זמן להכיר // שרה צ'פלין, קיבוץ מסדה

מי את?

אני אלמנה בת 75, אחרי זוגיות נפלאה. במקור מקריית חיים. הגעתי לקיבוץ כחברת גרעין. יש לי ילדים ונכדים מקסימים והחלטתי להמשיך לטרוף את החיים. חותרת ומתחרה בסירות דרגון, מטיילת בארץ ובעולם ואוהבת לבשל ולאפות.

מה את מחפשת בבן הזוג ומה תתני מעצמך בזוגיות המיוחלת?

אני מחפשת שותף לעשות חיים בתוך החיים. ושיהיה רק טוב בלב.

איזה איבר בגוף שלך מספר שאת מקיבוץ?

אולי הצמה שלי? השיער הארוך שלי? הקוקו והסרפן…. לא יודעת. נראה לי שהיום כבר קשה לראות על מישהי או מישהו שהם חברי קיבוץ…

המאכל שהכי אהבת שהכינו או עדיין מכינים בחדר אוכל?

דייסת סולת או אורז עם קקאו. אצלנו כבר מזמן אין חדר אוכל. בכל מקרה אני אוהבת גבינות ומכל הסוגים.

איזה משפט אמרו לך בקיבוץ ובחיים לא תשכחי?

שהייתי הכלה היפה בעמק ושאני, כמו יין טוב, משתבחת עם הזמן.

מה השמועה הכי מטורפת שהייתה לגבייך בקיבוץ?

אין.

אם היית יכולה לחזור בזמן, איזו עצה היית נותנת לנערה שהיית?

לא לוותר על החלומות שלי.

מה השאיר אותך בקיבוץ כל השנים האלה?

מאוד אהבתי את החיים בקיבוץ וכאשר הייתי נערה, חברת תנועת נוער, ציינתי שאתחתן עם בן קיבוץ ושיהיו לי 10 ילדים… אז אכן התחתנתי עם בן קיבוץ ויש לנו 6 ילדים.

מה התכונה הכי "קיבוצניקית" שלך?

עזרה הדדית ואינני נועלת את הבית.

מה העבודה הכי אזוטרית שבה עבדת בקיבוץ?

תמיד עבדתי בעבודות מועילות וגדולות.

אם לא היית גרה בקיבוץ, איפה היה בית החלומות שלך?

לא רואה את עצמי גרה במקום אחר. ההתיישבות העובדת עדיין מרתקת אותי, אולי לא בחום של עמק הירדן – אוהבת את הים התיכון.

שריטה שהקיבוץ של פעם השאיר בך?

אין.

מה הפינה האהובה עליך בקיבוץ?

הנוף לעבר הרי הגלעד בחורף ובאביב.

איזה ענף מענפי הקיבוץ שכבר לא פעילים היית מחזירה לחיים ולמה?

חדר אוכל, כי לפעמים בא לי לאכול אוכל שבושל עבורי, עם אנשים ולא לבד. החגים הקיבוציים בחדר האוכל חסרים לי: ליל הסדר, ראש השנה, למשל.

איזה חג קיבוצי הכי אהבת בצעירותך בקיבוץ ולמה?

אהבתי ועדיין אוהבת את חג השבועות, כי נחגג בהמון עם והדר. הפיקניק הקיבוצי על הדשא הגדול… זהו חג הגבינות ואני אוהבת גבינות ועוגות גבינה.

איזה גיוס בקיבוץ הכי אהבת?

קטיף בפרדס.

מה ה"אני מאמינה" שלך?

לחשוב טוב, להיות אופטימית, לצחוק הרבה, להתקדם בחוכמה בחיים ולא להיעצר בגלל רעש מסביב. לתת לחיים משמעות, כי חיים ללא משמעות אינם חיים.

האם יש איזושהי דמות מהקיבוץ שהשפיעה מאוד על מי שאת היום?

כן. כאשר הגעתי לקיבוץ עבדתי בגן עם גננת מופלאה וממנה למדתי הרבה. משפחתה הייתה גם המשפחה המאמצת שלי, כחברת גרעין.

ספרי על חלום אחד שהגשמת וחלום אחר שעדיין לא.

נישאתי לאיש מופלא, הקמנו משפחה לתפארת. ילדים יפים ומוכשרים. החלום שלא הגשמתי היה להיות דיילת אוויר, אבל עכשיו כבר מאוחר, לכן אני מטיילת הרבה בארץ ובעולם ומסתכלת על הדיילות מכיסא הנוסעת.

אם היית יכולה, היית מחזירה את הגלגל לאחור, לימים שלפני ההפרטה?

לא יודעת מה לענות על השאלה הזו. מצד אחד, לפני ההפרטה החיים היו הרבה יותר רגועים והכול היה בנמצא. מצד שני, לאחר ההפרטה, יכולנו להרשות לעצמנו הרבה יותר. לכל צורת חיים היתרונות והחסרונות. אין תשובה מוחלטת.

מה הגעגוע הכי עמוק שלך?

לילד שלי ולאישי.

מה את מאחלת לקיבוץ שלך ל-20 שנה הבאות?

להתבסס מהבחינה הכלכלית, לגדול עוד ועוד, להתעשר עם משפחות חדשות ואיכותיות ושתמיד אשמע קולות צחוק של ילדים.

פניות לשרה: 050-6425665

פניות למדור ניתן להעביר למייל המערכת zmankibbutz@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא: עבור "זמן להכיר"

מערכת "זמן קיבוץ" אינה אחראית לתוצאות אבל תשמח להגיע לחתונה על הדשא של חדר האוכל