דעה // ראשת מועצת גזר: תחנת הכוח שלא תקום בנען היא ניצחון של סולידריות וערכים
"החלטת קיבוץ נען לעצור את המיזם השנוי במחלוקת מחברת אותו מחדש לערכי הערבות ההדדית והסולידריות שעליהם נוסד", אומרת רותם ידלין, ראשת מועצה אזורית גזר שבתחומה שוכן הקיבוץ
רותם ידלין
בחודשים האחרונים רחשה המועצה האזורית גזר, עם הידיעה על כוונתו של קיבוץ נען לקדם את בנייתה של תחנת כוח על שטח הקיבוץ שנמצא בלב שטחי המועצה, בסמוך ליישובים אחרים.

אלו היו ימים מורכבים עבורנו כקהילה שהסתיימו בהחלטה אחראית וערכית של הקיבוץ להפסיק את קידום הפרויקט. ההחלטה הזו מעוררת אצלי, כמו אצל רבים באזורנו, תחושת הערכה עמוקה על האחריות הציבורית והערכית שגילתה הנהגת הקיבוץ, תוך הקשבה לרחשי הלב של הציבור, מבית ומחוצה לו, ומסמלת בעיני את המצפן הערכי כחלק משמעותי בבניית הארץ.

אחריות בין קהילות: הקיבוץ והמרחב הכפרי
פרשת תחנת הכוח הזכירה לכולנו שקיבוץ אינו מתקיים לבדו. קיבוץ חי במרחב מוקף שכנים, ושותף לאחריות על הסביבה והקהילה שסביבו, ולא רק זו שבתוך השער הצהוב. היוזמה להקים תחנת כוח על אדמות נען אולי הבטיחה רווחים, אך גם איימה להשית נזק סביבתי ובריאותי כבד על תושבי היישובים הסמוכים, ולערער את שיווי המשקל העדין שנרקם כאן במשך שלושה וארבעה דורות של שכנות טובה.
החלטת קיבוץ נען אינה מובנת מאליה. היא כרוכה בוויתור על רווח כלכלי משמעותי. במציאות של לחצים וצרכים, החלטת הנהגת קיבוץ נען לבחור להקשיב, לעצור, ולשנות כיוון – זו הנהגה. זו עמידה על עקרונות
לא במקרה, כל יישובי המועצה – מושבים, קיבוצים וקהילתיים – התאגדו סביב עמדה אחת: התנגדות חד-משמעית לתוכנית. מעבר לחשש מהחרפת זיהום האוויר באזור הסובל ממילא ממפעלים מזהמים, עמדה גם דאגה עמוקה לשמירה על צביונו הכפרי של אחד האזורים האחרונים שנותרו פתוחים ורציפים בלב מדינת ישראל. אמנה משותפת, שנחתמה בידי כלל היישובים במועצה, קבעה עמדה עקרונית: לא תוקמנה תחנות כוח מזהמות בשטחי המועצה. זהו מימוש חי ומחייב של ערך הערבות ההדדית.
החלטה אמיצה שמחברת לערכי הקיבוץ
חשוב לומר זאת בפשטות: החלטת קיבוץ נען אינה מובנת מאליה. היא כרוכה בוויתור על רווח כלכלי משמעותי. במציאות של לחצים וצרכים, החלטת הנהגת קיבוץ נען לבחור להקשיב, לעצור, ולשנות כיוון – זו הנהגה. זו עמידה על עקרונות.
במדינה שבה לעיתים נדמה שהאחריות של המדינה כלפי אזרחיה הולכת ומתפוגגת, מוטלת עלינו חובה – לשאת באחריות איש לרעהו. אל לנו להפוך לג'ונגל שבו רק החזק שורד
בסופו של דבר, קיבוץ נען הוא לא עוד נקודה על המפה. הוא הקיבוץ הראשון של תנועת הנוער העובד והלומד, תנועה שקמה על ערכי עבודה, שוויון, סולידריות ואחריות חברתית. נען לא נוסד רק כיישוב חקלאי, אלא כהצהרה מוסרית. חברה שיתופית שמבינה שכוח, כלכלי או פוליטי, חייב להיות מרוסן באמצעות ערכים. והיום, קיבוץ נען ממשיך לשאת באחריות הזו.
אלטרנטיבה מוסרית בימים של ציניות
אנו חיים בעידן שבו נדמה לעיתים שהציניות והפרגמטיזם השתלטו, שהכוח, הכסף והכבוד הם שמכתיבים כל החלטה. דווקא בתקופה כזו הבחירה של נען לסגת מן המיזם אינה רק צודקת. היא מציבה אלטרנטיבה. היא מחזירה את השיח לערכים.
לנו, אנשי ההתיישבות העובדת והתנועה הקיבוצית, יש אחריות – לא להיסחף באותה ציניות, לא להתרגל לנורמות שאינן שלנו. אנו מחויבים לשמר אורח חיים שמעמיד במרכזו את מה שהפך את הקיבוצים למה שהם: סולידריות עם הכלל, אחריות הדדית, יכולת לנהל מחלוקת בכבוד ובשיח, ומחויבות לאדם, לקרקע ולקהילה.

המועצות האזוריות: נדבך שקט בערבות ההדדית
במדינה שבה לעיתים נדמה שהאחריות של המדינה כלפי אזרחיה הולכת ומתפוגגת, מוטלת עלינו חובה – לשאת באחריות איש לרעהו. אל לנו להפוך לג'ונגל שבו רק החזק שורד. חובתנו לשמור על מרקם אנושי אחר – של דיאלוג, של קהילתיות, של דאגה הדדית.
כאן בדיוק נכנסות המועצות האזוריות, בתפקידן הגלוי והסמוי, כבסיס איתן לערבות ההדדית המתחדשת של החברה הישראלית. כאן, בשטח, בין מושבים וקיבוצים, בין ויכוחים לשיתופי פעולה – מתרקמת חברה ישראלית אחרת, עקשנית וטובה יותר. חברה שמאמינה שדווקא מלמטה – מתוך האזור, הקהילה והמרחב – אפשר וצריך לבנות חוסן אזרחי, ערכי וחומל.
ההכרעה שלא תקום תחנת כוח בשדות קיבוץ נען היא לא סוף, היא התחלה. הזדמנות לתקן, לרפא, לאחות. קריאה להמשיך לפעול מתוך שותפות, ולא להשאיר את הערכים מחוץ למשוואה.
