מימון המונים: יישומון למסייר בפולין המבוסס על הידע של אלכס דנציג
אלכס דנציג היה מדריך מיתולוגי למסעות בפולין. ב-7 באוקטובר הוא נחטף מביתו בניר עוז ונרצח בשבי. הישומון The Alex Guide, מדריך מבוסס מיקום, ילווה את המסייר בפולין וינציח את זכרו
אחת ה"סכנות" שנוגעות לנפגעי 7 באוקטובר היא שהם יתקבעו בזיכרון הקולקטיבי אך ורק כ"קורבנות" או כ"חטופים". שמה שיזכרו מהם הוא הגיל שנרשם על הפוסטרים שהונפו בהפגנות, הזיכרונות הנוראיים של רגעי חטיפתם, הסרטונים המבזים שהועברו מהשבי, ובמקרים הגרועים ביותר – מותם. גם חלק מהחטופים ששבו דיברו על כך.
דורון שטיינברכר מכפר עזה סיפרה, למשל, בריאיון למוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" שזמן קצר לאחר שחרורה הסתפרה ולא חזרה יותר לצבוע לבלונד, משום שהיתה מזוהה עימו ורצתה כבר לבנות לעצמה סיפור חדש. ברור שהמשמעות חורגת ועמוקה בהרבה מהצבע עצמו ונוגעת גם לתפיסה האישית של מי שבנוסף לכל איבד את האנונימיות שלו, לא מבחירה, ובאופן כה חריף. הרבה מיקיריהם של הקורבנות ערים לכך. לכן הם דואגים להנצחת הנרצחים באופן "עגול", כזה שיהדהד את מי שהיו בחייהם ויספר על פועלם, על מה שהספיקו לעשות ואהבו, ויכול להועיל גם לאחרים.
זה מה שעושה עכשיו הפרויקט The Alex Guide, שמנציח את זכרו של אלכס דנציג מניר עוז, שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר. לאחר תשעה חודשים בשבי הודיע צה"ל כי דנציג אינו בחיים וגופתו חולצה והושבה לישראל ב-20 באוגוסט אשתקד.

כל אדם הוא עולם ומלואו, אבל במקרה של דנציג פועלו היה כה משמעותי, ציוני והומניסטי ויצא מעבר לגבולות המדינה, כך שנראה שהמיזם ששואב מעבודתו כמדריך מסעות לפולין, שעסק גם בהכשרת מדריכים, בקיום ויצירת ממשקים בין ישראל לפולין על בסיס זה ובחינוך בני נוער רבים – ממש מדויק ומתבקש.
היה לו חיבור מטורף עם אנשים ששונים ממנו, הוא אהב שיח מאתגר, היה לו ידע אדיר בהיסטוריה והוא היה אוטודידקט עם זיכרון פנומנלי ואהבה גם לספורט, ספרות שירה
היישומון The Alex Guide אמור לעלות לקראת סוף השנה ולהכיל את כל התכנים שדנציג כתב בשישה מדריכים פיזיים לערים בפולין (את חלקם חיבר יחד עם בתיה דביר, אותה אף אמור היה לפגוש בבוקר 7 באוקטובר) של תקופת מלחמת העולם השנייה. הוא יהיה חינמי וילווה את המסייר באתרים הרלוונטיים בפולין. המדריך מבוסס מיקום והדמו שלו נראה מלוטש, מושקע ורציני מאוד, עם דגש על חוויית משתמש ידידותית, רבת פנים ואסתטית, שטומנת בחובה אפשרויות מתקדמות. זהו פרי רעיון ועבודה של יובל דנציג, בנו של אלכס, חברת הסטארט אפ הישראלית Mappo שבראשה עומד דדי צוקר, ו"מורשת – מכון לחקר השואה ע"ש מרדכי אנילביץ'".

צילום: באדיבות המשפחה
הבטחה מעל הקבר
לפני שדנציג נחטף, לא היה לבנו אף אחד מהמדריכים שכתב בבית. "הוא מדריך וזאת היתה דרך חיים מבחינתו. אחרי שהוא נחטף הבנתי יותר על מה מדובר, דיברתי עם עשרות תלמידים וקולגות שלו ונחשפתי בצורה מטורפת לעולם שלו", מספר דנציג הבן, 44, מנהל ההפצה של מפעל ניר-לט, המתגורר עם משפחתו בבאר שבע. "ב-1999 כשנסענו לפולין הוא היה המדריך שלנו. זה היה מדהים".
הצלחנו לשחזר את הקול שלו, שזה היה מאוד מסובך, וברגע שהמשתמש ילך עם האפליקציה בפולין הוא ישמע את הקול של אלכס ובמובן הזה זה סוג של להחיות אותו, עם הכתיבה המבריקה שלו
להיקף המפעל של אביו ולהשפעתו נחשף רק באוקטובר 2023, כשהבין, כמו משפחות חטופים נוספות, שיש להפעיל לחץ בינלאומי על מנת להשיב אותו מעזה. מכיוון שאלכס היה אזרח פולני שגם עבד רבות עם המדינה, יובל מיקד שם מאמצים ותוך כדי פוש דיפלומטי ומפגשים עם הממשל (כולל נשיא פולין) גילה את עוצמת עשייתו של אביו, כשאפילו בישיבה באוטובוס מטיילים או במטוס באו אליו קולגות של אביו או זרים שסיירו בפולין וסיפרו לבן על המפגשים של האב איתם וכמה השראה וכוח היו בהם. "הוא היה מרצה שם בסמינרים ואירועים וכל הארגונים שרק אפשר לחשוב עליהם בתחום השואה והוא מאוד מוערך שם, כמו כאן. היה לו חיבור מטורף עם אנשים ששונים ממנו, הוא אהב שיח מאתגר, היה לו ידע אדיר בהיסטוריה והוא היה אוטודידקט עם זיכרון פנומנלי ואהבה גם לספורט, ספרות שירה", הוא מספר על אביו. "כמו שהוא היה בארץ 'המדריך', הוא היה גם שם. הוא ידע להסתכל על כל אחד נקי, בלי סטריאוטיפים. ידעתי שאעשה הכול כדי שתהיה המשכיות למורשת שלו. אני לא מדריך ולא מתעתד להיות, אבל כשהוא חזר הבטחתי לו את זה מעל הקבר".

צילום: באדיבות המשפחה
חומר גלם מצוין
ואז זאת הפכה ל"עבודה השנייה שלי", כפי שהוא מכנה זאת. לאחר יום עיון שערכו לאלכס ב"יד ושם", בינואר השנה, יובל פגש במקרה את דדי צוקר, דרך מיזם Next October, שמטרתו לגייס 1,500 חֲבָרות שינציחו נרצח או חלל צה"ל מהמלחמה. הם הבינו שהמדריכים הם נקודת החיבור. "אלכס ואני בני אותו מחזור בצבא בנח"ל, היינו באותה פלוגה במילואים במשך 15 שנה ובאופן אקראי נפגשנו מדי פעם סביב אירועים פוליטיים", מספר דדי צוקר. "הפן האישי של ההיכרות היה במילואים. יובל ואני נפגשנו והבאנו את הרעיון של לקחת את כל מה שהוא כתב ו'לשפוך' לתוך אפליקציה חדשה. הצלחנו לשחזר את הקול שלו, שזה היה מאוד מסובך, וברגע שהמשתמש ילך עם האפליקציה בפולין הוא ישמע את הקול של אלכס ובמובן הזה זה סוג של להחיות אותו, עם הכתיבה המבריקה שלו. החברה שלי עושה תוכן מבוסס מיקום ובמובן הזה המדריכים של אלכס הם חומר גלם מצוין עבורנו. זה לא היה פשוט בהיבט הטכנולוגי, למשל התמונות והרישומים היו מאוד קשים להמרה לפורמט דיגיטלי, והכול צריך להיות מדויק. זאת אפליקציה מאוד מורכבת ומאוד יקרה, השחזור של הקול עלה המון כסף".
היה לו ספקטרום אחר. הוא אמר שאתה לא בא רק לחפש את המוות ובורות הירי אלא את הקונטקסט – להבין את היחסים של היהודים והפולנים ולמה כל כך הרבה יהודים התכנסו בפולין לפני המלחמה
לפיכך הרימו הנוגעים בדבר קמפיין למימון המונים שמטרתו לאסוף חצי מיליון שקל מהציבור, לטובת היישומון שיהיה חינמי. "ככל שנאסוף יותר כסף, היא תכיל יותר אלמנטים. האמביציה האמיתית היא שזה יהיה התוכן הכי פופולרי למסיירים בפולין ולשם כך האפליקציה צריכה להיות מאוד נוחה לשימוש. אנחנו ב-75% מהדרך ומחכים לסיוע של הציבור כדי להוסיף עוד פיצ'רים ומתכננים לקראת סוף השנה להיות באוויר. ביקשנו מהציבור חצי מיליון שקל וגייסנו בינתיים חצי מהסכום".
מרכז מורשת, הרגל השלישית של המיזם, שמחזיקה בכל זכויות התוכן של המדריכים שכתב אלכס, הרימה את הכפפה מיד (יובל: "הם היו מדהימים") ותרמה סכום גדול מאוד לטובת מימוש The Alex Guide . השגרירות הפולנית סייעה גם היא קצת, ו-Mappo השקיעה סכומים לא מבוטלים. יובל מציין שצוקר הלך איתו עוד לפני שהיה ברור בכלל מאיפה יגייסו תקציבים. "את המדריכים האלו יזמה עמירה הגני, שהייתה מנ"כלית מורשת", אומר יעקב אשר, מנכ"ל מכון "מורשת".
נוסעים לחפש חיים
מעבר לכריזמה, לידע האדיר ולבלתי אמצעיות שלו, דנציג התבלט כמדריך בזכות האג'נדה ההומנית והפרוגרסיבית שלו. יעקב אשר מסביר: "אלכס היה איש וחבר קיבוץ 'השומר הצעיר' והתפיסות שלו ושל 'מורשת' היו מאוד דומות, כלומר, איך מייצרים למסייר בפולין את ההבנה של הקורבן והסבל היהודי והפולני בכפיפה אחת. אלכס היה מאוד מאוד בעד מפגשים של בני נוער ישראלים ופולניים מתוך הבנה שזה יגביר את היכולות להיות אמפתיים. הוא לא היה לאומן והייתה לו תפיסת עולם מגובשת וברורה. צריך לזכור שמרבית חסידי העולם הם פולנים וזה היה לו מאוד חשוב. הוא היה אולי ה-מדריך המוביל בארץ. במשך שנים הוא ניהל קורסים של מדריכים ב'יד ושם'". יובל מוסיף: "היה לו ספקטרום אחר. הוא אמר שאתה לא בא רק לחפש את המוות ובורות הירי אלא את הקונטקסט – להבין את היחסים של היהודים והפולנים ולמה כל כך הרבה יהודים התכנסו בפולין לפני המלחמה. זה לא שהוא הגן על הפולנים, אבל הוא רצה לנתק את הקשר הגורדי בין ה'פולנים' ל'אשמים'. מבחינתו הכי חשוב היה שאנשים ייראו את ההיסטוריה בצורה נכונה, לא דרך שמועות וכו'. הוא היה אומר להם: 'אנחנו נוסעים לחפש חיים, כי אם לא נבין את הקונטקסט, לא נבין מה קורה ומה קרה שם". צוקר אומר שמבחינתו זאת אחת הסיבות החשובות ליציאת The Alex Guide. "הוא שמר על גישה שמיקמה את השואה בהקשר יותר רחב ולא נתן אקסקלוסיביות לאסון היהודי, אלא ראה אותו בהקשר הגלובלי הרחב יותר. הוא שם עליו דגש אבל אין פה את הראייה השגרתית והנהוגה של השואה כדבר בלעדי ומנותק מהקשר גיאוגרפי וגלובלי".
השיחה האחרונה האמיתית שלנו הייתה על פוליטיקה פולנית ולא ידעתי שאשתמש במידע הזה כמה שבועות מאוחר יותר
התקווה הגדולה של העוסקים במלאכה, שיובל מציין מספר פעמים את מסירותם לפרויקט, היא שהאפליקציה תהיה אינטראקטיבית ותאפשר גם למשתמשים להעלות חוויות אישיות ותמונות. "הכוונה היא שהמדריך יהיה בהתחלה בעברית, אנגלית ופולנית וככל שיהיה יותר כסף, נוכל יותר. יש לנו שאיפה לתרגם לגרמנית ופנטזיה לצרפתית ואנחנו מקווים שזה יהיה כלי שיוכל לשרת כמה שיותר אנשים", אומר אשר ויובל מוסיף ש"יהיה אפשר לשאול את האפליקציה שאלות ולקבל תשובות דרך AI. אנחנו מאוד נרגשים מהפרויקט הזה, מעבר להנצחה שלו יש פה משהו חי. אני רוצה שיזכרו את אבא שלי דרך מי שהוא היה בחייו, ודרך הפרספקטיבה של מה היה לפני".

כשהוא נשאל אם העבודה על האפליקציה עוזרת לו להתמודד, יובל עונה שהשאלה הזאת רווחת, ושעוד אין לו תשובה. "אם לא הייתי עושה את זה הייתי מרגיש חור", הוא מרחיב. "אני לא אתן ל-7 באוקטובר להרוס את מפעל חייו כך שמבחינתי זאת מחויבות. זה נותן הרבה סיפוק לפגוש בני נוער. נחמה לא תהיה פה. הדבר הכי משמעותי אצלו בהדרכות שכולם דיברו עליה הייתה הדרך המיוחדת והבלתי אמצעית שלו. גם אם הוא היה בקיא ממך פי מאה, עדיין דיבר בגובה העיניים. באופן אישי, אחד הדברים שהכי אהבתי היה לנסות לאתגר אותו. אשתי הייתה אומרת שכשאנחנו מתחילים לדבר צריך לזוז הצידה. הוא היה מעיין הידע הכי גדול שהיה לי בחיים ותמיד ניסיתי לשאוב עוד. השיחה האחרונה האמיתית שלנו הייתה על פוליטיקה פולנית ולא ידעתי שאשתמש במידע הזה כמה שבועות מאוחר יותר. היום אני חושב שהייתי יכול להתחרות איתו בנושא הזה".
לתרומות עד 30.11
https://giveback.co.il/project/86927?amb=921e7f5e-ba1f-11f0-8d8c-4201ac1c9038
או בגוגל "מורשת אלכס דנציג"
