פינת זיכרון ביגור לאסיף לוגר שנפל בעזה: "פה הוא עשה את פק"לי הקפה"

בקיבוץ יגור, למרגלות ההר הירוק תמיד, נחנכה ביום שישי האחרון, בטקס מרשים ורב משתתפים, פינה יפה ומיוחדת לזכר אסיף לוגר, בן הקיבוץ שנפל בעזה ב-31.10.2023. בן 21 היה. הפינה נחנכה בדיוק במלאת שנתיים לנופלו, לאחר טקס אזכרה מרגש מאוד שהתקיים ליד קברו, בבית הקברות של הקיבוץ למרגלות הכרמל. מאות רבות של אנשים, ביניהם המוני חבר'ה צעירים, התאספו ועמדו, חיבקו וחלקו כבוד מתחת לברושים הגבוהים בחלקה הצבאית המטופחת של בית העלמין.

המקום שעליו נכתבו מילותיו האלמותיות של יורם טהרלב – "הבאנו על כפיים רע וידיד, ונפרדנו – מול ההר הירוק תמיד".

בתום האזכרה, המשיך הקהל הרב לחנוכת "פינת אסיף" שנמצאת מעל הקצה הצפוני של יגור, צמודה לשביל ישראל שעובר במקום. אסיף, שהיה לוחם שריון בגדוד 77, חטיבה 7, נהרג ממטען שהוצמד לטנק בו לחם כתותחן, שלושה ימים לאחר תחילת הלחימה הקרקעית ברצועה.

יחד איתו נהרג הסמ"פ סרן אריאל רייך ואיש צוות נוסף נפצע קשה.

אסיף הוא ילדם השני של עדי ועידן, ואח לרימון, קמה ותמוז.

הוא היה ילד ונער מיוחד, יצירתי ומוזיקלי מאוד, ניגן מנעוריו על גיטרה והִרְבָּה לעסוק במוזיקה, הפיק ועבד באולפן הקלטות בקיבוץ. הוא היה משוגע על מוזיקת טראנס ומסיבות טראנס ואהב מאד לטייל ולבלות בטבע.

לאחר התיכון עשה שנת שירות והדריך נוער בסיכון בכפר הנוער "נירים" בבוסתן הגליל.

הפינה שנחנכה כעת ביגור היא פרויקט של העמותה שהוקמה לזכרו על ידי משפחתו וחבריו, שמטרתה להנציח את אסיף בפרויקטים נאמנים לרוחו, דרכיו ועיסוקיו המגוונים. שמה המיוחד של העמותה – '"דב קוטב במדבר"' – נבחר על ידם כי היה לאסיף קעקוע של דב קוטב על הזרוע, וגם משום שהוא בעצמו היה קצת כמו דב קוטב שתמיד חם לו, ומצד שני אהב מאוד את המדבר. כך, הדימוי המיוחד והאופייני הזה נבחר לשם העמותה, והקעקוע – ללוגו.

לאחר נפילתו נמצאו כתבים ושירים רבים שאסיף כתב, ביניהם משפט שמאוד אפיין אותו – "אני לא מצטער שנגמר, אני שמח שהיה".

שירו "עד בלי די" הולחן על ידי גלעד שמואלי ובוצע על ידי ריטה בתוכנית מיוחדת של גל"צ – "שבעה שירים באוקטובר".

פק"לי הקפה שלו

נפגשתי עם עידן לוגר, אביו של אסיף, סא"ל במיל' ועובד משרד הביטחון, בשטח הפינה כשהייתה כמעט גמורה.

ניתן היה להתרשם מההשקעה והמחשבה שבה הכל תוכנן ונבנה. הכל מאד אסתטי, עם זיקה חזקה למקום ולטבע. את האבנים הגדולות, המפוסלות בקפידה, והכתובות שעליהן, עיצב וביצע הפסל דגן שקלובסקי מעין כרמל (בן מרחביה).

"בחרנו את המקום הזה כי פה אסיף גדל" מספר עידן. "פה הוא היה מטייל עם החבר'ה שלו ופה הוא עשה את פק"לי הקפה הטובים בחייו.

אסיף מאד אהב לטייל, זה היה מאד אופייני לו.

במקום הזה הוא בילה המון ושאב את הנוף המדהים הזה. בכלל, פה היה מרכז החיים שלו בקיבוץ.

קרוב לכאן נמצא אולפן הקלטות שהוא עבד בו לפני הצבא, ובצד השני היה מגרש טרקטורים גדול שהיו עושים בו מסיבות.

אסיף חגג במסיבות האלה. הוא אהב מאד מוזיקת טראנס. מאוד, מאוד. אהב גם ליצור מוזיקה וגם לרקוד את המוזיקה. לכן אמרנו שאם זה המקום שאסיף כל כך אהב, נעשה פה פינה לזכרו. רצינו גם שהשביליסטים (מטיילי שביל ישראל) שעוברים פה, יוכלו לעצור רגע, לשבת, לנוח, לפני שימשיכו הלאה. נשתול פה בוסתן ונסדר משטח שיהיה אפשר גם לנטוע בו אוהלים, אם מישהו ירצה גם לישון פה".

עוברים פה הרבה מטיילים?

"המונים. מהבוקר עברו פה כבר 200-300 מטיילים. מטיילים בקבוצות קטנות, רביעיות, זוגות. מפה הם עולים לכניסה לנחל יגור. זו חתיכת עליה".

את כל האבנים פה פיסל דגן שקלובסקי?

"כן. נסענו יחד איתו כמה פעמים לבחור את האבנים בדיר אל אסד, ליד כרמיאל. יש שם מרחב גדול מלא באבנים ובחרנו אבן אבן, כל אחת למה היא מיועדת.

משם דגן לקח אותן לסדנה שלו בעין כרמל ורק אחרי שסיים לעבוד עליהן הן הובאו לפה והונחו כל אחת במקומה".

אילו פרויקטים נוספים מתוכננים?

"הפרויקט השני שלנו הולך לקום פה למטה, במגרש משחקים שעכשיו נטוש. הולך להיות שם מרכז אימון כושר קרבי לבני נוער לקראת הצבא. זה הפרויקט הגדול והיקר ביותר שלנו, שיהיה בחסות המועצה האזורית זבולון, לזכר כל חללי המועצה במלחמה האחרונה.

אסיף התאמן בעמותה שנקראת 'המסלול', שמכינה בני נוער לגיוס ומעבירה אימונים בכושר קרבי. בקבוצה שלו התאמנו בעיקר בני יגור והם התאמנו בתוך הקיבוץ, אין להם מקום מסודר. אנחנו רוצים לתת להם, ולאחרים שעוסקים בכך, מקום מסודר. מן מרכז אימונים והכשרות שיוקם פה וכל מי שרוצה יוכל להתאמן בו. זה ממש צמוד לפינת אסיף, כך שתהיה זיקה בין שני המקומות.

הפרויקט השלישי הוא חלוקת מלגות שנתיות לסטודנטים במכללה למוזיקה BPM בת"א. אסיף למד סנכרון מוזיקה אצל חיים משעלי, שגם מרצה באותה מכללה והוא חיבר בינינו. הכוונה היא לתמוך בסטודנטים צעירים למוזיקה ולחלק כל שנה חמש מלגות. זה בשביל הנשמה, כי מוזיקה הייתה חלק מרכזי בחייו של אסיף".

בימים אלה יוצא לאור ספר שירים של עדי ליבנה לוגר, אימו של אסיף.

עדי היא ד"ר לביולוגיה ומרצה במכללת אורנים וגם מנהלת משאבי אנוש מחוזית של מחוז צפון בקופת החולים לאומית.

בנוסף היא גם משוררת שכתבה שירים רבים לאחר נפילת בנה. שירים שלה כבר פורסמו במוסף הספרות של "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מקור ראשון" וכתבי עת נוספים.

ספרה, שנקרא "קשר מות", מכיל שירים שנכתבו כולם במהלך השנתיים האחרונות. יומיים לפני האזכרה חזרה עדי מאוגנדה, ממסע פיזי ורגשי, כהגדרתה, עם קבוצה של אמהות שכולות מהמלחמה האחרונה.

באזכרה היא הקריאה את השיר אסיף, הפותח את הספר.

על אסיף לוגר ז"ל ועל עמותת "דב קוטב במדבר" ניתן לקרוא באתר העמותה asif-luger.co.il