החברה מברור חיל שעוזרת לחקלאים להכפיל הכנסות מהשדה

ממשלת ישראל אישרה לאחרונה תוכנית מתאר ארצית למתקנים אגרו-וולטאיים, פאנלים לייצור חשמל סולארי, שיותקנו בשדות מעל גידולים חקלאיים, מהלך המאפשר דו-שימוש בקרקע חקלאית, והפקת הכנסה נוספת מייצור חשמל סולרי.

בקיבוצים רבים מותקנים פאנלים סולריים על גגות רפתות, לולים וחממות, כך מפיקים רווח נוסף מאנרגיה ירוקה, בלי לפגום ברווחיות המתקן החקלאי שתחתיו. התקנת פאנלים סולריים בשדות ובמטעים מייצרת הזדמנות להפקת רווח נוסף בקרקע, אך לצד זאת קיימים חוסר וודאות ואתגרים, מהשפעת הצבת הפאנלים עצמם על הגידולים.

לצד הבאז האדיר בארץ ובעולם מהאפשרות לשני מרכזי רווח מאותו תא שטח, טרם הצטבר מספיק מידע באשר להתנהגות הצמחים כאשר יוצבו מעליהם פאנלים: איזה אפקט יש לגובה הצבת הפאנל מעל הגידול ואיך תשפיע זווית הצבתו, אילו גידולים יתאימו לדו-שימוש בשטח ואילו פחות והאם תשנה תצורת השדה, כפי שהיא מוכרת, על מנת להתאים עצמה לאופן העמדת הפאנלים, תוך התחשבות לעבודת הכלים החקלאיים והחקלאים עצמם.

ב"אקולוגיק", בית תוכנה חקלאי בבעלות קיבוץ ברור חיל ואיש העסקים רון שני, שואפים לענות על השאלות הללו על מנת להוביל מהפכה בתחום האגרו-וולטאי ולהפוך שילוב של חקלאות וייצור אנרגיה סולארית למודל רווחי, מדיד ובר-שכפול בישראל ובעולם.

יעילות מדעית וכלכלית

"למרות הצמיחה המהירה של התחום" אומר שני מנכ"ל החברה, "הוא סובל מהיעדר ידע מבוסס נתונים, ממחסור בפרוטוקולי גידול מוכחים ומהיעדר סטנדרטיזציה, מה שיכול להוות חסם כאשר חקלאים פונים לבקש מימון מבנקים, קרנות וגופים דומים להשקיע בפרויקטים בהיקף מסחרי".

הפלטפורמה מאפשרת תיעוד, ניתוח והוכחת יעילות מדעית וכלכלית של גידולים אגרו־וולטאיים, תוך מיצוי פוטנציאל הצמיחה של השדה

"החברה פועלת במרחב החקלאות הישראלי כבר למעלה מ-35 שנה, פיתחה מתודולוגיה ייחודית לניהול ושליטה בזמן אמת בתהליכי גידול חקלאיים תחת פאנלים סולאריים", מסביר שני. "הפלטפורמה מאפשרת תיעוד, ניתוח והוכחת יעילות מדעית וכלכלית של גידולים אגרו־וולטאיים, תוך מיצוי פוטנציאל הצמיחה של השדה ובכך – הכפלת מקורות ההכנסה של החקלאי".

איך מבחינה טכנית ניתן לאסוף את הנתונים הללו?

"'אקולוגיק' מציעה פלטפורמה שאוספת באופן אוטומטי נתונים מכל סנסור, מערכת או ציוד בשדה ומנתחת את השפעת ההצללה, סוגי הפאנלים, הגובה, הזווית והתצורה על היבול. זה מאפשר השוואה בין גידול תחת פאנלים סולאריים לבין גידול בשטח פתוח. אנחנו מספקים פיתוח ועדכון דינמי של פרוטוקולים לגידולים אגרו-וולטאיים, מבוססי נתוני אמת, וניתוחים מתקדמים באמצעות בינה מלאכותית לחיזוי יבולים, איכות ועמידות לאורך זמן.

"הפלטפורמה עוזרת לחקלאים למקסם את פוטנציאל הגידול (רוב הגידולים לא מגיעים כרגע ל-50% מהפוטנציאל), כלומר מה המקסימום שניתן להשיג על ידי התאמת כמות וסוג הדישון, מידת ההשקיה ועוד.

"בנוסף, מספקת הפלטפורמה דוחות מובנים לבנקים ולמשקיעים בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים".

פרויקט גדול בקיבוץ גשור

אקולוגיק פועלת בישראל מאז 2019, והפלטפורמה שלה נבחרה על ידי האיחוד האירופי כמנוע קליטת הנתונים לתקן הבינלאומי החדש. החברה מקיימת שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות חקלאיות מובילות באירופה ומעורבת במחקרים יישומיים בישראל.

החברה מציעה לחקלאים "הלבשת" סנסורים, חיישנים, על הקונסטרוקציה של הפאנלים, מה שיאפשר ניטור נתונים בזמן אמת, ומכאן, אפשרות להשביח את הגידול.

זו בשורה גם עבור החקלאי וגם יכולת להראות בצורה מדעית מה קורה תחת הפאנלים, האם זה מצדיק את ההשקעה, דבר שיעזור לחקלאים לקבל השקעות ומימון לפרויקטים

"חקלאי יוכל לראות את ההשפעה שיש לגידול תחת פאנל מול גידול בשדה פתוח, האם הפוטנציאל השתפר. זו בשורה גם עבור החקלאי וגם יכולת להראות בצורה מדעית מה קורה תחת הפאנלים, האם זה מצדיק את ההשקעה, דבר שיעזור לחקלאים לקבל השקעות ומימון לפרויקטים", אומר שני.

כפי שתוכנות לניהול דיגיטלי חכם נכנסו זה מכבר לרפתות, החברה מציעה ניהול שדות חקלאיים, "דיגיטל פארמינג", ברמה גבוהה ובתקנים בינלאומיים. "יצרנו מוצר שמתמקד בצרכים של אגרו-וולטאי. כרגע עוד לא יודעים מספיק איך הפאנלים ישפיעו על הגידולים, והאם מתאים יותר לגידולי שדה, לכרמים, למטעים.

פה בארץ, החקלאים מתמודדים בעצמם, יש פחות תמיכה מבאירופה. אנחנו לא רוצים להתבסס על ניסוי וטעיה, אלא על משהו מדעי, שיש לו גם פרוטוקול ותוכנית המלצות

"כרמים, למשל רק התחלנו לבדוק. לגפן צורת גידול ייחודית שנמדדת לאורך שנים, אנחנו רוצים להבין גם את ההשפעה שיש מעונה לעונה. באירופה יש שטחים בהם עושים ניסויים בשיתוף אוניברסיטאות שמפרסמות את המחקרים. הממשלה מסבסדת ונותנת תמריץ. פה בארץ, החקלאים מתמודדים בעצמם, יש פחות תמיכה מבאירופה. אנחנו לא רוצים להתבסס על ניסוי וטעיה, אלא על משהו מדעי, שיש לו גם פרוטוקול ותוכנית המלצות. הפרויקט הכי גדול נמצא ברמת הגולן בקיבוץ גשור, 1500- 2000 דונם של כרמים".

שני הצטרף לחברה בברור חיל שבבעלות הקיבוץ ויחד בחרו שמרכז החברה יהיה שם, בנגב המערבי.

לדברי שני, "הפתרונות שאנו מציעים מאפשרים לראשונה ליזמים ולחקלאים להצדיק בפני גופי המימון את היעילות הכלכלית של פרויקטים אגרו־וולטאיים. אנחנו הופכים אי־ודאות להוכחה, ופיילוטים נקודתיים למודלים רווחיים בקנה מידה מסחרי – עם פוטנציאל להכפלת ההכנסה מהשדה".