תנועה
פק"ל עם המזכ"ל // בונים בית משותף
ליאור שמחה•2 דק' קריאה
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, בנאום במועצת תנועת הקיבוץ הדתי על תכנית הבית המשותף: "אנחנו מסכימים על 95% מהדברים. אבל חשוב מכך: אנחנו מסכימים על היכולת להחזיק קונפליקט"
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, בנאום במועצת תנועת הקיבוץ הדתי על תכנית הבית המשותף: "אנחנו מסכימים על 95% מהדברים. אבל חשוב מכך: אנחנו מסכימים על היכולת להחזיק קונפליקט"
"אני מתרגש להיות פה, באמת.
כשהייתי מנהל קהילה חדש ולא לגמרי הבנתי מה זה 'קיבוץ', מישהו אמר לי משפט שאני זוכר עד היום: 'קיבוץ זה כמו משפחה שיש לה סופרמרקט למטה. כל אחד יורד, לוקח מהסופר, ועולה למעלה'. ואז המשפחה גדלה. מצטרפים בני זוג, אנחנו כבר בדור שני ושלישי, וכולם ממשיכים לקחת מהסופר ולעלות למעלה. עד שבא אב המשפחה ואומר: 'רגע, הסופר אמור להרוויח, אי אפשר לקחת ללא הכרה
כאן בדיוק טמון המתח העדין שעושה את הקיבוץ: המרקם שבין העסק לבין הקהילה. זו המשמעות של הערבות ההדדית והאחריות המשותפת בין איש לרעהו.
באתי לדבר איתכם על התנועה הקיבוצית ועל הקשר שלנו לקיבוץ הדתי. גם לנו בתנועה הקיבוצית יש אתגר ענק – להגדיר לעצמנו מחדש מהו קיבוץ. מה פרטי ומה ציבורי? מה בתוך התקנון ומה מחוצה לו? נדמה שגם אתם, בקיבוץ הדתי, עסוקים בשאלות הללו בדיוק. המורכבות הזו, של השילוב בין החוץ לפנים ובין העסק לקהילה, היא בעצם בבואה של החברה הישראלית כולה. כשאנחנו תובעים מעצמנו ערבות הדדית ושוויון, עלינו להיות הראשונים שמיישמים זאת. עלינו לאפשר בתוך הזהות הקיבוצית הכוללת מקום לזהויות נוספות, גם לאלו שבאות מבית אבא ואינן רוצות להימחק.
אני מגיע לכאן עכשיו מהכנסת, מפגישה באוצר. כשפגשתי שם את אנשי הכלכלה, תפסתי את הראש והבנתי: איתם לא נוכל לבנות בית משותף. הם מאמינים בכל ליבם בערכים אחרים לגמרי – ערכים ניאו-ליברליים שרחוקים ממה שאנחנו מאמינים בו.
לעומת זאת, כשאני מסתכל עלינו ועל התנועה של הקיבוץ הדתי, ברור לי שאנחנו מסכימים על 95% מהדברים. אבל חשוב מכך: אנחנו מסכימים על היכולת להחזיק קונפליקט. זה בסדר גמור שיש בינינו אי-הסכמות. הגדולה של בית משותף היא לדעת לתת לקונפליקט הזה ביטוי, להכיל אותו, ולנהל אותו מתוך כבוד.
אסיים במה שקורה בשטח. האמת היא, שבשטח אנחנו כבר עובדים יחד. במטה השיתופי ובארגונים הכלכליים האזוריים – החיבור בינינו הוא כבר טריוויאלי לחלוטין. הדברים קורים מלמטה בצורה כל כך טבעית ומשותפת, שהתפקיד שלנו למעלה הוא פשוט לסנכרן, לתת לזה מקום, ולאפשר למרחב הזה לפרוח. היופי של הבית המשותף שלנו הוא בדיוק בזה: לאפשר למרחבים השונים להתקיים, להשמיע את קולם, ולצעוד יחד".
