יו"ר ניר עוז: "אסור להתעלם מאלה שלא יכולים להיות חלק מהחזרה לקיבוץ"

בשבוע שעבר הובא למנוחת עולמים עמירם קופר, החלל החטוף האחרון מקיבוץ ניר עוז. "קודם כול", מציין צביקי טסלר, יו"ר קיבוץ ניר עוז, "חשוב לציין כי מדובר בחלל החטוף האחרון שלנו, אבל יש עוד מספר חללים חטופים בשבי החמאס. אנחנו, כמובן, זוכרים את זה. זה משמעותי. עבור קיבוץ ניר עוז מדובר באמת בסגירת מעגל.

רק כדי לסבר את האוזן, 83 אנשים נחטפו מבתיהם בניר עוז באותה שבת של 7 באוקטובר. שלושה נרצחו בדרך לרצועה, ארבעה הצליחו להתחמק ולחזור ו-76 נכנסו בשערי הגיהינום מתוך 251 חטופים בסך הכול. כמעט שליש מהחטופים היו מניר עוז".

איך התחושות במציאות הזו, שנתיים ויותר לאחר אותה שבת שחורה?

"עבור קיבוץ ניר עוז נסגר איזשהו מעגל אחרי האירוע הקשה הזה, כאשר כל אנשי ניר עוז שבו לארץ, מי לשיקום ולמשפחה ומי לקבורה. זה בוודאי מאפשר ומחייב אותנו גם להסתכל קדימה. אם עד עכשיו אמרנו והרגשנו ש-7 באוקטובר עוד נוכח בנו, היום הארוך והמתמשך הזה, אז במשהו היום הזה, עבור קיבוץ ניר עוז, הגיע לסיומו. מעכשיו אנחנו יכולים בהחלט להסתכל קדימה ולהתחיל תהליך של שיקום, תהליך של ריפוי גם ברמה הקהילתית וגם ברמה האישית והמשפחתית. לכן, זו נקודת ציון מאוד מאוד חשובה עבור הקיבוץ".

ואיך אתה מרגיש באופן אישי?

"זו בדיוק התחושה האישית שלי. אני מאוד מזדהה עם התחושות הקיבוציות האלה. אני כמובן לא יכול לדבר עם כל אחד ואחת מחברי הקיבוץ, אבל אם אני מנסה בכל זאת להסתכל על הישות הקהילתית, אז מדובר בסגירת מעגל.

צריך להדגיש שהקיבוץ עדיין תומך במשפחות שעוד מחכות ליקיריהן שישובו לקבורה בארץ וימשיך להיות חלק מהמאבק להשיב אותם לארץ עד שאחרון החטופים ועד שהמשפחה האחרונה תקבל את האפשרות לסגור מעגל. האפשרות וגם החובה הזו להסתכל קדימה ולהאיץ את תהליכי השיקום ככל הניתן, זה אתגר מאוד מאוד גדול עבורי באופן אישי כיושב ראש הקיבוץ, אבל עבור כל הקהילה כולה".

צביקי טסלר (61), נולד וגדל בקבוצת יבנה, קיבוץ בו הוא חבר עד היום. הוא נשוי, אב לחמישה ילדים וסבא לשישה נכדים. לפני שבעה חודשים הוא מונה לתפקיד יו"ר קיבוץ ניר עוז, כשהוא מחליף את קודמתו בתפקיד, אסנת פרי, אשר בעלה, חיים פרי, נחטף באותה שבת של 7 באוקטובר ונרצח בשבי חמאס.

את תפקידו כיו"ר קיבוץ ניר עוז הוא ממלא במשרה חלקית ומעבר לזה הוא משמש גם כיו"ר דירקטוריון מפעל השעונים "עדי" של קבוצת יבנה וכן כיו"ר "משקי הדרום". בעבר שירת בתפקידים בכירים בחיל האוויר ובמשטרת ישראל ובמסגרת שירות המילואים שלו בעת חירום הוא משמש כמסביר של פיקוד העורף.

את פעילותו כיושב ראש הקיבוץ הוא מנהל מחדר שהוקצה לו במבנה שבעבר שימש כמרפאת הקיבוץ. על שולחנו ניצבת תמונה של טרקטור החורש את השדה. הוא עצמו, במהלך הריאיון עימו, שופע אופטימיות באשר לעתידו של קיבוץ ניר עוז, אשר יחסית לגודל אוכלוסייתו הוא היישוב שנפגע באותה שבת בצורה הקשה ביותר.

כיצד, בנקודת הזמן הזו, כאשר מרבית מחברי הקיבוץ שוהים מאז אותה שבת של 7 באוקטובר מחוץ לביתם, היית מגדיר את תהליך השיקום של הקיבוץ?

"תהליך השיקום לא מתחיל עכשיו. חשוב לומר את זה. בנקודת הזמן הזו, כאשר השבנו את כל החטופים של הקיבוץ, יש כבר קבוצה של מספר אנשים שחיים בקיבוץ. יש גרעין בוגרים של תנועת 'השומר הצעיר', כ-30 חבר'ה בגילאי 25 עד 30 פלוס, שכבר מתגוררים פה. הקמנו מכינה קדם צבאית שנפתחה בחודש ספטמבר האחרון. המקום מתחיל להשתקם ולחזור לחיים. תוכנית השיקום הגדולה התחילה לצאת לדרך אחרי שהצלחנו לסכם עם המדינה את המתווה. זה מתחיל כמובן עם הריסה של בתים שחובה להרוס אותם כדי לבנות בתים חדשים במקומם. במקביל שוקדים על הקמת שכונה חדשה שתוקם בחלק המזרחי של הקיבוץ. התהליכים כבר קיימים".

המדינה נתנה לניר עוז מתווה לשיקום, אבל מדובר רק במי שמשקם את חייו בניר עוז. אנחנו גורסים שיש לעזור לאנשיו למצוא את חייהם במקום אחר, אם הם לא יכולים לחזור לקיבוץ

"הקיבוץ עדיין במעמד של קיבוץ מפונה", מדגיש טסלר, "מצבו השיקומי של ניר עוז לא מאפשר חזרה של כל הקהילה לקיבוץ. רובם נמצאים כיום בכרמי גת שבקריית גת. אנחנו גם יודעים להגיד, שלא כולם ישקמו את חייהם בקיבוץ ניר עוז. יהיו כאלה שמחליטים ויחליטו לשקם את חייהם במקום אחר. אחד האתגרים הגדולים שלנו יהיה להגדיר איך הקיבוץ נותן לדבר הזה איזשהו מענה וסיוע".

היכן המדינה נמצאת, בנושא הזה?

"נכון להיום אין לה שום מנגנון ושום תמיכה במישהו שעבר את התופת ב-7 באוקטובר ורוצה לשקם את חייו במקום אחר. המדינה אומרת, פחות או יותר, 'או שתשקם את החיים שלך בניר עוז או שתסתדר'".

בעבר התבטאת בנוסח של "הטילים מסוכנים, אבל הביורוקרטיה מאתגרת יותר". זה דורש הסבר.

"האתגר הוא להביא את המדינה להכיר בזה שאנשי ניר עוז שחוו כאן את התופת ב-7 באוקטובר צריכים את הסיוע של המדינה כדי לשקם את חייהם גם אם הם בוחרים לעשות זאת במקום אחר. זו לא בדיוק בחירה. חלקם רואים בזה אילוץ. הם בכלל לא מרגישים שהם בוחרים, אלא מרגישים שהם אינם יכולים לשקם את חייהם במה שנתפס אצלם כמעט כאושוויץ-בירקנאו. סליחה על הביטוי. אני דור שני לניצולי שואה. מותר לי.

יש כאן התעלמות של המדינה מהמרכיב הזה. המאבק שלנו בנושא הזה מתמקד בהקמת מנגנון תמיכה וסיוע מטעמה. נכון להיום – אפס התייחסות. דיבורים אינספור, מעשים כלום. חשוב להדגיש שהמדינה נתנה לניר עוז מתווה לשיקום, אבל מדובר רק לגבי מי שמשקם את חייו בניר עוז. אנחנו גורסים שיש לעזור לקיבוץ לעזור לאנשיו למצוא את חייהם במקום אחר, אם הם לא יכולים לחזור לקיבוץ. החובה שלנו, כהנהלת הקיבוץ, היא לתת מענה לכולם. נכון שהמגמה הראשונית שלנו היא לחזור לקיבוץ ניר עוז, להשתקם בו ולהקים אותו מחדש. זה האתוס. לשם אנחנו הולכים. אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מאלה שלא יכולים להיות חלק מהמיינסטרים הזה, חלק מהחזרה לקיבוץ".

טסלר, איש הקיבוץ הדתי, נענה לאתגר שהוצב בפניו לשמש כיו"ר ניר עוז, קיבוץ של תנועת "הקיבוץ הארצי". לא מעט גבות הורמו כשנודע על מינויו. "אני גם מעורב במיזם שנקרא 'הבית המשותף' שזה ניסיון למצוא חיבורים בין הקיבוץ הדתי והתנועה הקיבוצית", הוא מספר, "כי אני מאמין שאם התנועות הקיבוציות לא יכולות לחיות בבית משותף, אז אין לנו עתיד במדינה. אם חפצי עתיד אנחנו, אז אנחנו צריכים להיות מסוגלים לשתף פעולה, להיות מסוגלים לחיות יחד בבית משותף.

המכנה המשותף של מי שגדל בקיבוץ הדתי לבין מי שגדל ניר עוז הוא רב. יש שונות, אבל היא לא צריכה להפריע לי להיות היו"ר. אני מאמין שזה חלק מהחזון הציוני ובמובן מסוים גם משימת חיי. אני במקום של לעשות את הדברים הכי טוב שאני יודע ומבין. יש לי תחושת שייכות וחיבור לניר עוז, לקהילה ולאנשים. הדינמיקה הקיבוצית אינה זרה לי ואני יכול לומר בגאווה גדולה שאני מניר עוז ואני עם האופי של ניר עוז, כי אני מביא את זה מהבית".

בוא נתייחס גם, במעבר חד, לימים בהם שימשת מסביר פיקוד העורף במלחמת "עם כלביא" כשהציבור ראה בך המרגיע הלאומי. אפילו זכית לחיקוי ב"ארץ נהדרת". איך הרגשת עם זה?

"אנחנו קבוצה של אנשי מילואים פעילים במערך ההסברה של פיקוד העורף. התפקיד שלנו הוא לא להרגיע אלא להניע את הציבור לפעולה נכונה.

טוב שהציבור רואה אותנו כמי שמרגיע. בשעת חירום צריך לפעול מתוך רוגע נפשי ולא חלילה מתוך פאניקה או היסטריה. אם הצלחתי במשהו לעזור לאנשים לפעול בצורה הזו, אז אני שמח.

עם כל הקושי שבחזית התקשורתית, המלחמה הזו זימנה ללוחמים רבים חזיתות הרבה יותר קשות ומאתגרות. צריך להסיר את הכובע בפני הלוחמים באותה מערכה במיגוון החזיתות. עם כל הכבוד לי, ויש לי כבוד לעצמי, זו לא החזית המשמעותית".

סיור ברחבי הקיבוץ מעלה תמונה יוצאת דופן. מצד אחד שכונות מגורים שנפגעו קשות במתקפת המחבלים ב-7 באוקטובר ("אנחנו אמורים להרוס קרוב ל-230 בתים. רק מספר מועט ביותר של מבנים לא נפגעו") ולא הרחק משם כבר הולכת ונבנית שכונת מגורים חדשה. הצפי לשובה של קהילת ניר עוז הביתה הוא קיץ 2027.

"צריך לבנות את הקיבוץ מחדש", מדגיש טסלר, "לא מזמן סיכמנו עם המדינה את המתווה בענייננו שהוא שיקום ניר עוז. המדינה לא נתנה מספיק, הקק"ל התחייבה לתת עוד כמה עשרות מיליוני שקלים, נגייס כנראה את השאר מאנשים טובים שמוכנים להשקיע בציונות ובדברים שחשובים למדינת ישראל. נדע לתת את המענה מבחינה כספית להקמתו מחדש של הקיבוץ.

אנחנו, אנשי ניר עוז, לא המתנו למדינה. אנשי ניר עוז הם הבנאים שלא מפסיקים לעבוד. גם כשהיה אפשר להמתין, גם כשהיה אפשר לחכות שאחרים יביאו פתרונות – אנשי ניר עוז בונים".

אם התנועות הקיבוציות לא יכולות לחיות בבית משותף, אין לנו עתיד במדינה. אם חפצי עתיד אנחנו, אנחנו צריכים להיות מסוגלים לשתף פעולה. המכנה המשותף של מי שגדל בקיבוץ הדתי לבין מי שגדל ניר עוז הוא רב

טסלר אופטימי בצורה נחרצת. "ניר עוז הוא קיבוץ חזק. יש כאן אנשים עם הרבה עוצמה, אנשים שיקימו את הקיבוץ מחדש. בעוד כמה שנים ניר עוז יהיה מאוד מבוקש ויעמדו בתור להצטרף אליו. הקיבוץ ייבנה לתפארת וישגשג, יהיו פה חברים חדשים וילדים יתרוצצו כאן על הדשאים. יהיה כיף לחיות פה".

מהיכן אתה שואב את כל האופטימיות הזו?

"לשם אני מכוון. כל המרץ שלי מופנה להשיג את הדבר הזה. אני רואה את הדינמיקה. אני רואה את האנשים שחזרו לכאן ואת הקיבוץ היפה הזה. זה ייקח זמן, כי צריך לבנות אותו מחדש. אנשים ירצו להיות חלק מהקמת דבר חדש, מהתחדשות. זו אולי קלישאה, אבל זו גם התשובה הציונית הנכונה לאירוע הנורא של 7 באוקטובר".

תגובת מנהלת תקומה

ממנהלת תקומה נמסר בתגובה, כי "מיום הקמתה, מנהלת תקומה מלווה את תושבי קיבוץ ניר עוז ופועלת ללא הרף למען צורכיהם עד לשובם לחבל. תפקידה של המנהלת הוא להבטיח את שיקומו ושגשוגו של החבל בשנים הבאות כדי שהתושבים יוכלו לשוב לבתים משוקמים ובסביבה קהילתית טובה ובטוחה יותר.

עבודות השיקום בקיבוץ ניר עוז מתקדמות וצפויות להסתיים בשנת 2027 ועד להשלמתן תמשיך מנהלת תקומה להעניק גיבוי ותמיכה מלאה לתושבי הקיבוץ. בנוגע לתושבים שיבחרו לא לשוב ולהתגורר בניר עוז, הנושא מצוי בטיפול משרד ראש הממשלה".