לפני כשלושה שבועות עלה פוסט לדף הפייסבוק של קיבוץ פרוד ובו צילום תמונת ארכיון בשחור-לבן עם הכיתוב "קבוצת חלוצים ליד הנחל – 1949". 12 איש מופיעים שם. הנחל הוא נחל פרוד, מקטע של כק"מ וחצי בנחל צלמון – אחד משני הנחלים הגדולים של הגליל העליון והראשיים בנחלי הצפון, שזורם בסמוך לקיבוץ. "זה מה שראו חברי קיבוץ פרוד שעלו לקרקע ב-1949", כותבת בפוסט חברת ובת הקיבוץ גליה עוגן, ששני הוריה גם הם מופיעים בתמונה. "את הנחל, את הנוף שכולו ירוק, את ההרים מסביב (…) הם הגיעו נחושים ובוערים ליישב את ארץ ישראל, להקים קהילה גדולה ומשפחות עם הרבה ילדים. הם לא חשבו אז שיכול להיות שילדיהם נכדיהם וניניהם לא יזכו לחיות, לנשום, לטייל ולראות את היופי הזה. אז עכשיו אנחנו, ילדיהם נכדיהם וניניהם, עושים מאמץ גדול על מנת שזה לא יקרה (…)".

משאב טבע קהילתי לדורות

הגן הלאומי נחל צלמון מרוחק כ-8 ק"מ מקיבוץ פרוד, הממוקם בסמיכות לצפת ולמירון. מה שאנשי המאבק להצלת נחל פרוד – מחברי הקיבוץ ואנשי שמירת הנחלים ואיכות הסביבה – נאבקים כנגדו הוא תוכנית להקמת לולי רפורמה תעשייתיים בהיקף של כ־15 דונם, עבור כ־166,300 עופות, סמוך לנחל פרוד. אם אכן יקומו שם הלולים, של מושב שפר הסמוך (שגם הוא במועצה האזורית מרום הגליל) עלולים להתרחש פגיעה משמעותית וזיהום בטבע, בנוף, בתיירות ובאיכות חיי תושבי האזור.

תענוג לטייל שם והוא מאוד נגיש גם לאנשים עם מוגבלויות. אנחנו מרגישים אליו קשר אישי כי מילדות אנחנו יורדים לשם, אבל ברור שהוא לא שלנו אלא של כולם

"אנחנו קוראים למציאת חלופה תכנונית שאינה פוגעת בנחל ובמרחב הפתוח, לבחינה מחודשת של החלופות שהוצגו, לחשיבה יצירתית ואחראית שתאזן בין צרכים חקלאיים לשמירה על הסביבה. אנחנו מאמינים שניתן למצוא פתרון נכון יותר – כזה שימנע נזק סביבתי משמעותי וישמור על נחל פרוד כמשאב טבע קהילתי לדורות", נאמר בפוסט.

מעבר להעלאת המודעות הציבורית למאבק, אנשיו קיוו לגייס דרך מימון המונים מסוף פברואר, סכום של 150 אלף שקל כדי לקדם תכנונית ומשפטית את החלופה שלהם לתוכנית הלולים. הם גייסו בערך 35 אלף שקל, ומשום שהסכום נמוך יחסית למה שקיוו, החליטו להשקיע אותו בשיווק ויחסי ציבור, תוך תקווה שגם במושב שפר, שאיתם חוזרים ואומרים אנשי פרוד שאין להם שום רצון להסתכסך ושלא יישמע כאילו הם באים לאנשי המושב בטענות אישיות, יבינו את הפגיעה האקולוגית שבדרך, ויהדהדו את הצורך במציאת חלופה סימפטית יותר.

רט"ג נחלצת לעזרה

אורי צור, בן פרוד, מראשי המאבק, מסביר כי הכול התחיל עם רפורמת הלולים ("שבגדול היא מבורכת") שמטרתה להוציא את האחרונים מתוך תחומי המושבים, ושמושב שפר התעכב בביצועה משמעותית. התוכנית המקורית שלהם נפסלה על ידי ועדת התכנון המחוזית, אך אז "הזיזו אותה ב-50 מטר והכול התקדם", לדבריו. הקיבוץ המופתע גייס כסף מתוך הקהילה והגיש את ההתנגדויות. הם עיכבו את התוכנית שאיימה מבחינתם על הנחל מעל שנה, וניסו לקדם חלופות בזמן הזה. "לאחת מהן הבאתי מהנדס כביש, הלכתי לתכנון של קק"ל, רשות המים והמשרד להגנת הסביבה שיגידו שזה בסדר", הוא מסביר חלק מהמהלכים שביצע.

רשות שמורות הטבע והגנים (להלן רט"ג) חברה אליהם ויחד הם מקדמים חלופה שעוד לא אושרה סופית וטרם ירדה לפרטי התכנון דה פקטו, במסגרתה רט"ג אף מוכנה פוטנציאלית (המהלך טרם אושר סופית, כאמור) לגרוע שטח של שמורת טבע ולתת אותו למושב שפר, כדי שהנחל לא ייפגע בעקבות מיקום הלולים בהתאם לתוכנית המקודמת כעת. "ייאמר להגנת המושב שהוא צודק לגבי זה שאם התוכנית תתעכב יותר מדי הם עלולים לאבד את המכסות שלהם מהשירות הווטרינרי והם יאבדו פרנסה, אבל היינו בקשר עם השירות הווטרינרי ואפשר למצוא לזה פתרון", צור אומר.

נחל חי של כולנו

בפנייה שלה למערכת "זמן קיבוץ" על מנת להעלות את הנושא, גליה עוגן חוזרת ומתנצלת על כך שבימי מלחמה היא מציפה עוד חזית פעילה. ועם זאת, כל חובב טבע יודע כמה נחמה וכוח אפשר לשאוב ממראה של פריחה ונחל דווקא בימים קשים כאלו וגם בימים טובים יותר. בפרוד יודעים שצריך שיהיה גם בשביל מה לחיות. "זה לא האנשים ולא המושב ולא משהו אישי", היא מדגישה שוב. "אנחנו דואגים מזיהום השטח, הנחל, הפסטורליה, יש אנשים שגרים קרוב. אנחנו לא רוצים להפוך את זה למלחמת עולם. הנחל מאוד קרוב לקיבוץ, עניין של עשר דקות בממוצע הליכה. השנה הוא לא זורם, אבל כשהוא זורם הוא מדהים, ובכל מקרה מלא פרחים וירוק. תענוג לטייל שם והוא מאוד נגיש גם לאנשים עם מוגבלויות. אנחנו מרגישים אליו קשר אישי כי מילדות אנחנו יורדים לשם, אבל ברור שהוא לא שלנו אלא של כולם. כל הקיבוץ יודע על הצרה הזאת. אף אחד לא רוצה לולים מול הפרצוף. כרגע ידנו קצת על התחתונה".

התוכנית שנגדה יוצאים בפרוד אושרה ב-20 בינואר השנה. ב-23 בפברואר הם קיבלו תשובת סירוב על בקשת ערר שהגישו לוועדה המחוזית בנוגע לתוכנית. בפרוד רוצים להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט ויש להם 45 יום לשם כך. עלות העתירה נעה בין 80 ל-120,000 שקל, אך רק חלק סמלי מאוד מהכסף גויס, כאמור.

אין בגליל הרבה נחלים בתכלס. יש את צלמון ונחל עמוד ולעשות כזה דבר זה בלתי נתפס

כפי שעוגן מזכירה, לא ירחק הזמן עד לעליית הטרקטורים על השטח. הקיבוץ מצידו מנסה לקדם תכנון תב"ע מחודש בעלות של מאות אלפים שקלים, אך נכון לעכשיו הם זקוקים במקביל לכסף רב כדי לעכב, כאמור, בכלים משפטיים את התוכנית שכבר אושרה. אורי צור לא מבין איך תוכנית כזאת עשויה לעבור שכשבמרחק חצי קילומטר משם מושקע כסף רב מאוד בפיתוח אותו הנחל. "אין בגליל הרבה נחלים בתכל'ס. יש את צלמון ונחל עמוד ולעשות כזה דבר זה בלתי נתפס", הוא אומר.

אנחנו קוראים למציאת חלופה תכנונית שאינה פוגעת בנחל ובמרחב הפתוח, לחשיבה יצירתית ואחראית שתאזן בין צרכים חקלאיים לשמירה על הסביבה

"דמיינו שבת בבוקר, אתם יורדים לנחל. מים זורמים, צל של עצים, ילדים עם סנדלים, שקט של טבע. לא פארק מגודר, לא אתר בתשלום, לא בטון, נחל חי, פתוח, של כולנו", ממשיך אחד הפוסטים בדף הפייסבוק של הקיבוץ, מלווה בתמונה של שעון חול גדול, שבחלקו העליון זורמת נביעה קטנה מהנחל. "עכשיו דמיינו שבמרחק נגיעה מהנחל מוקם לול תעשייתי. ריחות, פסולת, זיהום קרקע ומים, תנועה כבדה. זו קריאת חירום במלוא מובן המילה. אם לא נתגייס פשוט נתעורר לחוות לולים מול הפרצוף".

תגובת ועד מושב שפר: עליזה כהן, יו"ר הוועד, הפנתה אותנו אל הפרוטוקול של הוועדה המחוזית להתנגדות שהגיש פרוד. בהמשך הוסיפה כי: "הוועדה אמרה את דברה, מושב שפר פועלים על פי חוק ובהתאם לאישורים שקיבלו. מציעה גם לפרוד לנהוג בהתאם".

לתמיכה במאבק להצלת נחל פרוד: beactive.co.il/project/89426