דעה // "אצבע בעין לאוהבי בן גוריון"
ראש הממשלה העדיף להעדר מהטקס. לייצוג הממשלה נשלח יצחק וסרלאוף מ"עוצמה יהודית". אין להתפלא שנכדו של בן- גוריון, יריב בן-אליעזר, זעם על ביזוי מנהיג האומה: "לא לכבודו של סבא שלי שנציג הממשלה הוא נציג מפלגה כהניסטית"
יגאל צחור
מדי שנה כבר 52 שנים, מתקיים טקס ממלכתי לזכרו של דוד בן גוריון, בחלקת הקבר של פולה ודוד בן-גוריון במדרשת שדה בוקר.
ביום הזה צמרת המדינה באה לכבד את המנהיג הגדול, ראש ממשלת ישראל הראשון. בתוכם נשיא המדינה, ראש הממשלה (שהפעם העדיף להעדר), נשיא בית המשפט העליון, הרמטכ"ל והצמרת הביטחונית.
כל השנים מאז הקמתי את ביתי בנגב, אני מקפיד לפקוד את קברם של דוד ופולה בן-גוריון. מאז הקמת הממשלה הנוכחית לבי נחמץ בקרבי, רק יחידים משרי הממשלה מגיעים לטקס, דובר הממשלה מקריא טקסט שכתב משהו במשרדו. לא הדר ולא כבוד.
השנה הם שברו את השיאים של עצמם. שלחו לטקס את יצחק וסרלאוף, השר לענייני הנגב והגליל. שר שעוסק יחד עם חבריו החרדים בחקיקת חוק ההשתמטות מגיוס לצה"ל. כאמור ראש הממשלה לא טרח להגיע.
אין להתפלא שנכדו של בן- גוריון, יריב בן-אליעזר, זעם והרגיש שמבזים את סבו מנהיג האומה. וכך אמר בתוך הטקס:
"לא לכבודו של סבא שלי שנציג הממשלה הוא נציג מפלגה כהניסטית, זה אצבע בעין לכל אוהבי בן גוריון".
אני מכיר אישית את יריב שנים רבות, הוא התמתן עם השנים. בימיו הטובים יותר הוא ודאי היה הולך לשר ומבקש ממנו לפרוש מהמעמד הזה.
הרמטכ"ל זמיר: נדרשת מנהיגות אמיצה, תכליתית ומשנה מציאות, מנהיגות זו צריכה להכיר בכישלון וגם להוביל שינוי
צר לי שהנשיא הרצוג מצא צורך לגנות את דבריו של יריב. זה לא היה במקום. למרות שחלק מנאומו של הנשיא נגע בתהליכים ההרסניים שמובילה הממשלה, כמובן רק במרומז. כך אמר בין השאר: "אחד הערכים שהכי מזוהים עם בן גוריון היה הממלכתיות הישראלית, שתובעת מאתנו להתבונן על המכלול של מדינת ישראל. לשים את המשותף לפני האינטרס של המחנה שלי, להבין שיש משהו גדול מסך האינטרסים של כולנו, צה"ל , מערכת המשפט, הכנסת ומוסד הנשיאות, הם נכסים משותפים קריטיים וחיוניים הרבה מעבר לשלטון זמני משל מחנה זה או אחר.
בן גוריון הבין שהממלכתיות היא לא אחדות מזויפת. ממלכתיות אין פרושו עמידה פאסיבית באמצע מדומיין- אלא זו עמדה ערכית, שבוחרת לראות את התמונה הגדולה מעבר למחנאות פוליטית ואידיאולוגית".
הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר היה הרבה יותר נוקב בדבריו, בהם שילב מדברי בן גוריון:
"מנהיגות היא נכונות לשאת בעול גם כשהוא כבד מנשוא… לא די בהסבר, לא די בביקורת, נדרשת מנהיגות אמיצה תכליתית ומשנה מציאות, מנהיגות זו צריכה להכיר בכישלון וגם להוביל שינוי- לא מנהיגות שמפחידה או מטביעה, אלא מנהיגות מרימה, עם השראה. האחריות הפיקודית היא לבנות מחדש. המנהיג חייב להיות הראשון להקריב, ראשון לשאת באחריות, ראשון לתקן".
אומץ, נחישות, אחריות, דוגמה אישית. אלו ביטויים שמתאימים לתקופתו של בן-גוריון, הם רחוקים ת"ק פרסה ממציאות ימינו.
בן גוריון ראוי שמספידיו ומנחילי מורשתו יהיו שליחים שמבטאים התמסרות לערכיו של בן גוריון, בתוכם חובת הגיוס, הקמת קיבוצים, יישוב הנגב, צניעות ויושר. כנראה קשה למצוא כאלה בהנהגת המדינה בימים אלה.
