירים, שיגרו באחרונה מכתב התראה ליו"ר הקיבוץ ולהנהלת הקיבוץ לפני נקיטת הליכים משפטיים ופנייה לרשמת האגודות השיתופיות בדרישה להסדיר לאלתר את זכויותיו הבסיסיות, כדבריהם, לבנם.

במוקד הפרשה, כך על פי הנטען במכתב ההתראה, עומדות הפרות בוטות ומתמשכות של התחייבויות הקיבוץ, בהן הפקעת דירת קבע שהוקצתה לבנם על פי החלטת מזכירות רשמית וחתומה, סירוב לממן את הוצאותיו הרפואיות והתרופות להן נזקק בנם ורמיסת זכויותיו הבסיסיות כחבר.

בנם של בני הזוג ולדן, בשנות ה-50 לחייו, נפצע בנעוריו קשה בראשו בשטח הקיבוץ, השתקם והתגייס לחיל השריון. לאחר אירוע טראומטי הוא שוחרר מצה"ל. בשנת 2011 הוחתמו הוריו על הסכם "אהדה", הסכם תנועתי שנועד להבטיח קורת גג וביטחון כלכלי ורפואי לבנים לכל ימי חייהם. לדברי ההורים, הם חתמו כיוון שנאמר להם שבנם עלול שלא לעבור את הקלפי לקבלה לחברות.


מיכה ולדן. נאבק על זכויות בנו | צילום: דוד (דדה) עינב

עוד קודם לכן, טוענים מיכה ולדן ורעייתו, בחודשים נובמבר-דצמבר 2010, קיבלה מזכירות בית אלפא החלטות רשמיות וחתומות המקצות לבנם דירת קבע בקיבוץ לכל ימי חייו והוא אכן התגורר בה.

דירת הבן הועברה לחבר קיבוץ אחר

בשנת 2021 בנו הוריו בית בהרחבת הקיבוץ במימונם המלא תוך שהשקיעו, לדבריהם, מכיסם כ- 400 אלף שקל בבניית יחידת דיור נפרדת וצמודה לביתם עבור בנם שעבר להתגורר בסמוך אליהם.

אלא שאז, כך לטענת ההורים, החליטה מזכירות הקיבוץ לנצל את המעבר ולהפקיע את דירתו הקודמת של בנם. הדירה הועברה לחבר קיבוץ אחר, בן כיתתו של בנם, ואף שויכה על שמו ברשות מקרקעי ישראל, בעוד בנם נותר היחיד מבין כל בני דורו שנולדו, גדלו וחיים בבית אלפא, שאין בבעלותו דירה.

ההבטחה שניתנה להורים, כך לטענת מיכה ולדן ורעייתו, כי תסומן עבור בנם דירת אגודה חלופית שתושכר לטובת מימון צרכיו, התבררה כחסרת כיסוי והנהלת הקיבוץ אינה מעבירה שקל מדמי השכירות לטובתו.


אין זו הפעם הראשונה שבה נאלצו להיאבק בהנהלת הקיבוץ על זכויות בנם. בעבר, מציינים ההורים, התגלה כי הקיבוץ הפקיד לקרן הפנסיה של בנם שליש בלבד מהסכום המגיע לו בהסכם

במקביל לפרשת הדירה, מעלים ההורים סוגייה נוספת לפיה מתחילת שנת 2026 הם נאלצים לממן מכיסם תרופות וציוד רפואי קבועים עבור בנם, על פי מרשמי רופא, בעלות של כ- 4,200 שקל בחודש, סכום שכבר חצה את רף ה- 40 אלף שקל, זאת בעוד הקיבוץ, כך לטענת ההורים, מעביר סכום של 300 שקל בלבד בחודש, שלא עודכן מאז חתימת ההסכם בשנת 2011.

בפגישה שנערכה בשבוע שעבר עם יו"ר הקיבוץ, גל אולמן, הציע היו"ר להורים לפנות ל"קרן לעזרה הדדית" של הקיבוץ למימון התרופות, הצעה שנדחתה על הסף לאחר שלדברי ההורים חובת מימון הוצאותיו הרפואיות של בנם מעוגנות בהסכם מחייב מול הקיבוץ.

כמו כן דחו ההורים הצעה לסימון דירה חלופית לבנם מתוך מלאי דירות האגודה. ניסיון העבר, הם אומרים, מלמד כי הנהלה עתידית או רכז קהילה מתחלף עלולים לבטל שוב החלטות קודמות. מעבר לכך, שיוך דירה נוספת ממלאי דירות האגודה ייצור תקדים שיצית דרישה מיידית מצד כ- 15 משפחות נוספות החתומות על "הסכם אהדה" בקיבוץ.

בני הזוג ולדן מזכירים, כי אין זו הפעם הראשונה שבה נאלצו להיאבק בהנהלת הקיבוץ על זכויות בנם. בעבר, הם מציינים, התגלה כי הקיבוץ הפקיד לקרן הפנסיה של בנם שליש בלבד מהסכום המגיע לו בהסכם ורק לאחר מאבק ממושך ומסמך חישוב שהגיש מיכה ולדן, נאלץ הקיבוץ להפקיד רטרואקטיבית ביום אחד כ- 100 אלף שקל לקרן.

דרישתם ההורים חד משמעית – נכס בר קיימא שיופקד בבנק לטובת בנם, כך ששום רכז קהילה או הנהלה בעתיד לא יוכלו לגעת בו ולבנם יובטח קיום עצמאי ורפואי בכבוד גם לאחר לכתם של הוריו לעולמם

לדברי ההורים, מדובר בתקדים שלא אירע מעולם בבית אלפא, אלא שתיקון זה בוצע עבור בנם בלבד בעוד שאר כ- 15 החתומים על "הסכם אהדה" בקיבוץ נותרו, לטענת ההורים, עם הפרשות פנסיוניות חסרות בניגוד להסכם, כחלק מהתנהלות כספית קלוקלת במשך זמן ממושך, שבה היו מעורבים גורמי ניהול וייעוץ פנסיוני.

במכתב ההתראה דורשים ההורים פיצוי כספי מלא ומיידי בסך 1.6 מיליון שקל, המשקף את שווי הדירה שנלקחה בסך 1.25 מיליון שקל, אובדן דמי שכירות ופיצוי על הפרת ההסכמים. דרישתם היא חד משמעית – נכס בר קיימא שיופקד בבנק לטובת בנם, כך ששום רכז קהילה או הנהלה בעתיד לא יוכלו לגעת בו ולבנם יובטח קיום עצמאי ורפואי בכבוד גם לאחר לכתם של הוריו לעולמם.


השאלה שמלווה אותנו היא השאלה שבננו שואל אותנו שוב ושוב – 'אבא, מה יהיה כשאתם תמותו? מי ידאג לי?'

"אנחנו בני 82", אומר מיכה ולדן, "ולא מחפשים רחמים או טובות מאיש. כאשר פנינו להנהלת הקיבוץ עם מכתב ההתראה, שמענו אמירות מזלזלות כמו 'מה, תלכו למשפט, זה ייקח המון שנים' ו'אין לכם קייס'. כמי שמכיר היטב ניהול ועסקים, אני אומר להנהלת בית אלפא – מי שמנסה למרוח ולמשוך זמן, ישלם בסוף הרבה יותר.

מחירי הדירות בבית אלפא ממשיכים לעלות כל הזמן וגם המחיר על עוגמת הנפש וההתעמרות המתמשכת רק יגדל ככל שהזמן יחלוף. מדובר בהפרה בוטה של חובת הנאמנות של אגודה שיתופית, באי תקינות מנהלית חמורה בהליכי השיוך מול רשות מקרקעי ישראל ובהתעלמות מוחלטת מפסיקת בית המשפט העליון בפרשת קיבוץ רבדים של השופט נועם סולברג, שקבעה תקדים מחייב לכלל התנועה הקיבוצית באשר לאחריות הקיבוץ לשמירה על זכויות הבסיס של חבריו.

כל אדם, בין אם הוא בריא לגמרי ובין אם הוא סובל ממחלה או נכות, זכאי שזכויותיו הבסיסיות לא יירמסו. השאלה שמלווה אותנו היא השאלה שבננו שואל אותנו שוב ושוב – 'אבא, מה יהיה כשאתם תמותו? מי ידאג לי?'.


הבעיה כאן אינה מיכה ולדן ובנו, הבעיה היא בית אלפא. הפרשה הזו היא חומר נפץ לקיבוץ ולתנועה הקיבוצית כולה

מיכה ולדן מוסיף ומציין, כי "כאשר הודענו להנהלת הקיבוץ, שהשלב הבא הוא פנייה לרשם האגודות השיתופיות, טענו בפנינו שאנחנו 'מאיימים' ושבעקבות מכתב ההתראה עוכבה העברת כספים. בפועל, כספים לא הועברו במשך שמונה חודשים.

"הבעיה כאן אינה מיכה ולדן ובנו, הבעיה היא בית אלפא. הפרשה הזו היא חומר נפץ לקיבוץ ולתנועה הקיבוצית כולה. אם הנהלת בית אלפא ובעלי התפקידים בתנועה לא יתעשתו וימלאו את חובתם מיד, מלוא שרשרת המחדלים תונח לפתחם של רשם האגודות השיתופיות ורשות מקרקעי ישראל על כל המשתמע מכך לגבי תקינות הליכי השיוך בקיבוץ כולו".

תגובת קיבוץ בית אלפא: הבן וההורים חתומים על "הסכם אהדה", המסדיר את הזכויות של בעלי צרכים מיוחדים בקיבוץ

בתגובה לדברים אומר ל"זמן קיבוץ" יו"ר קיבוץ בית אלפא, גל אולמן, כי "הטענות שמופיעות במכתב ההתראה האמור אינן תואמות את המציאות. הבן וההורים חתומים על 'הסכם אהדה', המסדיר את הזכויות של בעלי צרכים מיוחדים בקיבוץ. במסגרת 'הסכם אהדה', הבן מקבל את שהוא אמור לקבל על בסיס ההסכם.

"מה שמיכה ולדן טוען, זה לגבי איזו שהיא זכות קניינית בנכס מסוים, שזה לא מה שמוגדר ב'הסכם אהדה'. ההסכם הזה מגדיר זכות למגורים שהקיבוץ אמור לספק לבעל צרכים מיוחדים. במקרה של מיכה ולדן, הבן מתגורר בבית ההורים ועל כן אין בעצם צורך שהקיבוץ צריך לספק מגורים. במידה והבן יבחר לצאת מבית ההורים, מן הסתם הקיבוץ מחויב לספק לו בית מגורים. 'הסכם אהדה' לבעל צרכים מיוחדים, שגם אינו חבר קיבוץ, לא מקנה בשום צורה זכות קניינית בנכס".

ההורים חתומים על מסמכים מול הקיבוץ שמסדירים את המעמד של בנם כ'בן נתמך' או 'בן תלוי'. במסגרת 'הסכם אהדה' הוא מקבל את כל מה שהקיבוץ התחייב לתת לו

בתגובתו מוסיף יו"ר קיבוץ בית אלפא, ומציין כי "בנו של מיכה ולדן אינו חבר קיבוץ והוא במעמד של 'בן תלוי'. מה שמסדיר את המעמד שלו זה 'הסכם אהדה'. ההורים חתומים על מסמכים מול הקיבוץ שמסדירים את המעמד של בנם כ'בן נתמך' או 'בן תלוי'. במסגרת 'הסכם אהדה' הוא מקבל את כל מה שהקיבוץ התחייב לתת לו.

"בנושא הדירה, יש פה בעיניי חוסר הבנה של המהות של 'הסכם אהדה'. ההסכם לגבי בעל צרכים מיוחדים לא מקנה זכות קניינית בנכס, אלא מקנה זכות למגורים. אם לבנו של מיכה לא יהיה היכן להתגורר, אז הקיבוץ מחויב להעמיד לו פתרון מגורים. הדירה היא לא שלו, הוא לא חבר קיבוץ והדירה אינה משויכת לו.

בנוסף, ההורים חתומים במסגרת הסכם השיוך שלהם על מסמך שאומר, שכאשר הם יילכו לעולמם, דירתם בקיבוץ, הבית שהם בנו, תשמש את הבן בעל הצרכים המיוחדים לכל צרכיו לכל חייו. אלו הם ההסדרים שקיימים בכל הקיבוצים. זה לא מה שקיבוץ בית אלפא המציא. כל הדברים האלה הוחלטו בקיבוץ ועברו את כל התהליכים בקיבוץ. זה משהו שקיים בכל הקיבוצים".

הסדר הצרכים המיוחדים קבע איזה שהוא סכום השתתפות של הקיבוץ בהוצאות רפואיות. בימים אלה ממש, אנחנו בהליך בדיקה לגבי עדכון של הסכום הזה

באשר לסוגיית מימון התרופות וצרכיו הרפואיים של הבן, אומר יו"ר הקיבוץ, כי "הסדר הצרכים המיוחדים קבע איזה שהוא סכום השתתפות של הקיבוץ בהוצאות רפואיות. בימים אלה ממש, אנחנו בהליך בדיקה לגבי עדכון של הסכום הזה. יכול להיות שהסכום הזה יעלה ונשתתף בסכום יותר גבוה.

"אני חייב לציין, שלאירועים מהסוג הזה, שהם לא נכללים במסגרת הסכמי הקיבוץ וכשיש כאן מקרה מיוחד, לצורך זה קיימת קרן ערבות הדדית שניתן לפנות אליה ולקבל ממנה סיוע כספי לכל צורך שמתעורר לחבר קיבוץ, שהוא לא במסגרת ההסכמים הקיימים.

"הבעיה היא שמיכה ולדן לא מוכן לפנות לקרן הזו בשביל לקבל את הסיוע, אבל הוא מוזמן לפנות לקרן ערבות הדדית ולקבל כל סיוע שהוא רוצה. אנחנו עכשיו אנחנו בוחנים את כל נושא ההשתתפות של הקיבוץ בהוצאות רפואיות. אני משער שהסכום הזה יתעדכן בזמן הקרוב".

לגבי כוונותיו של מיכה ולדן לפנות לערכאות משפטיות אם לא ייענו דרישותיו, מציין גל אולמן, יו"ר קיבוץ בית אלפא, כי "במסגרת תפקידי אני מעביר את המכתב הזה לאנשי מקצוע מטעם הקיבוץ, קרי היועצים המשפטיים של הקיבוץ, והם בוחנים את הדברים ומיכה יקבל תשובה מקצועית מהיועצים המשפטיים של הקיבוץ. אני לא מסיר אחריות מהנושא. אני חודש וחצי בתפקיד. אני לא מכיר את כל ההיסטוריה. אני עדיין לומד את זה וכך גם אמרתי למיכה. היועצים המשפטיים לומדים את הטענות ואנחנו נגיב עליהן בצורה רשמית ומסודרת".

תגיות רלוונטיות