מסע י"ב של התנועה הקיבוצית בערבה: 700 י"בניקים במסע אופניים של פעם בחיים
70 קילומטרים של רכיבה, לינה תחת כיפת השמיים ושיחות על העתיד, על שירות משמעותי והנהגה: מסע י"ב המסורתי של התנועה הקיבוצית לערבה התיכונה הוכיח שהדור הבא מוכן לקחת את המושכות | "ממש עכשיו זה התור שלנו לשאול – איזה תפקיד אנחנו לוקחים בבניית העתיד המשותף?"
הדס יום טוב
הנוף הפראי של הערבה התיכונה נצבע השבוע ברוח נעורים, דגלים כחול-לבן והרבה אבק דרכים. 700 חניכות וחניכי י"ב מכל רחבי התנועה הקיבוצית יצאו אתמול (חמישי) למסע רכיבה אתגרי וערכי שנמשך שלושה ימים, במהלכו יגמעו מעל ל-70 קילומטרים על אופניים. אבל מעבר למאמץ הפיזי בעליות והרוח בפנים בירידות, המסע הזה הוא קודם כל שיעור חי בדבקות במטרה, בחברות ובמנהיגות ישראלית במיטבה.
המנהיגות הבאה: "קחו אחריות"
בערב הראשון של המסע חל טקס מרגש שנתן את הטון לימים שאחריו. אורי וליאור, חניכי י"ב מרמת הגולן, עלו לבמה וביטאו את מה שרבים מחבריהם חשו בלב באותו רגע.
"השנתיים האחרונות הביאו התמודדויות שאף אחד לא הכין אותנו אליהן. אובדן, מלחמה, חלק פה בקהל הזה חוו אותה בקיבוצים הפרטיים שלהם, בבית שלהם, חלק מפה פונו למשך יותר משנתיים. אבל בתוך הכאב ראינו את הסולידריות והערבות ההדדית. ממש עכשיו עכשיו זה התור שלנו לשאול – איזה תפקיד אנחנו לוקחים בבניית העתיד המשותף?". הם סיכמו בציטוט של דוד בן גוריון: "אנו מאמינים באפשרויות הגדולות הטמונות בכוח היצירה של האדם".
המסע לא עסק רק בעבר ובהווה, אלא בעיקר בעתיד. ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, הגיע לחזק את החניכים בנקודת השיא של המסע: "אתם נמצאים בצומת של החלטות גדולות. רגע לפני שאנחנו המבוגרים נותנים לכם את המפתחות להנהגת הצבא, הקיבוץ והמדינה – אל תשכחו את אלה שמאחור ואת אלה שבצד. אל תשכחו מהו כוכב הצפון. קחו אחריות, כי החברה הישראלית צריכה אתכם".
אל השיח הערכי הצטרף גם עומרי רונן, פוליטיקאי צעיר ממפלגת "הדמוקרטים" וממנהיגי "אחים לנשק", שקיים עם החניכים שיחה מרתקת על חובה אזרחית ותרומה למדינה בימים אלו. רונן הדגיש בפני הצעירים כי המעורבות שלהם היא זו שתעצב את פניה של המדינה בשנים הקרובות, וכי הכוח לשנות נמצא בידיים של מי שמוכן "להזיע" למען הכלל, בדיוק כפי שעשו לאורך 70 הקילומטרים בערבה.
פתיתים, נקניקיות וציונות 2026
בערב, הוכרזה מנוחה מהדיווש. גל מגבעת ברנר, הקיבוץ הגדול ביותר במסע, סיפר על האנרגיות המיוחדות: "היה היום מסלול פשוט אבל ממש כיף, הכרנו חברים חדשים מכל הקיבוצים בארץ ובעיקר ואנחנו התגבשנו. אין תחליף לחטיפים עם החברים בסוף יום רכיבה ולבישולים המשותפים במחנה. וכמובן שהוא סיים ב"יאללה גבעת ברנר אימפריה!".
עבור רבים מהחניכים, השיא היה החיבור הבלתי אמצעי למדבר. איתי ואופיר מברור חיל שיתפו בחוויה של רכיבה בתוך השקט המדברי: "היה קטע של איזה שני קילומטר ברצף שפשוט לא פדלנו, רק זרמנו עם הירידה. זה היה חופש אמיתי". בסוף היום, מול הסירים המבעבעים של האוכל הרשמי של המסע – "מרק, פתיתים ונקניקיות, יאמי" – התנהלו השיחות העמוקות באמת על השנה הבאה: שנת שירות, מכינות וגיוס משמעותי.
החושך יורד והאבק שוקע, החניכים העייפים מצחצחים שיניים בשוקת בשטח, ולאחר מכן מנצלים את הזמן הבלתי-אמצעי שעד לשינה כדי לשאול את הצוות הבוגר קצת שאלות על "איך זה בצבא". האופניים נחים לצד האוהלים, ונשארים הזכרונות והתובנות של היום.
מסע י"ב 2026 יגיע מחר (שבת) לסיומו. אבל עבור דור המנהיגים והמנהיגות הבאים – המסע האמיתי רק מתחיל. המסע הזה מוכיח שוב שהנוער הקיבוצי, על אף הטלטלות שעבר, נשאר חלוץ ברוחו.
