רשות החברות ממליצה לסגור את הקרן לביטוח נזקי טבע המשותפת לחקלאים ולמדינה

סערה חדשה בענף החקלאות. בעוד שבימים אלה עדיין מתנהל המאבק נגד רפורמת החלב מבית מדרשו של שר האוצר, ממליצה רשות החברות הממשלתיות לסגור את הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות ("קנט"), הנמצאת בבעלות משותפת ושוויונית של הממשלה וארגוני החקלאים. על פי ההמלצה תבוצע הפעילות התפעולית של הקרן על ידי השוק הפרטי והחקלאים יקבלו סבסוד ישיר בגין פוליסות ביטוח שירכשו. מעורבות הממשלה, כך על פי הצעת רשות החברות הממשלתיות, תתבטא בפעילות רגולטורית בלבד.

העולם נערך לקראת משבר האקלים ואחד הכלים שהכי תומכים בהם ומפתחים אותם ומחזקים אותם זה נושא של ביטוח נזקי טבע, אם זה במקרה של שרב, קור או בצורת. הסיפור הזה, להפריט את הקרן, הוא לא ישים

במסמך שהוכן ברשות החברות הממשלתיות בנושא זה, נטען, כי קרן נזקי טבע פועלת במודל לא תחרותי וכמונופול הפועל בפטור ממכרז. על פי טענת רשות החברות הממשלתיות מחזיקה 'קנט' במעמד של מונופול בשוק הביטוח החקלאי מבלי שתהיה חלופה שעשויה להוזיל עלויות או לשפר את השירות. עוד נטען בחוות הדעת של רשות החברות הממשלתיות, כי 'קנט' אינה מציעה שירות בעל אינטרס לאומי מובהק ולפיכך הוא יכול להתבצע על ידי גורמים אחרים, לאו דווקא ציבוריים ולכן יש לפעול לסגירת הקרן או לפתוח את תחום הביטוח החקלאי לתחרות.

"זה נעשה כדי להלך עלינו אימים"

"קרן נזקי טבע", מציין בשיחה ל"זמן קיבוץ" אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, "היא אחד הכלים המרכזיים מבחינת הבטחת הוודאות של החקלאים, בעיקר כשמדובר בגידולי הצומח, שהם יותר חשופים לאירועי אקלים. דווקא בתקופה שיש בה הרבה אירועי אקלים, יש חשיבות ענקית לגוף הזה הנקרא 'קרן נזקי טבע'. זה היום כלי שהוא מאוד נחשב במדינות המפותחות. זה כלי לתמיכה בחקלאות, ובעיקר להבטחת הוודאות של ייצור גידולי החקלאות וכמובן שיש לזה גם קשר לנושא ביטחון המזון".

כיצד אתה מתייחס לכוונה של רשות החברות הממשלתית לסגור את הקרן?

"אנחנו דוחים את הרעיון הזה מכול וכול. זה רעיון לא מקצועי ולא רציני. בטוח שזה לא נבדק על כל המשמעויות של רעיון כזה. על אחת כמה וכמה, שאנחנו הרי שותפים של הממשלה בקרן נזקי טבע. אנחנו מחזיקים ב-50 אחוז בקרן הזו, בשיעור זהה בו מחזיקה הממשלה. אף אחד לא דיבר איתנו, אף אחד לא שאל אותנו כבעלי מניות בגוף הזה. זה הרי המינימום שבמינימום. לכן, אנחנו מגנים מכל וכל את הצעד הזה ולא ניתן שיפגעו בכלי הזה לאחר שרשרת של ניסיונות לפגוע בחקלאות, כמו רפורמת החלב, למשל, והסכם הסחר עם ארצות הברית והרשימה עוד ארוכה. דווקא בתקופה כזו, שאנחנו אחרי שנתיים וחצי של מלחמה שעוד לא הסתיימה, שבה נחשף כל הנושא של החשיבות שלא נהיה תלויים במדינות אחרות מבחינת ייבוא מוצרי חקלאות, הרעיון הזה של לסגור את הקרן הוא לא מובן, לא ברור, לא רציני ולא מקצועי. ברור שיש כאן שיקולים לא מקצועיים. זה נעשה כדי להלך עלינו אימים ואנחנו לא ניתן לזה לקרות".

מה זה אומר?

"לא ניתן לאיים עלינו ולא ניתן לפגוע בחקלאות. נעשה כל מה שניתן כדי שקרן נזקי טבע לא תיסגר. נעשה הכול שהגוף הזה ימשיך לפעול כפי שהוא פעל עד עכשיו ואפילו נשפר את הפעילות שלו. יש המון מה לשפר. כל העולם נערך לקראת משבר האקלים ואחד הכלים שהכי תומכים בהם ומפתחים אותם ומחזקים אותם זה נושא של ביטוח נזקי טבע, אם זה במקרה של שרב, קור או בצורת. הסיפור הזה, להפריט את הקרן, הוא לא ישים. אף אחד לא ייקח את הדבר הזה. זה כבר נוסה בעבר ואף גורם פרטי לא ייקח את זה. כל המדינות המפותחות בעולם תומכות בכלי הזה. כלי כזה לא יכול להתקיים בלי תמיכת המדינה ולכן אף גורם פרטי לא ייכנס לזה. המטרה היא להגן על החקלאות ועל הייצור המקומי, לחזק את הוודאות של הייצור החקלאי לטווח ארוך ולהבטיח את ביטחון המזון לאזרחי מדינת ישראל".

"קנט" היא לא בעיה מבנית. היא חגורת הבטיחות של החקלאות הישראלית. בלי 'קנט' אין ודאות ובלי ודאות אין ייצור מזון

יצוין, כי היקף הנזקים בחקלאות עמד בשנת 2023 על 390 מיליון שקל ובשנת 2024 הוא גדל ל-400 מיליון שקל ואילו בשנת 2025 עמד היקף הנזקים בחקלאות על סכום של למעלה מ-450 מיליון שקל.

מסמך מנותק מהשטח

מהתאחדות חקלאי ישראל נמסר בתגובה להצעה לסגור את קרן נזקי טבע, כי "חקלאי ישראל דוחים מכל וכל את עמדת רשות החברות הממשלתיות ואת ההצעות באשר לעתיד קנט. זהו מסמך מנותק מהשטח, שמפגין חוסר הבנה בסיסי של אופן הפעולה של החקלאות הישראלית ומציע לפרק את מנגנון ההגנה המרכזי של ייצור המזון בישראל דווקא בעידן של אירועי אקלים קיצוניים ועלייה חדה בהיקף הנזקים. לא מדובר ב'ייעול' ולא ב'תחרות', אלא במהלך מסוכן שיפקיר את החקלאים ואת הציבור. השוק הפרטי לבדו לא מסוגל לתת פתרון יציב. מי שמציע להפריט או לפרק מתעלם ביודעין מהעובדות הכלכליות. 'קנט' היא לא בעיה מבנית. היא חגורת הבטיחות של החקלאות הישראלית. בלי 'קנט' אין ודאות ובלי ודאות אין ייצור מזון. פשוט כך. כבר ניסו בעבר להפריט את התחום וזה נכשל. לחזור עכשיו לאותו רעיון כושל זו לא מדיניות. זו רשלנות".

בהתאחדות חקלאי ישראל מוסיפים ומציינים, כי "המהלך הזה מצטרף לשורת צעדים שמכרסמים בחקלאות המקומית – רפורמת החלב, צעדים בענף הפטם, הסרת מכסים ועכשיו ניסיון לפגוע גם במנגנון הביטח שמגן על עצם הייצור. זו פגיעה ישירה בחקלאים ובביטחון המזון של אזרחי ישראל. במקום לחזק את החקלאות מנסים לפרק את רשת הביטחון שלה. זה מהלך שלא נעבור עליו בשתיקה".

אופי נזקי הטבע והיקפם אינו כלכלי עבור חברות ביטוח פרטיות

מהקרן לנזקי טבע, "קנט", נמסר בתגובה, כי "בדומה למרבית המדינות המערביות, 'קנט' הוקמה ופועלת כחברה ממשלתית שנועדה לתת מענה ביטוחי מקצועי ויעיל לחקלאות הישראלית הרגישה לסיכוני הטבע, וזאת לאור העובדה כי אופי נזקי הטבע והיקפם אינו כלכלי עבור חברות ביטוח פרטיות, המדירות את פעילותן מהתחום. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בשנים האחרונות עם התגברות השלכות משבר האקלים והגידול העצום והמתמיד בהיקף הנזקים הכלכליים לחקלאות. פעילות החברה, ניסיונה הרב ומקצועיותה מאפשרים לחקלאים לקבל פיצוי מהיר והגון ולחזור לפעילות מיידית לאחר התרחשות נזקים, ובכך החברה מבטיחה שמירה על רציפות והיקף ייצור התוצרת החקלאית הדרושה למשק הישראלי וכן שמירה על עצמאות המזון ועל ביטחון המזון. היות ומדובר במסמך ראשוני הרצוף אי דיוקים ונתונים חסרים, אנו נשב עם כל הגורמים הרלוונטיים במטרה ללבן את העובדות ולהבטיח המשך שמירה על החקלאות הישראלית".

לא חתום על ידי גורם מקצועי

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה לפניית "זמן קיבוץ", כי "חברת 'קנט' – קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, הינה חברה בבעלות משותפת של מדינת ישראל ושל ארגוני החקלאים בחלוקה שווה של 50%-50%, ופועלת מזה עשרות שנים כרשת ביטחון מרכזית וקריטית לענף החקלאות בישראל. מדובר בחברה יעילה ובעלת חשיבות אסטרטגית לשמירה על רציפות וכושר הייצור התוצרת החקלאית, חוסן החקלאים וביטחון המזון הלאומי, במיוחד נוכח העלייה המתמשכת בהיקפי נזקי האקלים ואירועי הקיצון, כפי שעולה גם מנתוניה הרשמיים".

במשרד החקלאות ציינו, כי "נייר העמדה שנושא את הלוגו של רשות החברות הממשלתיות לא חתום על ידי אף גורם מקצועי ולא ברור מי הנמען שלו, כולל טענות שגויות, מידע חלקי ומטעה, עובדה המעוררת קושי מהותי, הן בהיבט התוכני והן בהיבט התנהלות מפיץ המכתב וכך גם ביכולת התייחסות באופן ענייני. כל דיון עתידי, ככל שיתקיים, יעשה באחריות, בשקיפות ובהתבסס על ראייה לאומית כוללת של ביטחון המזון ולא מתוך שיקולים תיאורטיים מנותקים מהמציאות החקלאית והביטחונית בישראל. יודגש באופן חד משמעי, כי סגירת חברת 'קנט' אינה עומדת על הפרק".